להיות בעמדת מיעוט, זו סיטואציה לא נעימה בהחלט. אמנם אחת התוויות היהודיות המובהקות היא 'כבשה בין שבעים זאבים' – אבל היותו של המצב סימן-הכר שלנו לא הופכת אותו לנעים עבורנו.
 
צריכים הרבה עוז ותעצומות כדי ללכת נגד זרם. כדי להאמין בצדקת הדרך במידה שתשאיר אותנו זקופים מול גלי סחף חברתיים. ככל שמבודדים יותר בעמדה, לחץ החברה מעיק יותר והפיתוי לנטוש את העמדה ולהפוך לחלק מהסחף, קורץ מאוד.
 
אפשר להיתפס למחשבה כי עמידה דעתנית איתנה מעוררת הערצה גם בקרב המתנגדים לדעה. מחשבה זו כשהיא לעצמה מחזקת ומסייעת לא להתרפות, ומה גם שלרוב היא אכן נכונה – אך לא תמיד בגלוי. אדרבה, בדרך כלל ההתייחסות הגלויה אל המיעוט השונה בדעתו, פוגענית. הופכים אותו ללעג ולקלס במקרה הטוב, או משתלחים בו במקרה הפחות טוב.
 
*
 
דבקות של יחידים בדעתם, במידה מעוררת השתאות, מתוארת בפרשת-השבוע. שנים-עשר מרגלים נשלחו על-ידי משה רבינו לתור את ארץ ישראל, וכשחזרו – תיארו לפני העם בצבעים קודרים מאוד את הארץ. "ארץ אוכלת יושביה", "לא נוכל לעלות אל העם – כי חזק הוא ממנו" ועוד.
 
בני-ישראל נחרדו – והתמרדו: "למה השם מביא אותנו אל הארץ הזאת?.. ניתנה ראש ונשובה מצרימה!".
 
היו שני מרגלים שלא נטלו חלק בהוצאת הדיבה: יהושע בן נון וכלב בן יפונה. השניים נותרו נאמנים לקדוש-ברוך-הוא ולמשה רבינו, ולא היססו לעמוד על דעתם מול 600,000 אנשים מוסתים! הגדיל לעשות כלב, שאף ההין להביע את נאמנותו המופלגת בקול גדול: "עלה נעלה!". "אפילו (אם ארץ ישראל) בשמים, והוא (משה) אומר: עשו סולמות ועלו שם – נצליח בכל דבריו!".
 
הקהל המשוסה כעס מאוד על כלב וכיבד אותו ואת יהושע שעמד לצדו במטר אבנים. אולם השניים נותרו איתנים בדעתם ולגמרי לא התפעלו מהתלהמות הרבבות.
 
*
 
כיצד אכן היו יהושע וכלב בטוחים כל כך בצדקתם? מה גרם לכלב להצהיר כי מוכן ללכת בעיניים עצומות אחרי כל מילה של משה? האומנם נכון הדבר לפתח כלפי ילוד אישה הערצה בלתי מסויגת, עד כדי נכונות לבצע משימות בלתי אפשריות לכאורה?
 
התשובה פשוטה, חדה וחלקה: כן! התורה מצווה על כך במפורש: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". עליך לציית לדברי החכמים גם כאשר 'ימציאו' מעצמם מהו ימין ומהו שמאל. "אפילו יאמרו לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל!". כל אשר יצא מפי תלמיד-חכם אמיתי, כזה שבטל לחלוטין לתורה ולנותן-התורה – קודש קודשים! דבריו של תלמיד-חכם כזה אינם דברי עצמו, אלא דברי-אלוקים-חיים הבוקעים מגרונו, ולדברי-אלוקים-חיים חובה לציית ציות מוחלט.
 
לכן גם אם נמצאים בעמדת מיעוט, בבדידות מזהירה בין המונים – זו לא סיבה להתנתק מהאמת. האמת אינה משתנית לפי כמות המאמינים בה.
 
יהושע וכלב מלמדים כי גם אם חיים בסביבה לגמרי לא תומכת באמונה בקדוש-ברוך-הוא ובנביאיו; למשל – אם החברה שסביבנו אינה שותפה (עדיין) לאמונתנו בנבואת הרבי מליובאוויטש כי תכף ומיד ממש תבוא הגאולה וכי הוא מי שיתגלה כמלך המשיח – אל לנו להרפות את אחיזתנו באמונה. האמת נותרת אמת, ללא שום קשר למספר התומכים בה.
 
ועוד דבר: האמת גם אינה מאבדת מערכה בכך שהיא מתמהמהת מלהתגלות. ברגע הנכון – תכף ומיד ממש – היא תתגלה, ובמלוא יופייה והדרה.