לפתע פתאום התפרסמה ידיעה בכל העולם: מדענים הצליחו ליצור חיידק! האומנם? מה באמת הם עשו שם? איך? ולמה?
 
בניגוד למה שחושבים רוב האנשים, הכוונה איננה לערבב חמרי גלם או להרכיב מולקולות בזו אחר זו, וכך לחבר דברים נכון עד שמתקבל חיידק חדש. הטכנולוגיה שברשותנו עדיין רחוקה שנות אור מהישג שכזה. ד"ר קרייג וונטר עשה דבר אחר לגמרי: הוא לקח גופתו של חיידק ממין אחד, שה-DNA המקורי שלו הוצא ממנה, והחדיר לתוכה DNA סינטטי שאכן הורכב במעבדה בעבודת נמלים של חיבור מיליון בסיסים, על-פי סדר של חיידק מסוג אחר, וכך למעשה נפח בו חיים חדשים מסוג חדש, והחיידק ש'קם לתחייה' החל מתפקד לפי הוראות ההפעלה החדשות.
 
הדבר נחשב למעין תחיית-מתים, משום שה- DNA משמש לא רק כמפקד התא, אלא בעצם כמי שמפעיל אותו ושומר עליו כגוף חי, בדומה למוח של גוף מורכב יותר. אפשר לומר שמבחינה ביולוגית הוא "נשמת" התא. בלעדיו – התא מת. ה- DNA הוא החומר המאפשר לתא את חייו. וכאן – הקוד הגנטי שהורכב על-פי מבנה של חיידק מסוג אחד – מחיה את "גופו" של חיידק מסוג אחר.
 
אי אפשר להציג את המחקר הזה כיצירת חיים חדשים (בסך הכול חיידק אינו ממש יצור עם נשמת חיים), אך בהחלט יש בהצלחתו רמזים מתוקים לעתיד ביוטכנולוגי מעניין: חיידקים שהונדסו ויתוכננו – יוכלו לפרק כתמי נפט, ליצור מימן (דלק!) ממים, לטפל בזיהום אוויר, לתפקד כצוללות זעירות השטות בזרם הדם ומייצרות אנטיביוטיקה מתאימה בסביבה עוינת, ולא יעשו שום דבר בלתי צפוי כמו לחסל את כל המים או הנפט עלי אדמות או לגרום למחלות חדשות, משום שהקוד הגנטי שלהם כולו הונדס בהתאם לצרכי האדם ואיננו צופן בקרבו שום הפתעות בדמות גנים טבעיים שיכולים להתבטא לפתע בפעולות לא מוזמנות. 

 
אך מה שחשוב אולי יותר מכל זה זו העובדה שהוא מקרב אל הדעת את האחרון בשורת עיקרי האמונה היהודית שניסח הרמב"ם – האמונה בתחיית-המתים. במסגרת תחיית-המתים תיעלם מהעולם תופעת המוות, והגופים הקמים לתחייה כמו אלה שעדיין כלל לא ימותו – יהיו 'משודרגים' במובנים רבים. הם יהפכו לנקיים לחלוטין מכל נטייה לחולי או רוע חומרי כמו רוחני, ויהיו התגלמות של טוב מזוקק, כמו כל דבר בעידן הגאולה האמיתית והשלמה.
 
הביוטכנולוגיה משמשת כרמז דק למה שמתקרב אלינו בצעדי ענק על ידי מי שתכנן, ברא ויצר את כולנו. כפי שאנחנו בהווה – וכפי שנהיה לנצח בעתיד הקרוב מאוד.