בעידן המתוקשר של ימינו, המדיה היא המדד המרכזי לקביעת ערכו של אירוע. ההשפעה שיש לתקרית, נאום, תופעת-טבע, תגלית מדעית או כל עניין אחר – נמדדת לפי ההדים התקשורתיים שהם מקבלים.
 
למעשה, ההדים הללו אינם רק מוכיחים את מידת ההשפעה, אלא גם יוצרים אותה. תהודה פרסומית מגדילה חשיבות ומעצימה השפעה עשרות אם לא מאות מונים מהערך האמיתי של המאורע.
 
אבל יש מקרים יוצאים מן הכלל. למשל: השבוע אנו מציינים מאורע קוסמי שאין דומה לו בעוצמת ההשפעה ובהיקפה. השפעה שחורגת מכל הכללים המוכרים הן מבחינת משך הזמן, הן מבחינת גבולות המקום, הן מבחינת היקף התחומים והן מבחינת עומק ההשלכות. והמדהים מכול – המאורע לא פורסם בזמנו באף כלי מדיה. הוא התרחש הרבה מאוד לפני שנולדה המדיה ולפני שמישהו חשב בכלל כי תיוולד אי פעם תופעה ששמה מדיה.
 
היה זה לפני 3323 שנים. כמה מיליוני אנשים עמדו אי שם במדבר, למרגלות הר סיני – והיו שותפים לחוויה אדירה: מעמד מתן-תורה.
 
*
 
מעמד מתן-תורה התרחש אמנם במקום מסוים – אך בעצם בכל העולם חשו בזמן אמת את ההתרחשות. חז"ל מתארים כי אפילו בעלי-החיים נאלמו דום ולא הפיקו מגרונם אף צליל, שעה שנשמע מקצה העולם ועד קצהו הקול האלוקי: "אנוכי השם אלוקיך!".
 
לא היה צורך באינטרנט, במצלמות נסתרות ולא בשום דרך בדיונית של שידור – פשוט היקום כולו הזדעזע מעוצמת הדיבור האלוקי שבקע בעת ובעונה אחת מארבע רוחות השמים, מלמעלה ומלמטה, וקרא: "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי!".
 
לא רק תהודה של מדיה נעדרה מהאירוע. גם תהודה במובן הפשוט של המילה לא הייתה שם. הדים הם בנות-קול שנוצרות כתוצאה מעצירת הקול על-ידי עצם כלשהו והחזרתו כלפי מקורו. אך הקול האלוקי שבמעמד הר סיני לא נעצר על-ידי שום עצם שהוא. הוא חדר לכל מציאות דוממת, צומחת חיה ומדברת, ולכן לא היו לו הדים. היקום כולו נספג בדברי אלוקים חיים.
 
*
 
אירוע 'חסר הדים' זה ממשיך להכות גלים עד היום. מכוחו של אותו מעמד, המצוות שבני ישראל מקיימים מני אז ממלאות את העולם בקדושה וברוחניות, שהולכות ומצטברות מדור לדור. אמנם אנשים מן השורה לא מסוגלים לזהות נוכחות של קדושה, כי רק במתן תורה נפתח חלון הזדמנות ייחודי לחוש בנוכחות הזו ולהתחבר לאמת המוחלטת שבה. אך הנוכחות הזו ממשיכה להתעצם, ובקרוב מאוד – שוב יתאפשר לזהות אותה ולחוש בה.
 
בגאולה האמיתית והשלמה נזכה לחוות מחדש את מה שהיה במעמד מתן-תורה. מרגע שמלך המשיח – הרבי מליובאוויטש – יתגלה לעין כול, תתגלה גם הנוכחות האלוקית ותהפוך למוחשית. וההתגלות הזו לא תיעצר. מה שהיה במתן-תורה למשך כמה רגעים – יהפוך למציאות מתמידה ונצחית, שלעולם לא תיפסק.
 
או אז נחדל כולנו לחיות בצלן של תהודות ובנות-קול למיניהן. נחיה חיי-אמת, המושתתים על הרצון האלוקי, ולא נפזול בכלל לחיים מסוג אחר. כאשר יתגשם החזון המופלא של ישעיה: "ונגלה כבוד השם, וראו כל בשר יחדיו כי פי השם דיבר" – לא יעניין אותנו מאומה מלבד להתחבר ולהעמיק ולהתחבר אל ההוויה האלוקית, שתהיה מזוהה ומוחשית באותה מידה שאנו מזהים וחשים היום במציאות הגשמית.
 
הרבי קורא לכל יהודי לבוא לבית-הכנסת בחג השבועות ולשמוע את הקריאה בתורה של מעמד הר סיני. להביא לשם גם עוללים בני יומם ולחברם אל החוויה הייחודית, שתכף ומיד ממש תחזור להיות מנת חלקנו לנצח-נצחים.