"הֵן אָמְרוּ..." אָמַר וּבָחַן אֶת פָּנָיו שֶׁל הַחִידָ"א בְּהִסּוּס, "הֵן אָמְרוּ..." חָזַר שׁוּב עַל דְּבָרָיו. "כֵּן?" תָּהָה הַחִידָ"א. מְשַׁמְּשׁוֹ הַנֶּאֱמָן הָיָה בַּעַל כֹּשֶׁר דִּבּוּר רָהוּט בִּמְיֻחָד, מַה הַגִּמְגּוּם שֶׁנָּפַל עָלָיו פִּתְאוֹם? "הֵן אָמְרוּ..." חָזַר הַמְּשַׁמֵּשׁ בַּשְּׁלִישִׁית, "זֹאת אוֹמֶרֶת, אַחַת מֵהֶן אָמְרָה שֶׁמָּשִׁיחַ, חַס וְשָׁלוֹם, לֹא יָבוֹא."

נֶהֱנָה בַּעַל הַבַּיִת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁל אוֹרְחוֹ. הוּא נָתַן לוֹ אֶת הַמָּמוֹן הַמַּגִּיעַ לוֹ, וְנִפְרַד מִמֶּנּוּ כְּשֶׁפִּיו מְהַלֵּל אֶת יְרוּשָׁלַיִם וּבָנֶיהָ הַחֲכָמִים.

תַּקְצִיר: גָּ'מָאל, פּוֹעֵל הַשִּׁפּוּצִים הָעַרְבִי, מִתְוַדֵּעַ בְּבֵיתוֹ שֶׁל הָרַב קָלִי לְעִנְיַן הַכְּתִיבָה לָרַבִּי בְּאֶמְצָעוּת 'אִגְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ'. גָּ'מָאל כּוֹתֵב אַף הוּא לָרַבִּי וּמְקַבֵּל בְּרָכָה לְהַצְלָחָה וּפַרְנָסָה טוֹבָה. הָרַבִּי כּוֹתֵב בְּמִכְתָּבוֹ עִנְיָן אֶחָד נוֹסָף אוֹתוֹ מִתְמַהְמֵהַּ הָרַב קָלִי לְגַלּוֹת לוֹ. גָּ'מָאל לֹא מְוַתֵּר וְהוּא דּוֹחֵק בָּרַב קָלִי שֶׁיְּגַלֶּה לוֹ מַה בְּדִיּוּק כָּתַב לוֹ הָרַבִּי...

"גַּם אֲנִי יָכֹל לִכְתֹּב לָרַבִּי?" הִבִּיעַ גָּ'מָאל אֶת רְצוֹנוֹ. "בְּוַדַּאי," הֵשִׁיב הָרַב קָלִי, "לֹא רַק יְהוּדִים כּוֹתְבִים לָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. כָּל אָדָם בָּעוֹלָם יָכֹל לִכְתֹּב לוֹ, וּלְקַבֵּל אֶת בִּרְכָּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה.