"יָפֶה", קָטַע אוֹתוֹ הַקֵּיסָר. "וּבְכֵן, לִפְנֵי זְמַן קָצָר, כְּשֶׁבִּקַּרְתִּי בַּכֶּלֶא, הֻפְתַּעְתִּי לְגַלּוֹת בּוֹ אֶת הַגֶּנֶרָל, שֶׁעֲדַיִן הָיָה כָּלוּא. בִּקַּשְׁתִּי שֶׁיַּזְכִּיר לִי עַל מָה נִכְלָא וּלְכַמָּה זְמַן, וּכְשֶׁהִזְכִּיר לִי אֶת הַמַּעֲשֶׂה, הֶחְלַטְתִּי שֶׁכְּבָר בָּא עַל עָנְשׁוֹ וְשִׁחְרַרְתִּי אוֹתוֹ".