ישנם ימים בלוח השנה העברי שחוצים עדות ומגזרים ומעמידים את כולם יחד. דתיים ושאינם דתיים, ספרדים ואשכנזים, אנשי חומר ואנשי רוח – כולם מלוכדים סביב עניין אחד. כזה הוא יום תשעה באב, יום החורבן של שני בתי המקדש (בהפרש של 490 שנה). ביום זה עומד עם ישראל מאוחד בכמיהה גלויה לבנין מחודש של בית-המקדש ושיבת כל ישראל מהגלות. המחיצות המלאכותיות שבינינו נעלמות, וכולם מתחברים בייחול ובאמונה משותפים.
 
תשעה באב נועד לא רק לציין מאורע בהיסטוריה רבת ההוד של עם ישראל. האבל ביום זה אינו רק בכדי לזכור את מה שארע בעבר. יש בו מסר אקטואלי וחשוב לימינו אנו, כמעט אלפיים שנה לאחר חורבן הבית השני, משום שזהו אבל אישי של כל יהודי על חורבן הבית בהווה.
 
בתלמוד נאמר, כי כל יום בו לא נבנה בית המקדש – נחשב ליום שבו הוא נחרב! דברים מחרידים, שמטרתם לא סתם לזעזע אותנו, אלא לגרום לנו לעשות הכול כדי שהחורבן לא יימשך, ובית-המקדש השלישי ייבנה תכף ומיד ממש.
 
ההכרה הזו היא למעשה מובילה אל תכלית החורבן. החורבן נולד אך ורק כדי להוביל אותנו אל הבניין המחודש שבעקבותיו.
 
*
 
אפשר להשתמש בעיתוי זה של השנה כמשל: בימים אלה רבים מאיתנו יוצאים לנופש. רבים מבינים כי המטרה בהפסקת העבודה אינה החופשה עצמה, אלא בתועלת שמפיקים ממנה – כששבים לעבודה עם כוחות רעננים ומחודשים.
 
וכך גם הגלות. אמנם כעת, היא נתפסת בעינינו כפסק זמן שלילי עבור עם ישראל. אך אם נזהה את המטרה האמיתית שבה, נגלה עד כמה טוב טמון בתכליתה. הקדוש-ברוך-הוא בחר להגלות את עם ישראל ולסלק את גילוי שכינתו מביניהם, לא כמטרה אלא כאמצעי להגיע אל התקופה הנפלאה שתבוא אחריה – הגאולה האמיתית והשלמה.
 
הגלות לא נועדה לשמש עונש גרידא לעם ישראל, אלא לעורר אותו לתשובה מחדש ולרצון אמיתי מצד עצמו להתחבר כראוי לקדוש-ברוך-הוא. נכון שאם לא היינו חוטאים – יכולנו להגיע להתחברות הזו גם מבלי לעבור את הגלות. אולם במצב שנוצר, זו הדרך היחידה שלנו להגיע להתעלות מופלאה עוד יותר המצפה לנו בגאולה השלמה.
 
*
 
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר כי ההתעלות המופלאה המצפה לנו היא הסיבה שהגאולה הקרובה נקראת גאולה אמיתית ושלמה. ייחודיותה של גאולה זו היא בכך שלאחריה לעולם לא ייצא עם ישראל שוב לגלות – כפי שאירע לאחר בנין בתי המקדש הראשון והשני, וגם בית המקדש שייבנה בה יהיה נצחי ולא יחרב לעולם.
 
הגאולה הנצחית היא שלמות הייעוד האמיתי לשמו נברא העולם. תכלית  הבריאה היא להגיע למצב בו אור השם שוכן בעולם בגילוי, ועם ישראל עובד את הבורא במנוחת הנפש ללא טרדות והפרעות – וזה מה שיקרה בגאולה השלמה.
 
כיום לא יכול יצור אנוש להכיל בחושיו הגשמיים את המציאות האלוקית. אך בגאולה נזכה לראות ממש את אור השכינה בעולם. על כך אומר הנביא: "וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר". הבשר הגשמי יזהה את החיות האלוקית. אנו נראה את הכוח הרוחני של הבורא שמחייה את העולם – כיון שנזדכך שלא בערך למצבנו כיום. אז נגיע למדרגה האמיתית של היהודי – מצב בו הנשמה מאירה בגלוי וממילא המציאות האלוקית תהיה פשוטה, ברורה וממשית.
 
גדולה אמונתנו כי השנה כבר לא נידרש לצום בתשעה באב, כי כבר נהיה לאחר בנייתו הניסית של בית-המקדש השלישי. אך אם חס וחלילה כן נצטרך לצום, נזכור שהכאב והצער הם רק האמצעי להביא אותנו אל המטרה הנכספת.