לכל דבר טוב (שאינו קדוש באמת) יש גם היבטים רעים. כמו שלכל דבר רע יש היבטים טובים. העולם שלנו בנוי כך שהטוב והרע אינם חיים במחוזות נפרדים, אלא הם מעורים זה בזה בכל תחום ובכל עניין. אנו מכנים דבר בשם טוב או בשם רע לפי מאפייניו הבולטים, אבל לא שאלה מאפייניו הבלעדיים.
 
הקדוש-ברוך-הוא חונן את האדם בתבונה, כדי שישכיל להשתמש בכל דבר רק בצדדיו הטובים. לעתים, כאשר אדם מזהה כי השימוש בצדדים הטובים של דבר מסוים גורר אותו אל הצדדים האפלים שבדבר, יכול להיות שעדיף לו למשוך ידיו מהעניין. במקרים רבים עדיף להפסיד תועלת, מאשר להרוויחה ויחד עמה 'להרוויח' גם נזק.
 
*
 
דוגמה מובהקת לכך יכולה לשמש אחת ההמצאות המופלאות ביותר של שלהי המאה העשרים: האינטרנט. משאב מידע בלתי נדלה של כל התחומים שניתן להעלות על הדעת. מארג תקשורת עולמי, שחוסך זמן, כסף וכוח אדם למכביר, והופך אינסוף פעולות לזמינות בכל מקום ובכל זמן.
 
אלא שאליה וקוץ בה. זרועותיו של האינטרנט, שמגיעות כאמור לכל התחומים שניתן להעלות על הדעת – מגיעות גם לתחומים שאסור להעלות על הדעת. העובדה שכל מי שרוצה יכול לחשוף לכל גולש כל מידע ללא צנזורה וללא בקרה, הפכה את האינטרנט לכלי משחית. אנשים וילדים, תמימים או לא כל כך תמימים, משייטים להם בינות האתרים ומתוך ביתם המוגן, מתוך החממה השמורה של המשפחה, מגיעים למחוזות אפלים שמשחיתים את הנפש ללא תקנה.
 
למה אפוא אפשר הקדוש-ברוך-הוא לאנושות לגלות את האינטרנט? זו לא שאלה. בדיוק כמו שאין מקום לשאלה למה הוא אפשר לנו לגלות את האטום. ככל שנוקפות השנים, מוביל אותנו הקדוש-ברוך-הוא לגילויים נוספים, במטרה שנעשה בהם שימוש מועיל. והתועלת שבאינטרנט עצומה. בדיוק כמו שהתועלת שבאנרגיית האטום עצומה.
 
אלא שבאותה מידה ברור לנו, כי לא רצוי להפקיד אנרגיה אטומית בידי כל אדם, וודאי שלא בידי טיפוסים מפוקפקים שמסכנים את שלום האנושות. וכך גם צריך להיות לנו ברור כי אסור להפקיר את הגישה ל'אנרגיה האטומית' שבאינטרנט לכולם. וודאי שלא לידי ילדים, שמטבעם סקרנים ומאוד קשה להם להתאפק מלגלוש לאתרים מסוכנים.
 
*
 
האינטרנט הוא כלי מדהים להפצת רצון האלוקים בקרב כל בני האנושות. וזו בעצם המטרה האמיתית שלשמה הוא התגלה. כי המטרה האמיתית של כל מציאות ותופעה שמתגלית בעולם היא הזיקה שיש לו אל הרצון האלוקי.
 
בפרשת השבוע אנו קוראים את הציווי האלוקי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". המשמעות הפשוטה של הדברים היא לבנות מקום שיוקדש כמשכן לשכינה. אולם לשון הפסוק היא "ושכנתי בתוכם" – בלשון רבים – ללמדנו, שהקדוש-ברוך-הוא רוצה לשכון במעשי ידיו של כל אחד ואחד מאיתנו. הוא רוצה שכל דבר שאנו באים עמו במגע – יהפוך על ידינו לחלק ממימוש הרצון האלוקי. "כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו – לא בראו אלא לכבודו" (סיום פרקי אבות) – והתפקיד שלנו הוא לגלות את הכבוד שמביע כל דבר בעולם.
 
כאשר תבוא הגאולה האמיתית והשלמה, עם התגלותו לעין כול של מלך המשיח – הרבי מליובאוויטש – נזהה בקלות את הכבוד האלוקי. הוא יהיה ניבט בבהירות מכל מציאות בעולם, ומאומה לא יסתיר על כך. אולם מוטל עלינו להרבות בגילויו של הכבוד האלוקי כבר כעת – וזה מה שיביא לגילויו המושלם, תכף ומיד ממש.