הקורטיזול הינו חומר מסדרת הורמוני העקה (סטרס) שהגוף מפריש בשעת מצוקה. תפקידו להזעיק את מערכות הגוף להתמודדות מאומצת במצבי "מנוסה" או "מלחמה". במחקרים אחרונים הוכח כי חשיפה ממושכת (ולעיתים גם קצרה) לרמה גבוהה של קורטיזול פוגעת במוח. הקורטיזול הורס תאי עצב, מדכא את המערכת החיסונית, פוגע בתפקודי זיכרון: איננו מאפשר יצירת זיכרונות חדשים וחוסם גישה לזיכרונות ישנים. תאי המוח מתקשים לתקשר זה עם זה וחשיבה הגיונית משתבשת, וכך נפגעים התפקודים החברתיים והרגשיים.
 
הדבר מסביר מדוע רוב בני האדם אינם מתפקדים כראוי במצבי לחץ, שוגים בהחלטות גורליות מוטעות ונכשלים במבחנים. מצבי לחץ קיצוניים עשויים לגרום לתסמונת פוסט-טראומטית שיכולה להפוך את החיים לגיהינום.
 
בכלל יהיה נכון לומר כי סטרס קיצוני או ממושך איננו מיטיב עם איש. רובנו כה רגילים ללחץ, עד שכמעט ואיננו מסוגלים לתאר מציאות אחרת. אנו מתגלגלים ממצב מצוקה אחד למשנהו ומשלמים מחיר כבד. בתנאים הביולוגיים והרוחניים המוכרים של חיינו – איננו מכירים כל אפשרות אחרת לחיות ולפעול. לכן מפתיע לשמוע הבטחה מפי בר סמכא אמיתי שכל זה עומד להסתיים בקרוב.
 
הכול ישתחרר! מבטיח הרבי מליובאוויטש מלך המשיח. שחרור גופני ונפשי מכל סוגי המועקות והלחצים. המצוקות, אמיתיות כמדומות, תתפוגגנה ברגע אחד של חוויית גאולה פנימית, עמוקה, עצמית. שום דבר לא יאיים עוד על הבריאות, הרווחה או עצם החיים. חולי, זקנה ומוות יימחקו מהתודעה, וכל מה שיישאר יתגלה כטוב גמור, טוב אלוקי אינסופי.
 
החוויה הקיומית המאוימת והמתכווצת תתחלף ברגיעה מוחלטת. כל הפינות החשוכות בנפש תוארנה באור אינסופי של רחמים ורוך. הפחד – בן לווייתה של הטראומה ואבי אבות הלחצים – יהפוך לרגש מרומם, שמח, מגביה ומואר המתואר בכתבי החסידות כ"יראת הרוממות", או "יראה עילאה (עליונה)".
 
אך ההפתעה הגדולה באמת היא, שאפשר להתחיל לחוות זאת כבר עתה. אמנם יש לעבוד על מידות הביטחון והאמונה, אך עתה זה קל יותר מאי פעם, משום הזמן המיוחד בו אנו שרויים, אותו מכנה הרבי: "זמן השיא" בנוגע לגאולה. בדומה לערב שבת, ברגעים האחרונים והכי לחוצים שלפני כניסת השבת, כאשר כבר ניתן ממש להריח ואף לטעום משהו ממטעמי השבת הקרבה, מהשלווה המנצחת, הנצחית. הכול כבר חם, הכול כבר מוכן – והנה זה בא.