זהו הסוד הגדול של התמונה הסוראליסטית שתוכלו לראות בכל בית חב"ד בעולם, של אנשים שלעולם לא הייתם קושרים ביניהם, יושבים סביב שולחן אחד ועוסקים בעניין אחד: הם לומדים את עצמם בספר התניא.

בטעימה מתורת החסידות אין צורך שנגביל את עצמנו. כמה ש"נאכל" עוד ועוד – זו תישאר לא יותר מטעימה לעומת מה שיתגלה אלינו בגאולה השלמה 

הקטרוג שב והתעורר כאשר החל רבי שניאור זלמן לחשוף ולהפיץ את תורת החסידות בהיקפים רחבים ועמוקים מעבר לנדרש להצלה, במטרה להוסיף בבריאותו הרוחנית של הבן, של עם ישראל. אך כאמור, גם קטרוג זה בוטל.

כורי פחם ושולי פנינים חייבים להסתמך על הוראות המדריך על מנת להצליח כל אחד במשימתו, אך את החמצן לנשימה עליהם לשאוף בכוחות עצמם ולא להסתמך על כך שהמדריך ישאף אותו עבורם

הפנינים, בשונה מפחם, אינם צורך חיוני קיומי. הם מיועדים רק לקישוט וליופי. בנמשל, הם מקבילים ללימוד חסידות בכמויות גדולות ואיכותיות. לימוד ש'מקשט' ו'מייפה' את הנשמה באופן מיוחד.

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח הסביר מאורעות שליליים שקרו עמו, כהשתקפות של קטרוג על הפצה מוגברת של החסידות. את סיומם הטוב של המאורעות פירש הרבי כ"אור ירוק" להמשך הפצת החסידות ביתר שאת ועוז

פרשת מאסרו וגאולתו בי"ט כסלו של הוד כ"ק רבינו הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי – בעל התניא והשולחן ערוך 

מי שרוצה להיכנס נכון אל העולם המופלא של הקבלה, מוזמן לעשות זאת דרך תורת החסידות. החסידות מעניקה ללומד את ההסתכלות הבריאה על הרובד המרתק והפנימי של התורה

מי שעוקב אחרי התמורות הרוחניות שעם ישראל חווה במרוצת השנים, יכול לומר בפה מלא כי ניצחונה של החסידות לא רק מוכח – אלא אף ממשיך להתעצם

חג החגים י"ט בכסלו - היום בו יצא כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"מ זיע"א לחירות מבית האסורים ממאסרו הראשון בפטרבורג בשנת תקנ"ט ● י"ט בכסלו נקרא על-ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ "חג החגים". י"ט בכסלו הוא 'מתן תורה' של פנימיות התורה ● כיוון שי"ט בכסלו הוא 'ראש השנה לחסידות', אפשר עדיין להשלים בו כל מה שחסר עד אז ● לקט מנהגי חב"ד לראש השנה לחסידות 

היכל הישיבה הגדול והנהדר נשטף וקושט כדבעי. שולחנות ארוכים ומאות כסאות הוצבו לכל אורכו. מביתו של הרבי הוצאו כלי הפאר "וכלים מכלים שונים יפים ונהדרים", והוצבו על השולחנות.. ● תיאור נלבב ומרגש מהתוועדות י"ט כסלו תרס"ב, בו נתגלה לראשונה כי י"ט כסלו הוא "ראש השנה לחסידות"...

חסידות היא חלק בלתי נפרד של הזרם העיקרי של היהדות; היא הסתכלות פנימית שלה; אין זו דת אחרת.

ר' יחזקאל לא נסע לביתו, אלא הקדים ונסע לליאזנא. המאורעות הקשים שתקפו אותו לאחרונה - החל מאי-אמינותו של הפריץ שקיבל את ההלוואה על פי הוראתו של אדמו"ר הזקן, ממשיך במאסר, השחרור הלא-צפוי והפגישה עם הצארית - טרדו את מנוחתו כליל, והוא חפץ להשיח את מר לבו לפני הרבי. כשנכנס אל הקודש פנימה, לא יכול היה לפצות את פיו. רק הספיק לומר "למה הגיע לי ככה?" ומיד פרץ בבכי חסר מעצורים שטלטל את כל גופו...

כמו משמים סייעו לו בשליחות המצווה, איש לא נכח בחדר באותה שעה. בזריזות ניגש אל הארון אותו צייר לפניו הרבי, רפרף בעיניו על פני הטורים עד שהגיע למדף המבוקש –כעבור רגע היה בידיו התיק המיוחל, תיק מאסרו של רבינו הגדול והקדוש... כמעט פנה לצאת החוצה עם ה'שלל' בידו, כשהרגיש לפתע ביד איתנה לופתת את כתפו - - - סיפורים לא-ידועים בשולי פרשת המאסר והגאולה של רבינו הזקן

לקט אמרות ופתגמים של רבותינו נשיאנו וגדולי החסידים על קדושתו וחשיבותו של ספר התניא ● מוגש לרגל י"ט כסלו, ראש השנה לחסידות

החקר הגרפולגי שלפנינו, נכתב בהשתדלותו של מר שניאור זלמן שזר ז"ל. מפני חביבותם של הדברים, העתקנום ככתבם, יחד עם המבוא הקצר שכתב מר שזר.

חלום מפחיד ומבהיל של אדמו"ר האמצעי על מפגש עילאי בין שלושת אבות החסידות הניצבים על רפסודה מטלטלת בלב נהר שוצף  מבט מיוחד ומרתק לחג החגים י"ט בכסלו לאור תורת חב"ד

אור גדול הפציע לפתע מקצוות גן עדן. רבבות מלאכים הגיעו, מלווים את נשמתו הכבירה של התנא הגדול רבי שמעון בר יוחאי. הצדיקים כולם קמו לכבודו. בבת-אחת שררה שתיקה של יראת כבוד. הכל הביטו בו וייחלו לדבריו. רבי שמעון בר יוחאי תפס מקום בראש השולחן, ובו-במקום מינה בית-דין ששקל ודן בענין

איפה אתה?! לאן הגעת?! והשאלה האלוקית הזו מהדהדת אצל כל אחד שלומד את הדברים: איפה אתה בעולם?! מה עשית עם עצמך?

עתה, יכולים אנו להבין כיצד הסוף - בואו המיוחל של המשיח - נעוץ בהתחלה, בראש השנה לחסידות. כי למרות שאף אחד מן הרעיונות אודות משיח, איננו חדש, הרי שהבעל- שם-טוב, ואדמו"רי חסידות חב"ד שבאו אחריו, היו אלה, בלי ספק, שקירבו את הנושאים והרעיונות האלה לתודעת העולם אשר כמעט שכח אותם. 

י"ט כסלו חל במחצית החודש בה הלבנה מתקרבת אל השמש ואל העצם שמעל שניהם – על מנת להתאחד ולהגיע ל"והיה אור הלבנה כאור החמה".

ההחלטה השמימית להפיץ את תורת החסידות נבעה משתי סיבות הכרוכות זו בזו: החסידות מספקת את הכוח הרוחני הנדרש להתמודדות עם הקשיים הגדולים בשלבי הסיום של הגלות, והחסידות מאפשרת לטעום מסודות התורה שנלמד בגאולה השלמה, לאחר שיבוא המשיח.

כשהתחיל להתקרב זמן הגאולה, התחיל גילוי אור הגאולה, גם הוא על ידי הגילוי שבתורה. אור פנימיות התורה החל מתגלה על ידי האריז"ל וקודמיו, הוא גילויה של חכמת הקבלה. עיקר הגילוי של אדמו"ר הזקן התחיל מי"ט כסלו, יום שחרורו מהמאסר.

שחרורו של הרבי הוכיח כי הוסר הקטרוג. רבותיו הקדושים של אדמו"ר הזקן, רבי ישראל בעל שם טוב ורבי דוב בר המגיד ממזריטש התגלו אליו מעולם העליון בעת המאסר, והם שגילו לו כי הוחלט בשמיים שימשיך בהפצת הרעיונות המופלאים ואף ביתר שאת.

אין כאן  בכלל מטרה ל'כסח' של הנפש הבהמית, הרי היא אינה "רעה"!  כל המאמץ הוא לעצב את הנפש הבהמית, לעדן אותה, לכוון ולהעלות אותה לדרגה גבוהה יותר של הכרה עד תוכל להתאחד במטרה אחת עם החלק האלוקי של האדם. 

ראיון מיוחד עם הרב יגאל קירשנזפט מנהל בית חב"ד בניצן, ממגורשי גוש קטיף לכבוד חג הגאולה י"ט בכסלו. הרב קירשנזפט מוצא אקטואליות בציון יום י"ט כסלו: "צריך ללמוד מהיום הזה איך לא לפחד מהגויים".