שבת שמחה

'לתפוס' את הרבי מליובאוויטש מלך המשיח בשכחה או בחוסר שימת לב – זו משימה בלתי אפשרית. זאת יודעים כולם וזאת ידע גם הרב בנימין רוזנשטיין.

הרב רוזנשטיין הוא כיום מנהלה של ישיבת "נתיבות עולם" בבני ברק. בזמן שהתרחש סיפורנו – לפני 36 שנים – היה לו עיסוק אחר: הוא פעל נמרצות למען יהדות ברית-המועצות. בזכות עיסוקו זה הוא קיבל יחס מועדף מהמזכירים שניהלו את יומן הפגישות של הרבי. באותן שנים, נאלצו המבקשים להיכנס אל הרבי להמתין שבועות ואף חודשים. אך לרב רוזנשטיין, בזכות תפקידו, נקבעה פגישה בתוך ימים ספורים.

בפגישה, סיפר הרב רוזנשטיין לרבי מדוע הוא נמצא בניו-יורק. הוא גם ציין כי כבר למחרת הוא מתעתד לטוס ללונדון, משם להמשיך לברלין – הכול למען פעילויותיו – ועוד לפני השבת לשוב ולחזור לניו-יורק.

כאשר הגיעה הפגישה לסיומה, בירכו הרבי ב"נסיעה טובה", ופתע שאל: "והיכן תשהה בשבת?".

הרב רוזנשטיין התפלא. הרי לפני דקות ספורות תיאר לרבי בדיוק את מסלול נסיעותיו בשבוע הקרוב והדגיש כי ישוב לניו-יורק לפני שבת. היה לו קשה להכיל את האפשרות שהרבי שכח או לא שם לב לדבריו.

שב אפוא הרב רוזנשטיין ופרט לרבי את מסלול נסיעותיו עד ליום חמישי הקרוב, בו ישוב וינחת בניו-יורק.

"אז היכן תשהה בשבת?", חזר הרבי ושאל.

"בניו-יורק!", השיב הרב רוזנשטיין בטון מתפלא משהו.

תגובתו הבאה של הרבי הייתה סתומה עוד יותר מהשאלות: "נו, היכן שתשהה שתהיה לך שבת טובה ("א גוט'ן שבת", באידיש).

תוהה כולו, ניסה הרב רוזנשטיין לחזור ולהדגיש את העובדה הברורה לו: "אם ירצה השם, בניו-יורק!". אך הרבי מצדו 'התעקש' לסיים בכך שעתידה של השבת לוטה בערפל: "היכן שרק תשהה, שתהיה לך שבת שמחה".  

כאשר יצא הרב רוזנשטיין מחדר הרבי, הוא ניסה להבין את פשר הדיאלוג הסתום שניהל עמו הרבי. אולי זהו סגנון הדיבור של הרבי, הרהר לעצמו, והדחיק את הדברים.

הימים הבאים התנהלו בדיוק לפי יומנו המתוכנן של הרב רוזנשטיין. הוא הגיע ללונדון, המשיך לברלין, וביום חמישי עלה על מטוס שהמריא לקנדה, משם נועדה לו טיסת המשך לניו-יורק.

אולם הטיסה הזו לא הובילה אותו לקנדה. היה זה בעיצומה של עונת החורף. שמיה של אירופה סערו מאוד, והמטוס, שזה עתה המריא, היטלטל בגבהים כקליפת השום. לאחר שעה של תמרונים מפרכים, הודיע הקברניט כי הם עומדים לנחות נחיתת חירום בשדה-התעופה 'קפלביק' שבריקיאוויק, איסלנד.

את הלילה כולו בילו הנוסעים על הכיסאות בנמל-התעופה. בבוקר הגיעה ההודעה הסופית כי המטוס ימריא בשעה שתיים בצהריים. מבחינת הרב רוזנשטיין הייתה להודעה משמעות דרמטית במיוחד: המראה בצהרי יום שישי מאיסלנד, פירושה נחיתה בקנדה בעיצומה של השבת! מה שאומר, כי את השבת הקרובה הוא ייאלץ לבלות באיסלנד ורק לאחריה לעלות על מטוס.

השעות הבאות עברו על הרב רוזנשטיין בניסיונות נואשים לאתר שמות וכתובות של יהודים באיסלנד, כדי שיוכל לבלות במחיצתם את השבת. אך הניסיונות כולם עלו בתוהו. לאט לאט חדרה אל מוחו התובנה כי את השבת הקרובה הוא יעביר בשדה-התעופה – ללא יין לקידוש, ללא חלות ואולי בכלל ללא אוכל (כשר)...

תוך כדי שיטוט מתסכל בבית הנתיבות, הגיע הרב רוזנשטיין לאזור שהגישה אליו סומנה כחסומה. אבל ברוב תסכולו החליט הרב רוזנשטיין להתעלם מההוראה. מה כבר יכול להיות אם אכנס? אמר בלבו.

המחזה שנגלה לעיניו כעבור כמה פסיעות הדהים אותו. הוא ראה יהודי חרדי יושב על כסא והוגה בספר! הרב רוזנשטיין שפשף את עיניו את בתימהון. מה עושה ה'דבר' הזה בתוך שטח אסור לכניסה? הוא לא קלט כי בעצם מי שנוכחותו בשטח הזה מתמיהה – זה הוא בעצמו...

מסתבר, שהשטח שייך לחיל האוויר של צבא ארצות-הברית. האיש החרדי היה שליחו של הרבי מליובאוויטש והוא התכונן לבלות במקום את השבת יחד עם שישה טייסים יהודיים, שנועדו לנחות במקום בשעות הקרובות.

שליח הרבי היה מצויד ביין, חלות וכל צורכי השבת. הוא דאג כי יאושר לרב רוזנשטיין לבלות את השבת עמו ועם הטייסים היהודיים. בפועל, מספר הטייסים היהודיים היה שמונה, כך שיחד עם שליחו של הרבי ועם הרב רוזנשטיין הם היו מניין מתפללים! ברכתו של הרבי לשבת שמחה התקיימה במלואה.

עשר שנים לאחר מכן הזדמן לרב רוזנשטיין להגיע פעם שנייה אל הרבי. הוא עבר לפני הרבי במעמד של חלוקת דולרים לברכה ולצדקה, ומבלי להסביר אמר קצרות: "תודה על השבת השמחה".

תגובתו של הרבי פתרה סופית את תהיותיו לגבי יכולת הזיכרון של הרבי. הרבי העניק לו דולר נוסף באומרו: זאת עבור פעילותך למען יהדות רוסיה...

‍