הפרעת התנהגות conduct disorder היא הפרעה שכיחה המתאפיינת באי כיבוד זכויותיהם של אחרים והפרת נורמות חברתיות, ומתבטאת בבעיות חברתיות, חוסר משמעת ותוקפנות. הפרעה זו מהווה אתגר של ממש בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, ועוד יותר מכך – במקצועות החינוך.
 
כיום מושקעים מאמצים רבים לחקור את התופעה ולטפל בילדים במערך משולב שיכלול תרופות מתאימות ועיצוב התנהגות. השאיפה הכללית של המטפלים היא לחסוך לקליינטים שלהם את הפגישה עם קרימינולוגים בהמשך דרכם, לשלבם במערכות החינוך ולהפוך אותם, בעזרת השם, לבני אדם שחייהם נורמטיביים ומועילים לחברה.
 
השם המדעי הוא חדש, אך התופעה עצמה מוכרת זמן רב. פעם קראו להם ילדים קשי-חינוך והם הושלכו בביזיון מכל מוסד חינוכי שכיבד את עצמו. המשך דרכם בחיים היה צפוי למדי.
 
ההיסטוריה האנושית רווית הדם מעידה על אנשים מן הסוג הזה שהשיגו כוח ומנהיגות והובילו מיליוני בני אדם למלחמות אכזריות וגורל נורא. אך לאחרונה, כאמור אנו עדים לשינוי מהותי. הבעיה מוגדרת כרפואית וטובי המומחים מנסים לעזור לילדים אלו לשנות את גורלם וגורל בני משפחותיהם.
 
גם במישור הגלובאלי הולכים ונכחדים מנהיגים מן הסוג הזה אחד לאחד (ראה המהפכות בעולם הערבי). הדמוקרטיה איננה מניחה למנהיג אחד לצבור עוצמה גדולה מדי, ורוב הפעולות הצבאיות בשנים האחרונות מכוונות דווקא למיגור בינלאומי של טרור. תקציבי עתק שהיו מופנים בעבר למלחמות חסרות טעם – מנותבים היום לצרכי רפואה, חינוך ורווחה.
 
נראה שמשהו יסודי משתנה באחד מסוגי האופי האנושי היסודיים והמשפיעים ביותר. הרבי מליובאוויטש מלך המשיח קושר את הקצוות השונים של התופעה על אלפי שנות התפתחותה ומציין בסיפוק כי פירוש הדברים הוא כי כיום גם "עשיו" כבר מוכן לגאולה. כלומר – התוקפנות, הרוע, האכזריות והנקמנות נמצאות בתהליך נמרץ של תיקון. זאת, כחלק מפעולות של המשיח בעולם, לקראת המעבר אל עידן השלום והשלווה המופלא, המתואר בלשונו של הרמב"ם: "ובאותו הזמן לא יהיה שם... לא מלחמה ולא קנאה ותחרות".