הביטוי הגשמי של התהליך הרוחני

ביום שני הקרוב יחגגו המוני יהודים בעולם כולו את י"ט בכסלו המכונה 'חג הגאולה' ו'ראש השנה לחסידות'. ביום זה לפני 214 שנה בשנת תקנ"ט שוחרר מהכלא הרוסי מייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי לאחר שזוכה מאשמת מרידה במלכות בה הואשם חודשיים קודם לכן.

ההחלטה לעצור את הרבי באה בעקבות עלילה מרושעת שהעלילו עליו מתנגדיו בפני השלטונות. באותה תקופה עודד הרבי את חסידיו בכל הזדמנות לתרום וגייס סכומי כסף גדולים אותם שלח כסיוע לישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. מתנגדיו השונים, ובראשם ראשי תנועת ההשכלה שניצניה הראשונים אך נבטו באותה תקופה, ניצלו עובדה זו, והלשינו לשלטונות כי הרבי מעביר את הכספים לארץ הקודש במטרה לסייע ולתמוך בשלטון העותומאני ששלט אז בארץ והיה בעיצומו של סכסוך מתמשך עם האימפריה הרוסית. כמו כן ייחסו לרבי יומרות להקמת דת חדשה מקבילה ליהדות.

מעניין לציין כי דבר מעצרו של הרבי, שהיה מפורסם בקרב האליטה החברתית כחכם ומלומד, הכה גלים בצמרת השלטון. שרים בכירים כולל הצאר בעצמו ניצלו את ההזדמנות כדי לפגוש ברבי, לדון עימו ולהציג בפניו דילמות בנושאים פילוסופיים ותיאולוגים שונים.

*

קרוב לחודשיים שהה הרבי בין כתלי הכלא האימתני בפטרבורג, עד שנחשפה האמת כי מדובר בעלילה שפלה ומרושעת והרבי זוכה מכל האשמות.

לכאורה הייתה פרשת המאסר והגאולה פרי תהליכים גשמיים – קנאת מתנגדיו ומזימת ההלשנה שבאה  בעקבותיה. אולם הרבי מעולם לא ראה זאת כך. התייחסותו של הרבי ובעקבותיו החסידים לפרשה הייתה כאל ביטוי גשמי לתהליכים רוחניים המתרחשים בעולמות מקבילים. הרבי ראה בהלשנה ביטוי לקטרוג שנוצר בעולמות העליונים על העיסוק בהפצת פנימיות התורה שנחשבה עד כה נחלתם הבלעדית של מקובלים, שעסקו בה בהסתר.

ההתייחסות של הרבי למאסרו כאל תוצאה של קטרוג הביאה לכך שמאמציהם של הרבי וחסידיו רוכזו בעיקר במישור הרוחני. הרבי הורה לחסידיו כי לא רק שלא להרפות מהפצת החסידות בעקבות ההלשנה והמאסר, אלא להגבירה ביתר שאת ועוז. באותה צורה ראה הרבי גם את זיכויו המוחלט. עבורו, לא היה זה ניצחון משפטי גרידא או הצלחה בניסיון להוכיח את חפותו, אלא ניצחון רוחני וביטול הקטרוג שהעיב על המשך שיטתו הרוחנית בעבודת השם.

העובדה שהרבי ראה בשחרורו הסכמה משמים לדרכו ומשנתו הרעיונית, הביאה לקביעת יום זה ל'ראש השנה לחסידות'. למרות שדרך החסידות הפציעה בעולם שנים רבות קודם לכן, הרי שרק בי"ט כסלו, יום שחרורו של הרבי, הוסרו החסמים הרוחניים ומשמים נסללה הדרך להתפשטות החסידות למימדיה כיום.

*

גם בחיינו האישיים עלולים להתרחש אירועים בלתי צפויים או בלתי מובנים. י"ט בכסלו מלמד אותנו להתייחס לתופעות אלו כאל ביטוי גשמי לתהליך רוחני המתרחש בממדים מקבילים. הניסיון לפתור זאת באמצעים

קונבנציונאליים המתייחסים אל הסימפטום, משול לניסיון לכוון שעון על ידי הזזת מחוגיו בכוח. מאורעות החיים אינם פירות המקרה. כדי להשפיע עליהם אנו זקוקים לעיתים לזהות את מקורם הרוחני, שיהווה את כפתור הכיוון להזזת המחוגים.

הרבי מלמד אותנו להביט גם אל מאורעות כלליים הפוקדים את האנושות כולה, כאל ביטוי גשמי לתהליך רוחני. כך מצביע הרבי על אירועים עולמיים כגון חתימת המעצמות על קריאה להתפרקות מנשק להשמדה המונית וקריסת המשטרים הקומוניסטים – כסימנים ברורים להתקדמות העולם לקראת הגאולה.

‍