בכל ממלכה שהיא, ישנם תנאים ומגבלות על מנת לבוא ולפגוש את ראש הממלכה, את המלך. במדינות מסוימות התנאים הינם נוקשים יותר, וההמתנה צריכה להיות זמן רב, לעומת אחרות בהם זמן ההמתנה הוא קצר מועד, וגם התנאים קלים במקצת.

אבל, בכל מקרה שלא יהיה, עדיין תהיה הגישה אל המלך קשה עבור האנשים שאינם קרובים למלכות.

בואו נתאר לעצמנו מצב קצת שונה.

אחת לזמן קצוב, יוצא המלך מהיכל מלכותו, היישר אל פשוטי העם ואנשים שעבורם מפגש עם המלך הוא דבר שבלתי ניתן להשגה. באותו זמן, המלך נמצא בשדה ומבקר את האנשים הפשוטים, נותן להם אפשרות לדבר איתו, מקשיב לבעיותיהם ואף נותן פתרונות לבעיות שונות שעולות וצפות. פתרונות כלכליים ופתרונות מסוגים אחרים.

באותו זמן, יכול כל אחד לבוא ולפגוש את המלך. הוא יכול לבוא ולבקש את מה שהוא רוצה, ויש לו הרבה יותר סיכויים לקבל את מבוקשו מאשר בזמן בו המלך נמצא בארמון מלכותו. אבל, בשביל לקבל את כל זה, הוא צריך רק דבר אחד.

הוא צריך לרצות.

הוא צריך לרצות לפגוש את המלך, והוא צריך לרצות באמת להתקרב אליו. אחרת, לא יעזור זה שהמלך יצא מארמונו, כיוון שהוא עצמו אינו מוכן לעשות את הצעד הקטן ולהתקרב אל המלך.

חודש אלול, אותו התחלנו השבוע, הוא זמן המוגדר כזמן בו "המלך בשדה". המלך, הקב"ה, יוצא מהיכל מלכותו אלינו, אל הפשוטים שבעם.

בזמן זה, ישנה האפשרות לכל יהודי ויהודי להתקרב אל הקב"ה, ולבקש את מבוקשו. מאותה סיבה, זהו גם הזמן הטוב ביותר לעשות צעדים בתשובה, היות והמלך סולח ביתר קלות על חטאי העבר.

אבל בשביל באמת לקבל את הסליחה על העבר, ובשביל לקבל את ההשפעות המיוחדות שאנו מבקשים לקבל. בענייני פרנסה, בריאות ובכל דבר אחר - הרי שצריך להיות רק דבר אחד.

רצון. אנחנו צריכים לרצות להתקרב. ולהתקרב פירושו, לעשות עוד צעד קטן מצידנו, עבורו.