החסידות פתחה צוהר חדש של חשיבה, ממנו נשקף הקדוש-ברוך-הוא בעיקר כדמות אוהבת. נכון שהוא שופט את כולנו בראש-השנה, אולם מדובר באבא. אבינו הרחום שבשמיים, המחכה באהבה לתשובה ולחרטה של בניו

תופעת ה'איגרות קודש' כמוה כיציאת המלך מהיכל מלכותו אל העם בחודש אלול. הרבי מגיע כביכול, דרך כתביו, לסלון הבית של כל אחד ומאיר לו את הדרך בחייו

פרשת השבוע, ראה, נקראת תמיד בסמיכות לראש חודש אלול. הפרשה פותחת במילים: "ראה, אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה. את הברכה – אשר תשמעון אל מצוות השם".

הבעל-שם-טוב הפך את הקערה על פיה. אנחנו כאן לא בשביל עצמנו, אלא בשביל הקדוש-ברוך-הוא. 'בשבילי נברא העולם' פירושו: בשביל שאצליח לקיים כראוי את רצון האלוקים האחד והיחיד, שאין עוד מלבדו

תורת החסידות מדגישה את ההיבט הנעים של החודש, המרומז בפסוק "אני לדודי ודודי לי" – ראשי תיבות 'אלול'. בחודש אלול מתגלה קשר ייחודי של אהבה שבין הקדוש-ברוך-הוא לבין עם ישראל

"אחת שאלתי מאת ה'". המצב בו נותרה לנו רק משאלה אחת הוא מצב גבוה מאוד בנפש. זהו מצב מזוּקק, בו הבשילה כבר ההכרה שרוב רובם של הרצונות והחלומות הם לדברים חולפים וטפלים, ובעצם נותר רק דבר אחד שראוי לייחל אליו והוא מכיל את הכל – קירבה אל ה'.

המשמעות העמוקה של "סליחות" בלשון רבים היא, שלצד הסליחה שאנו מבקשים מה', אנו צריכים גם לסלוח לו. אכן, הסליחה לה' היא המאפשרת לנו לבקש ממנו סליחה באמת, ומחזקת את החיבור שלנו אליו.

בחודש אלול הקדוש-ברוך-הוא יוצא כביכול מארמונו ומתקרב לכל יהודי, מאיר לו פנים ומנגיש לו את עצמו. מי שרק רוצה, יכול בן רגע לעמוד מול מלך מלכי המלכים

לפחות כעת, עם סיומה של השנה, שומה עלינו לעצור את סינדרום ההדחקה. לראות את עצמנו בראי האמת ולהודות בפה מלא: חטאנו, אך בעזרת השם לא עוד!

מכתב כללי של הרבי מלך המשיח לקראת השנה חדשה

בימי חודש אלול, המלך נמצא "בשדה". לכל אחד ואחת ישנה אפשרות להגיע ולקבל את פניו. צריך רק לנצל את ההזדמנות, ולהחליט על כניסה לחיים יהודיים, מוארים באור הגאולה.

חסיד מפשפש במעשיו, מסמן היכן צריך להשתפר, במה להשתנות – אך הכול נעשה אצלו מתוך אהבה. כי הוא יודע שמי שמצפה לחזרתו בתשובה, מצפה לה מתוך אהבה

חודש אלול – החודש האחרון בלוח השנה היהודי – משמש כהכנה לקראת השנה החדשה הממשמשת ובאה. זהו חודש במהלכו עורכים "חשבון נפש" ומסכמים את אירועי השנה החולפת כדי להשתפר לקראת בוא הימים הנוראים.

השורה התחתונה של כל המאזנים והסיכומים צריכה להיות אחידה: כיצד ייתכן שעדיין לא השגנו את המטרה? כיצד ייתכן שאנו עומדים לסיים שנה נוספת – וטרם באה הגאולה?!

לגבי עצמנו, אנו צריכים להתאמץ לעשות תשובה. אך לגבי הזולת - מחובתנו לדאוג לצרכיו הגשמיים. אין זה מתפקידנו להתהלך ולומר לכולם, "חזרו בתשובה! את הזולת נשאל, "האם יש לך עופות ובשר לחג? האם יש לך חלות?" 

בעת שעורכים מאזן מסכם, הדבר החשוב ביותר הוא ידיעת המטרה. כאשר המטרה לא מוגדרת נכון, אפשר לשגות לחלוטין בניתוח הנתונים ולפרש הצלחות ככשלונות, או גם להפך.

"מה זה סליחות?", תקע בהם החסיד פני תם. "וכי אינך יודע?", סנט בו הבעל, הידען, "בסליחות מבקשים מאלוקים שתהיה השנה הבאה טובה, שתניב הפרה חלב בשפע, שתטיל התרנגולת ביצים לרוב ו...".

חודש אלול אצל חסידים, מתאפיין במיוחד בכך שהעבודה בו נעשית מתוך שמחה וחיות. בד בבד עם חשבון הנפש ועבודת התשובה הרי ההדגשה היא על גודל המעלה והזכות שבימים אלו בהם המלך בשדה, וכולנו רשאים ויכולים לקבל את פניו מתוך שמחה.

כשיהודי מתנהג אל יהודי שני באופן של צוותא וחיבור, הוא זוכה שכך ינהג כלפיו בורא העולם ומנהיגו, הדן את העולם בחסד וברחמים ומברך אותו בשנה טובה ומתוקה.

עבודה בחודש אלול היא מתוך שמחה עצומה וחיות מיוחדת. שמחה עצומה על ההזדמנות הניתנת לנו לחוש עוד יותר את קרבת הקב"ה, המלך שנמצא כעת בשדה. 

היו היה מלך חביב ונערץ, שמתוך ארמונו ניהל ברמה את כל ענייני הממלכה. יום אחד עברה הרינה בעם: המלך החליט לצאת מהארמון כדי לאפשר לכל אזרח להתקרב אליו בצורה בלתי אמצעית ולבקש כל מה שעל ליבו.

בזמן זה, ישנה האפשרות לכל יהודי ויהודי להתקרב אל הקב"ה, ולבקש את מבוקשו. מאותה סיבה, זהו גם הזמן הטוב ביותר לעשות צעדים בתשובה, היות והמלך סולח ביתר קלות על חטאי העבר

לקט סיפורים ואנקדוטות חסידיות לימי חודש אלול

שיעור מרתק על המשל של כ"ק אדמו"ר הזקן המבאר את ענינו של חודש אלול בכך ש"המלך בשדה". על כך ועוד בשיעור מפי הרב זלמן נוטיק משפיע בישיבת חב"ד בראשון לציון, העוסק בחודש אלול לאור שיחותיו הק' של הרבי מלך המשיח. השיעור נמסר במדרשיית אור חיה בירושלים