כאשר אישיות דגולה פועלת להעצמת האמונה בקרב כל בני ישראל ובמיוחד כאשר צוברת הצלחות מוכחות – זהו הסימן הטוב ביותר שהיא בעלת 'נשמה כללית'
מי אוהב משימות קשות במיוחד? מלבד אותם טיפוסים נדירים שמחפשים תמיד אתגרים, אין על המשימות הללו קופצים. כאשר מאלצים אותנו לעמוד במשימות כאלה, הנטייה הטבעית היא להתקומם. וההתקוממות גדלה שבעתיים, כאשר מתבטאים אלינו בסגנון 'מה בסך הכול מתבקש?'. כאילו שאכן מדובר בעניין של מה בכך.
בפרשת-השבוע (עקב) מופיעה דרישה מלווה בהתבטאות כזו: "ועתה ישראל, מה השם אלוקיך שואל מעמך – כי אם ליראה את השם!". מה בסך הכול מבקשים מכם, עם ישראל – יראת שמים! התורה לוקחת פרויקט כה רציני של עבודה עצמית כיראת שמים, ומתייחסת אליו כאל משהו פעוט.
חז"ל מסבירים כי אכן זו דרישה לא רצינית – כאשר היא מופנית כלפי משה רבינו. ה'בעיה' היא שהדרישה מופנית לא רק אל משה אלא לכל אחד ואחת מאתנו. התורה מתבטאת על העניין משל הוא קל-השגה לכל אדם.
*
תורת החסידות מסבירה את הדברים באורח מרתק על-פי סודות מעולם הנשמות:
משה רבינו ניחן בנשמה ייחודית שמכונה 'נשמה כללית'. מדובר בנשמה בעלת עוצמה רוחנית כבירה, שכל הנשמות האחרות ניזונות ממנה ביכולת להפנים הבנה של תהליכים אלוקיים ולהאמין בהם באמת ובתמים. כל נשמה שגרתית, בעודה בגוף גשמי, מתקשה לחבר את הווייתה האנושית לתובנות רוחניות. מי שמסייעת בעדה ומקלה עליה את המשימה זו 'הנשמה הכללית'.
משה רבינו היה 'הנשמה הכללית' בדור המדבר, וכך בכל דור קם לעם ישראל ענק-רוח שמקבל את נשמתו של משה רבינו ומשמש באותו תפקיד. אדם כזה מכונה בלשון החסידות 'משה שבדור'. בלשון הזוהר נקראת התופעה הדורית: "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" (ובתרגום מארמית: התפשטותו של משה בכל דור ודור).
הזיקה שיש לכל נשמה שגרתית אל הנשמה הכללית שבדורה, היא כביכול 'משה רבינו קטן' ששתול בקרבה. לכל יהודי אפוא יש בנשמתו מין בחינה של משה, שפותחת בפניו את הדרך להתחבר כראוי לערכים אלוקיים, או במילים אחרות: להיות ירא-שמים.
זו אם כן כוונת התורה, על פי הסברם של חז"ל: יראת-שמים הינה אכן משימה קלה במובן מסוים, משום שהיא מתבקשת מאותה בחינה בנשמה שקושרת אותנו אל משה רבינו. אם רק ניתן ביטוי אמיתי לקשר של נשמתנו אל מי שממלא את תפקיד 'משה שבדור' – ניווכח כי הדרך ליראת שמים פתוחה בפנינו.
*
כיצד יודעים מיהו בעל הנשמה הכללית בכל דור? אחת הדרכים לזיהוי קלה מאוד: כאשר אישיות דגולה פועלת להעצמת האמונה בקרב כל בני ישראל ובמיוחד כאשר צוברת הצלחות מוכחות – זהו הסימן הטוב ביותר שהיא אכן בעלת הנשמה הכללית.
בדורנו, רק אישיות אחת ויחידה עונה על הקריטריון הזה: הרבי מליובאוויטש. הרבי מגלם את תפקיד 'משה שבדור', והתקשרות אליו – באמצעות לימוד משנתו התורנית וביצוע הוראותיו – מבטיחה נתיב סלול ליראת-שמים אמיתית. זו הדרך הקלה והמהירה לחיזוק האמונה.
בגאולה השלמה יגלם את תפקיד הנשמה הכללית – המשיח. המשיח יעצים את האמונה הפנימית של כל אחד מאתנו וירומם אותה למדרגות כבירות, שכיום קשה אף לשער. בתורת החסידות מוסבר, כי עוד לפני הגאולה השלמה מגלם המשיח תפקיד זה, כהכנה לקראת המימוש הגדול של התפקיד בעת הגאולה.
וזו עוד סיבה לאמונתנו בהיותו של הרבי המשיח. הרבי ניבא כי הדור הנוכחי הוא הדור האחרון לגלות והראשון לגאולה, ואם כן – מי שממלא כעת את תפקיד 'משה שבדור' הוא מי שיתגלה לעין-כול כמלך המשיח, תכף ומיד ממש.
