"כשישבתי בבית ליד שולחן השבת, חשתי כמי שהתעורר מחלום רע. הרגשתי כאילו יצאתי מדעתי והרבי השיב אותי אליה. במבטו הפולח, הוא ראה מה שקורה במרחק אלפי מילין מחדרו והציל אותי מרדת שחת."

המילים "המתנה הגדולה" החזירו אליו הבזק מהחלום הנורא. הוא חש בסחרחורת עזה. עוד שנייה קלה וכבר מצא את עצמו נדחף החוצה. אלא שלפתע משכו המזכיר בדש בגדו: "הרבי קורא לך".

שבת אחת נשמרה. עסקיו נסגרו והוא אפילו עשה קידוש. לאחר השבת חל שיפור ראשון במצבה של שרה. לאחר השבת השנייה התרחשה התקדמות פלאית נוספת. לאט אבל בטוח השתפר מצבה באופן נסי, עד להחלמה המלאה.

ארכו לשרה כמה רגעים כדי לחזור לעצמה. "שוב וכתוב בבקשה לרבי, כי אני מקבלת על עצמי להתחזק בביטחון בקדוש-ברוך-הוא וללדת בשעה טובה ומוצלחת, ואני חוזרת ומבקשת את ברכותיו הנאצלות".

"ברור לי", מצהיר אורי בביטחון, "כי בזכות האמונה בברכת הרבי ובזכות ההמתנה הנחושה אליה, העניקה לי הברכה כוחות להתנהל נכון בזמן הפגישה המכרעת.

"לא תאמין", פתח בהתרגשות, לא יודע מהיכן להתחיל. "גרושתי התקשרה אליי ואמרה שהילדים מתגעגעים אליי. הם רוצים לראות אותי", ירה במהירות והתנשם עמוקות.

שעות ספורות לפני האסיפה, הוא יושב לפני מכשיר הפקס וקורא פלט אקטואלי, צילום משני מכתבים של הרבי. הראשון שבהם עסק במוסד חינוכי ובקונפליקט שנוצר בניהולו, ובו מדגיש הרבי כי יש לקחת בחשבון ראשונה את טובת התלמידים.

לא הועילו לאיציק כל הפצרותיו ותחנוניו. הגויה האמינה בכתובים היהודיים והחלטתה הייתה איתנה. "אני עושה זאת לטובתך".

כשהגיע למחלקה בה הייתה מאושפזת בתו, פגש בהמולה לא רגילה. רופאים מתרוצצים ואחיות גוררות ציוד ומכשירים. המחשבה הראשונה שעלתה במוחו הייתה שמא חלה החמרה במצבה של בתו? מה קורה כאן?

האב זע מעט על כסאו. "האמת כי השבוע גילה מישהו את אוזני שבימים האחרונים נתפס באזור רוצח סדרתי. אולי יש לזה קשר?".

ברית המילה המשפחתית הפכה למיודעינו לאירוע בלתי נשכח. הבשורות הטובות אכן הגיעו אליהם בצרפת, בדיוק כפי שהבטיח הרבי.

בירור העלה כי בעצם דינה אילמת מילדות ויחסית למצבה היא מצליחה להפיק מעצמה את המרב. מעבר לקושי בדיבור, היא התאמצה מאוד לתפקד באופן רגיל, וחיותה חיבבה אותה באופן מיוחד.

"דוקטור", העז לפתע מר איינשטיין ושאל, "אם אשתי תלד, תהיה מוכן להניח תפילין?". הרופא, שהיה כמובן יהודי, הסכים מיד. הוא היה מוכן להתחייב, משום שעל פי הנתונים הרפואיים אין סיכוי שהדבר יתרחש...

אותו סוף שבוע אכן היה מיוחד מאוד בשביל אריק. לראשונה בחייו הוא זכה לחוות חג יהודי כראוי – בבית מדרשו של הרבי. מיותר לציין שהוא לא נישא לגויה, אלא הקים ברבות הימים בית יהודי כשר.

"פשוט עשיתי מה שהרבי מליובאוויטש הורה לי. הוא אמר לי שאינני צריך לפחד מאיש, וכמו שאתם רואים – הוא צדק...".

חלפה שנה, גם שנתיים. העבודה בספרייה המשיכה כסדרה, אך הציפיות התמהמהו מלהתגשם. כבר עשור חלף מאז נישואיה, וילדים אין. הצער והדאגה חתכו ממש בבשרה החי. מה יהיה? האומנם לא תזכה להגשים את חלום חייה?

אביו הספקן של יוסי נדהם כולו, אך מילא אחר הוראותיו המוזרות של הרופא. יוסי המאושר קיבל סוכרייה בבוקר וסוכרייה בערב, למשך שבועיים. ואכן הפלא קרה. יוסי החל לשמוע כאחד האדם.

דקות ספורות לאחר מכן פקח לפתע שניר את עיניו וביקש מאמו לקרוא לרופא. הרופא המופתע ניגש אל המיטה ושניר הקטן אמר לו, יותר נכון הורה לו: "הוציאו ממני את המכשירים, כי הרבי בירך אותי".

"למחרת, ביום שישי בבוקר, הגעתי בשמונה בבוקר לבית הרפואה. כשהגעתי לקצה המסדרון הוכיתי בהלם: שירלי הלכה לקראתי! היא אמנם צלעה ונשענה על כיסא גלגלים, אך הלכה".

בתוך זמן קצר נערך הניתוח ולשמחת כולם הוא הסתיים בהצלחה מלאה. גם ההחלמה מהניתוח הייתה מהירה מאוד. מצבו של אליהו השתקם בזריזות ובריאותו חזרה לתקנה.

בראש חודש תמוז, עשרה חודשים מאז שכתב יהודה את המכתב לרבי, נולדו לו ולשרה תאומות! לאושרם לא היה קץ. "הרגשנו כאילו הרבי 'פיצה' אותנו על כל הסבל הנורא שעברנו מאז הנישואין".

בימים הקרובים לא ניכרו כל סימני כאב אצל לורה. פחדיה נעלמו כליל והיא גם התחילה לדבר והדביקה עד מהרה את הפער בינה לבין בני גילה.

תוך דקות ספורות מצאו עצמן השתיים עומדות מול הרבי. גברת מ' שטחה בקצרה את סיפורה וקיבלה דולר ל"ברכה והצלחה". דווקא אחותה, הבריאה מביניהן, קיבלה דולר עם איחול "רפואה שלמה".

הרב בולטון התרגש מהסיפור. "ידידי", אמר, "אין לי מושג כמה חייבת אותי בדו"ח, אבל סיפור כזה שווה כל מחיר".  "מצטער לאכזב אותך", העמיד השוטר פנים. "לא רשמתי לך דו"ח. זוהי רק אזהרה"...

לפני שנכנס לחדרו של אביו, הציץ אברהם פנימה ולבו החסיר פעימה. המיטה הייתה ריקה! מה זה? איפה אבא? הוא כבר חשב על הגרוע מכול

כאשר יצא דיוויד את חדרו של הרבי, עדיין נראתה לו שמירת השבת עניין שלא בא בחשבון. אבל הוא לא הצליח להירגע מדמותו הקורנת של הרבי. סוף כל סוף, זהו האדם הראשון שפגש בחייו, שלא זז מדבריו בכל מחיר שבעולם.

הרמין שמעה שקט כבד. לאחר רגע קצר ענתה אמה נחרצות: "אם אשמע אותך שוב מדברת על נושא זה, לא אכיר בך יותר כבתי". הטלפון נטרק.

העיתוי היה מדהים. הוא הציע בהתרגשות לגברת אייברמס לשמוע את מה ששמע וגם היא מאוד נרגשה. לא היה עבורה רמז מיידי וטוב מזה, כי אכן ממשיך הרבי להשפיע על חייה...

לאה הייתה נסערת מאוד. היא מיהרה לרכוש מזוזה חדשה, שנקבעה עוד באותו יום על משקוף המרפסת. הלוואי, רחשו שפתיה תפילה. הלוואי, שכעת יתחיל מצבו של יוסל להשתנות בכיוון החיובי...

רניי כתבה על כך לגב' זקון וסיימה את מכתבה: "הנה, את זוכה שוב להיווכח בפירות עבודתכם. אני מאחלת לך שתמשיכי לראות פירות נוספים לדורי-דורות"...