עכשיו יש לכך גושפנקה מדעית. ישראל דוהרת לקראת מהפיכה דמוגרפית, והיא עומדת להפוך למדינה דתית. פרופסור ארנון סופר הוא ראש הקתדרה לגיאו-סטרטגיה באוניברסיטת חיפה. בעבודתו הוא עוסק בחקר התהליכים הדמוגרפיים שעוברים על החברה הישראלית והשלכותיהם הפוליטיות. ממצאי מחקריו מורים כי עד תש"צ (2030) יהיה בישראל רוב אוכלוסייה דתית וחרדית, שיוביל באופן דמוקרטי למנהיגות ואימוץ חוקים וסדרי חיים דתיים.
 
החינוך יהפוך לתורני, המשפט יהיה ברוח ההלכה, ויותר מכולם תעבור התקשורת מהפכה של ממש, כאשר רבים מהתכנים המשודרים היום – ייעלמו.
 
הפרופסור הנכבד איננו מרוצה מתוצאות מחקריו, אך אינו מתכחש להן. הוא מפרש את העובדות הדמוגרפיות בהתאם לתפיסת עולמו וחוזה סוף 'שחור' בו "החזון הציוני יגיע לסופו הטראגי".
 
ובכן – לא צריך להיות פרופסור בכדי להבין כי החזון הציוני כבר הגיע לסופו הטראגי. עם הענקת שטחי ארץ ישראל לידי הגרועים שבאויבינו, החרבת ישובים ציוניים פורחים במו ידיהם הציוניות של מנהיגים ציוניים, והפקרת שלומם וביטחונם של תושביה היהודיים של ארץ ישראל ולא רק ביהודה ושומרון, בנימוקים "ציוניים" למהדרין – נגוז החלום של הציונות המדינית והפך לחלום בלהות.
 
אכן, הגיע הזמן להודות בטעות ולחזור לציונות האמיתית. ציונות בת למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה שמאז יציאת מצרים ועד היום רק הולכת ומתחזקת: הכמיהה הבלתי מתפשרת לציון, שהיא אכן נקודה גיאוגרפית בירושלים, אך לא פחות מזה, היא שמה של פנימיות הלב היהודי (שמהווה ציון וסימן על הנוכחות האלוקית), המאמין ויודע כי לציון האמיתית אפשר להגיע רק בסיועו של המשיח. כלומר – לפי התוכנית האלוקית.
 
תוכנית זו אכן מחייבת חינוך חרדי, חוקים תורניים ותקשורת נקייה, אלא מה? החידוש הוא רק בכך שלא נאלץ לחכות לכך עוד עשרים שנה. מדינת ההלכה תקום הרבה לפני כן. היא אכן לא תהיה דמוקרטית, אך אל לו לפרופסור הנכבד לחשוש: שלטונו המלכותי של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח יושתת על צדק ויושר אמיתיים מהולים ברחמים אין קץ. שלטון שיונהג לא בכוח ובכפייה, אלא מתוך כמיהה פנימית של כולם להיות חלק ממנו. 

שלטון המשיח לא יוגבל לציון, אלא יהא גלובאלי חובק עולם. ובאותו זמן יבינו כולם, כולל פרופסורים נאורים, שעם ישראל אכן איננו עוד עם במרחב הדמוגראפי ולעולם לא יהיה. ציון, מקום בית-המקדש – היא מרכז העולם, ועם ישראל הוא העם בו בחר הקדוש-ברוך-הוא בבחירה חופשית שערך עוד קודם בריאת העולם. 'בחירות' בהן זכה עם ישראל פה אחד: על פי השם.