כדי שתישאר בידינו הזכות לבחור בעצמנו בטוב – יצר הבורא מציאות בה הוא גלוי טפח ומכוסה טפחיים. זו זכותנו וחובתנו גם יחד, לבחור בכל רגע מחדש בדרך האמונה שהקדוש-ברוך-הוא מתווה
"אם אלוקים היה מספק לי הוכחה חותכת לקיומו – הייתי מיד מניח תפילין". משפטים מסוג כזה נשמעים לעתים מאלה שמתחמקים מחסידי חב"ד שמפעילים דוכנים לזיכוי במצוות. אחרים לא אומרים זאת, אך חושבים כך בלבם.
למרות שהרוב המוחלט של העם מודה בהיותו מאמין, ישנם כאלה שמדחיקים את האמונה. חלק מתכחשים אליה לגמרי, וחלק מוכנים להודות בה רק בחצי פה. בעיקר אלה האחרונים, נתלים בכך שמעולם לא חוו חוויה אישית שהקנתה להם תחושה ודאית בקיומו של הקדוש-ברוך-הוא, ולכן לא מרגישים מחויבים לקיום התורה והמצוות.
האמת היא, שגם אלה שכן מודים בוודאות בנוכחות האלוקית, לאו דווקא מצייתים כולם לכל ציוויי התורה. רבים עושים לעצמם הנחות, אם בגלל הרקע ממנו צמחו, או בשל הרגלים שקשה להתנתק מהם. וגם אצלם צפה מדי פעם, במודע או שלא במודע, מין מחשבת 'אילו' – אילו הייתי חש את הקדוש-ברוך-הוא באותה מידה שאני חש את עצמי – הכול היה נראה אחרת. כל חיי היו מתנהלים באורח שונה.
*
והם צודקים. אין ספק כי אם היינו חשים בוודאות בנוכחות האלוקית – כולנו היינו מתמידים להאמין בגלוי. כולנו – כולל אלה שממש מקפידים על קלה כבחמורה ומכל מקום עשויים מדי פעם להיכשל בדברים קטנים – בגלל היצר הרע, שעמל להשכיח פה ושם את הקשר הפנימי העמוק שלנו עם אבינו שבשמים.
אלא שבכוונה תחילה נברא העולם כך, שתהיה לנו אפשרות להיכשל. זהו עיקרון הבחירה החופשית – חופש מלא של בחירה בין הטוב לבין הרע. כמו שנאמר בתחילת פרשת השבוע: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". או בנוסח שמופיעים הדברים לקראת סיום פרשת ניצבים (אותה נקרא בשבת הסמוכה לראש-השנה): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע".
אם הקדוש-ברוך-הוא היה ניבט בגלוי מכל פינה בעולם, היינו משוללים בחירה עצמאית. לא הייתה לנו שום אפשרות הגיונית ומצפונית לברוח מהאמת ולנהוג אחרת. משום כך, כדי שתישאר בידינו הזכות לבחור בעצמנו בטוב – יצר הבורא מציאות בה הוא גלוי טפח ומכוסה טפחיים. מצד אחד, מתרחשים עמנו אירועים שניתן לזהות אותם בוודאות כאצבע אלוקים, ומצד שני – ניתן גם לחמוק מהאמת ולומר כי זו יד המקרה.
המשימה האלוקית שהוטלה עלינו – 'ובחרת בחיים' – היא מפעל חיים. זו זכותנו וחובתנו גם יחד, לבחור בכל רגע מחדש בדרך שהקדוש-ברוך-הוא מתווה לנו. זה לא קל, אבל זו האמת.
*
כך גם באופן ממוקד יותר – באמונה בביאת המשיח, או באופן עוד יותר ממוקד – באמונה בהיותו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. ביאת המשיח היא תופעה מופשטת ומנותקת מחיי היום יום שלנו. לא קל להאמין באמת כי פתאום, בבת אחת יתחולל שינוי עולמי והחיים שלנו יתחילו להיראות אחרת. לא פשוט לחשוב ברצינות על כך שבכל רגע ממש עשוי להופיע הרבי מליובאוויטש מלך המשיח ולחולל סדר עולמי חדש.
נכון, שבתקופה האחרונה היינו עדים לטלטלות ששינו מציאות במרחבים שלמים ביקום. אם אלה אסונות טבע, או הפיכות פוליטיות דרמטיות שהתהוו במהירות בזק. אבל זה עדיין לא הופך את המהפך העצום לטובה הצפוי עם ביאת המשיח למשהו ממשי. התקדימים למיניהם תומכים, מחזקים את האמונה – אבל לא הופכים אותה למשהו מחויב.
הבחירה באמונת האמת חופשית לגמרי. אף אחד לא מאלץ אותנו אליה. המשימה 'ובחרת בחיים' נתונה כולה להחלטתנו, וכאמור – היא לא קלה. אבל זו האמת.
