בתוך זמן קצר נפקדה אשתי וזכינו לחבוק את בננו בכורנו. כל בני משפחתי ומכריי ידעו בזכות מי זכינו להיפקד. קראנו לבן בן א-ל. רצינו לתת ביטוי לתחושתנו, כי הוענקה לנו ברכת אלוקים על-ידי הציר הנאמן – הרבי מליובאוויטש

הן שבו הביתה, והאחות לא הצליחה לשוב לעצמה. היא נסערה מאוד ממה שעבר עליה. נסחפה למקום נגד רצונה, נגד רצון בעלה כמובן, ועוד 'קיבלה על הראש' איחול לבבי...

אברהם יצא החוצה מבולבל כולו. "האם לא קלט הרבי כי אבי מחוסר הכרה?", 'תקף' את בנצי. "כיצד בדיוק מסוגל הוא לשים צדקה במצב כזה?"

"הפקיד הקשיב בעניין גובר לכל מילה שיצאה מפי. מסתבר שאכן הוא שמע על הרבי, אך זה עדיין לא הצדיק תגובה כה מפתיעה כפי שיצאה מפיו: 'הרבי שלך נביא!'.

הרבי חזר על דבריו המפתיעים: "חיכיתי שתבואו אליי", והוסיף: "אני שב ואומר, כי הרפואה היא שתניח תפילין". בסך הכול, חזר הרבי שלוש פעמים על כך שהתרופה היא הנחת תפילין.

"האישה הוציאה את הכרטיס והראתה לו. העובד נראה כמוכה-רעם. הוא הביט בפניה ואמר: 'הגידי תודה לאיש הזה. את חבה לו את חייך. לפני דקות אחדות התרסק המטוס בו הייתם אמורים להימצא, אל תוך הים'...".

הצלחות רבות בחייו זוקף ארז לברכות שהרבי הרעיף עליו באותו מכתב. אחת מהן כרוכה בסיפור מרתק ומדהים, שקשור אף הוא ברבי.

המחזה הזה הגדיש את הסאה אצל היהודי שחי אתה. במיוחד לאחר הדברים החמורים ששמע מהמוהל על המשמעות של נישואי תערובת. בו במקום החליט להיפרד ממנה לחלוטין, לצמיתות!

קרוב לתחנה, נעצרה פתאום לידי מכונית פרטית ויצא ממנה אותו רופא שהציק לי בבית הרפואה. נדרכתי. מה הוא רוצה ממני עכשיו? נתקפתי חרדה, שמא החופש שלי ישוב ויילקח ממני.

הקדוש-ברוך-הוא סיכל את מזימת המחבלים, ובכל כלי התקשורת דברו על זה. מה שלא ידעו בכלי התקשורת זו הברכה שישעיה אהרון קיבל מהרבי בתחילת אותה שנה לנסיעות מוצלחות.

"אתה יודע למה ביקשתי ממך לספר לי על רבאיי שניאורסון?", סיפר הרופא תוך כדי 'מסיבה', "הבוקר קיבלתי טלפון מרופא עמית, גוי, שצרח לי מתוך האפרכסת: 'ארווינג, הוא ענה לי! קבלתי ממנו תשובה!'.

הייתה זו נקודת ציון, שלאחריה חלו שיפורים משמעותיים ביותר. בתוך ארבעה חודשים שוחררה יוכבד-חנה, לשמחתה ולשמחת משפחתה. אמנם נותרה מרותקת לכסא גלגלים, אך הצליחה לנהל אורח-חיים תקין ואף לשחות בבריכה.

וכך הפך המבנה כולו לקומפלקס מוסדות חב"ד בסרסל – בדיוק כפי שחזה הרבי בשאלותיו המפתיעות. הוקם במקום גם בית חב"ד וגם בית ספר ל-350 ילדים.

"רבי, אני אמנם לא מהחסידים האדוקים, אבל אני מקושר אליך. שמעתי שאתה מרגיש כל אחד ואחד מישראל. אם כן – שלח מישהו שילמד איתי".

מזכירו הראשי של הרבי, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, הסביר לאליהו כי הגימטרייה של חמישים זו האות נ', ובגמרא נאמר כי מי שרואה אות זו בחלומו יזכה לניסים. "כנראה, הרבי רומז כי צפויים לך ניסים ונפלאות".

החביבות המופגנת מצד הרופא הייתה לחידה בעיני האב. שעות רבות לאחר הביקור, המשיך האב לנבור בתאי מוחו, בניסיון להיזכר אם פגש אי פעם בפנים הללו. אך לא. התופעה נותרה עבורו חידה בלתי פתורה.

"'תודה רבה', פלטתי בקול רפה וניתקתי את השיחה – נפעם והמום. המילים הספורות הללו הלמו באוזניי כסופת רעמים. הרבי מציע לי להתייעץ עם... עצמי. איזו רוח הקודש! נפעמתי בלא קול. הרבי יודע בדיוק מי אני!

הדברים הלמו בדני. מה פתאום לחזור לארץ ישראל? – התקומם בסתר לבו. אני מאושר, מרוויח נפלא, חי בטוב ובנעימים. מה חסר לי כאן?! הוא הדחיק את מילות הרבי לתא נסתר בירכתי מוחו ושב לקליבלנד, לשגרת חייו.

בעוד הרב פסח מעכל את מה שסיפרה, המשיכה העובדת להפתיע: "יש ברשותי ציור שמן של הרב, ומזה זמן רב אני מחפשת למי למסור את התמונה. התסכים לקבל את התמונה? אני מרגישה לא ראויה להחזיק תמונה קדושה כזו".

"הכול בסדר, תודה לא-ל. הניתוח הסתיים בהצלחה", חייך אליהם. כעת הבינו, כי האנחה ששמעו הייתה אנחת רווחה. "אלוקים כנראה שמע לתפילותיכם", הוסיף לחייך בחמימות.

"לא תאמין, הרב שמואל. הקבלן החליט בפתאומיות להיפטר מהר מהכסף הגנוב, משום שהלילה הגיע אליו בחלום פעמיים 'הרב הגדול שלכם' כלשונו, והזהירו להזדרז להשיב את הגזלה לבעליה"...

"אם אתה זוכר, כששאלת אותי לפני שנה שאלה זו, עניתי לך...". הרב סובל יצא מכליו לא רק מהזיכרון המדהים, אלא בעיקר מהעדינות בה ניסח הרבי את דבריו. 

"עודי מעכל את מה שאמר, החל מוחמד וותד לחזור בפניי על כל התוכן של המכתב האחרון, זה שבו החליף הרבי את כל המילים 'יהודי' ל'אדם'...

הפשרה אליה הגיע משה עם סוזן הייתה, כי שניהם יטוסו לניו-יורק, במטרה מוצהרת של טיול נחמד במטרופולין הגדול. בחצר הרבי יבקרו רק כדי לצאת ידי חובה, להצדיק את השימוש בכסף שקיבלו מבית חב"ד. אך לא מעבר לכך.

אנשי ה'הצלה' השכונתית הפעילו קשרים והצליחו לגייס מסוק מיוחד שיטיס במהירות את פתחיה מהמרכז הרפואי הקרוב לביתם של קורף אל המרכז הרפואי בברונקס. בינתיים, חיברוהו לחמצן – וחיכו לנס.

"עורך-דין שאליו פניתי הסביר לי, כי בהתחשב בגיל הרך של הילדים, צפויה האם לזכות במערכה המשפטית. 'במקרה הטוב, אולי יואיל השופט להשאיר אצלך ילד או שניים. אך גם בשביל זה צריך להרבות בתפילה', הדגיש.

"יהיו לכם שני ילדים", 'ניבאו' להם חסידים לפי מספר הדולרים שקיבלו יוסי ואשתו. ואכן, 'נבואתם' התגשמה. אמנם לא מיד. זה ארך עוד כמה שנים, אולם העיקר שבסוף זה הגיע.

הניסיון של יחזקאל לתרץ את עצמו עם השביתה, ממש לא הצליח. לדעת הרב, היה עליו לקבל את הצעת חברת התעופה ולטוס לאירופה, כדי לקצר את הדרך לישראל. "הוראה של הרבי מקיימים מיד, עד כמה שניתן!".

לאחר לבטים ארוכים, החליט הרב קוניקוב להמר ולטוס. הייתה לו תקווה אירונית כי התרומה תכסה לפחות את מחיר הטיסה...

המנהל החדש, שהיה שפוט בידי אותם הורים, נתן בידיו של הרב אלפרוביץ' מכתב פיטורין. הוא ניסה להסתתר מאחורי הטיעון שכביכול התקבלה החלטה לרענן את הצוות עם כוחות צעירים.