הנבואה העיקרית של הרבי מליובאוויטש, כפי שבעצמו כינה אותה, זו הנבואה שהגאולה תבוא בדור הזה והיא עומדת להתחולל בפועל בכל רגע ממש. נצפה, נתכונן בהתאם – ותכף ומיד נזכה להתגשמות המיוחלת

כדי שתישאר בידינו הזכות לבחור בעצמנו בטוב – יצר הבורא מציאות בה הוא גלוי טפח ומכוסה טפחיים. זו זכותנו וחובתנו גם יחד, לבחור בכל רגע מחדש בדרך האמונה שהקדוש-ברוך-הוא מתווה

כאשר אישיות דגולה פועלת להעצמת האמונה בקרב כל בני ישראל ובמיוחד כאשר צוברת הצלחות מוכחות – זהו הסימן הטוב ביותר שהיא בעלת 'נשמה כללית'

שיבת האדם אל מקורו – היא התשובה לחוסר הוודאות שבחיים.

לפני כ-2800 שנים הובטח לאברהם אבינו כי הארץ הזו תהיה לבניו, לנצח, ועל ההבטחה הזו אף אחד לא יכול לערער. הבה נחדל לפחד מהצל של עצמנו, ונראה את ההצלחה השמימית – כמו אבותינו

יציאתו של רבי לחופשה משולה במובן מסוים ליציאתו של מוח לחופשה. כשם שרגע אחד של מוח לא פעיל מהווה לגוף נזק בלתי הפיך – כך גם ישפיע רגע אחד של רבי בחופשה על כלל ישראל

מנהיג אמיתי מתעלם לחלוטין משיקולים של טובת עצמו. לנגד עיניו עומדת אך ורק טובת הציבור והיא בלבד מנווטת את מעשיו ואת החלטותיו. בדיוק כמו שהראה הרבי

הטבע הוא כביכול רצף של ניסים שחוזרים על עצמם בקביעות ובהתמדה. אלו התרחשויות ניסיות לא פחות מההפתעות הבלתי צפויות, אם לא יותר מהן

כאשר הטיל עלינו הרבי את כובד האחריות לגאולה, כוונתו הייתה שנבצע את מה שנדרש מאתנו לבצע בלעדיו דווקא: לקבל על עצמנו את עול מלכותו כמלך המשיח

aaaaaaa

למפלצת האיראנית של דורנו, הגרסה העדכנית של המן, צפויה אחרית זהה לזו של המקור. כמו בימים ההם תתרחש תפנית חדה, שתקיץ את הקץ על כל האיומים על שלום היהודים

מי אני באמת, בהמה מאולפת או אדם? מה בעצם שולט בי? מדוע אני קרוע בין צרכים ביולוגיים לבין ערכים רוחניים? מותר האדם (שבאדם) מן הבהמה (שגם כן באדם) – מהו? 

על כל אחד מוטל לעשות הכול לשיפור מעמדו ומצבו הרוחניים, אולם יש לדעת כי גם לפני שמשלימים את המשימה האישית – הגאולה צפויה להופיע

נכון להיום, קשה למצוא זרם ביהדות שלא אימץ משהו ממשנתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. כל חוג בחר לעצמו כר פעולה להעמקת תודעת האמונה בקדוש-ברוך-הוא

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח צבר רייטינג עצום בכל שכבות העם – ועם זאת היה נכון להפסיד הכול כאשר על כף המאזניים עמד בטחונו של עם ישראל

האינטרנט כמוהו כאנרגיה אטומית. אפשר להפיק ממנו תועלת עצומה, אך הוא גם זורע הרס וחורבן נוראים. שומה עלינו לבדוק למי ראוי לאפשר גישה אליו

ביטול האגו הוא מטרה נעלית, אך יש מלכוד מובנה בנסיון להשיגה. לשם כך מלמדת אותנו החסידות, כי בדרך לביטול האגו יש דבר הנקרא 'שפלות' – הנמכת האגו והרגשת קטנותנו וריחוקנו מהבורא.

באין משמעת מחייבת למציאות עליונה – אי-אפשר שנטיות הלב לא תשפענה על ההיגיון. רק אמונה יכולה לשמור על ההיגיון והידע ולנווט אותם להתבטא ביושר ובאובייקטיביות טהורה

השכל אינו אלא כלי שרת של האמונה ושל המחויבויות הנגזרות ממנה. לכן אם מעניקים לשכל מעמד אלילי ובשמו מתרחקים מהאמונה, זו פשוט קימה של הגולם על יוצרו

ברגע של שבירה החליט לגולל את קורות חייו לרבי מליובאוויטש. "כל חיי לא זכיתי ליום אחד של אושר!", כתב בדם לבו. תשובתו של הרבי הפתיעה אותו לחלוטין. הרבי כתב לו כי הזכיר בדבריו שברוך ה' הוא נשוי והתברך בילדים, וכיצד אפוא הוא יכול להתבטא כי בכל חייו לא זכה ליום אחד של אושר?!

בפרשת-השבוע אנו מקבלים שיעור מאלף על התמסרות שחצתה את כל קווי האגו. הקרבה מדהימה של רחל אמנו, שהייתה נכונה להפסיד למען לאה אחותה את פסגת חלומותיה

מי שנמצא בימים אלה בניו-יורק יכול להיווכח, כי הגורם המשפיע ביותר על סדר היום של העם היהודי זו לא ממשלת ישראל ולא התקשורת. גם לא הממשל האמריקני. משהו הרבה יותר כביר

עד כמה כל אחד מאתנו מפנים את התסריט המאוד מציאותי, שפתאום המשיח מתגלה ועליו לעמוד מולו ולקבל את פניו. האם הוא שלם עם המצב בו המשיח יתפוס אותו? האם יהיה לו נוח באותו רגע?

יש אנשים יוצאים דופן. אנשים מיוחדים, שאכפת להם מאוד גם מהתרחשויות שלכאורה אינן קשורות אליהם ולא למעגל האנשים הקרובים אליהם. וגם בדורנו זכינו לדמות כזו