יְרוּשָׁלַיִם, תש"ח.
"אִמָּא," הִתְחַנֵּן יִצְחָק הַקָּטָן בִּשְׂפָתַיִם חֲרֵבוֹת, "אֶפְשָׁר קְצָת מַיִם? אֲנִי צָמֵא."
לִבָּהּ שֶׁל אִמָּא נִקְרַע מִצַּעַר, אַךְ לֹא הָיָה בְּכָךְ כְּדֵי לְהוֹעִיל. "עוֹד מְעַט," לָחֲשָׁה אִמָּא בְּתִקְוָה שֶׁסָּפֵק הַאִם הִיא דִּמְיוֹנִית אוֹ מְצִיאוּתִית, "עוֹד מְעַט יָבוֹאוּ הַגִּבּוֹרִים שֶׁלָּנוּ, בְּשַׁיָּרָה, וְיָבִיאוּ לָנוּ מַיִם בְּשֶׁפַע, וְנוּכַל לִשְׁתּוֹת לִרְוָיָה..."
יִצְחָק לֹא שָׁמַע אֶת הַמִּלִּים הַמְּעוֹדְדוֹת, הוּא שָׁקַע בִּשְׁנַת עִלָּפוֹן, וּבַחֲלוֹמוֹ נִצְּבוּ דְּוָדֵי עֲנָק מֵהֶם הִתִּיזוּ יְלָדִים מַיִם בְּשׁוֹבְבוּת עַלִּיזָה.
בְּאוֹתוֹ זְמַן הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם נְצוּרָה. הָעַרְבִים שָׁלְטוּ עַל דַּרְכֵי הִגִּישָׁה לִירוּשָׁלַיִם, וְהִתְקִיפוּ כָּל מִי שֶׁנִּסָּה לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ.
בִּירוּשָׁלַיִם הֻרְגַּשׁ מַחְסוֹר חָמוּר בְּמָזוֹן וּבְעִקָּר בְּמַיִם. אֵלּוּ הָאַחֲרוֹנִים חֻלְּקוּ בְּמִדָּה וּבִמְשׂוּרָה לְכָל מִשְׁפָּחָה. תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ תְּלוּיִים בַּשַּׁיָּרוֹת הַנּוֹעָזוֹת בָּהֶן הִשְׁתַּתְּפוּ צְעִירִים אַמִּיצִים שֶׁסִּכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם עַל מְנָת לִשְׁבֹּר אֶת הַמָּצוֹר וּלְהָבִיא רְוָחָה לְתוֹשָׁבֵי הָעִיר.
הַגִּבּוֹרִים שֶׁאֲלֵיהֶם הִתְכַּוְּנָה אִמָּא, הִתְכּוֹנְנוּ בְּאוֹתָהּ עֵת לִיצִיאָה לְכִוּוּן יְרוּשָׁלַיִם. הֵם בָּדְקוּ אֶת נִשְׁקָם, שֶׁלֹּא הָיָה חָדִישׁ בִּמְיֻחָד, הֶעֱמִיסוּ אֶת הַתַּחְמֹשֶׁת, וְאֶת הָאוֹצָר הַיָּקָר מִפָּז: דְּוָדִים שֶׁל מַיִם צְלוּלִים לִשְׁתִיָּה.
הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה זֶה מִכְּבָר. הַמַּסָּע לִירוּשָׁלַיִם הַנְּצוּרָה תֻּכְנַן לָצֵאת בְּחָסוּת הַחֲשֵׁכָה. הַלַּיְלָה הַקּוֹדֵר, קִוּוּ הַחַיָּלִים, יַסְתִּיר אוֹתָם מֵעֵינֵי הָעַרְבִים הָאוֹרְבִים לַשַּׁיָּרוֹת וְיוֹרְקִים עֲלֵיהֶן אֵשׁ תֹּפֶת רַצְחָנִית.
מַשָּׂאִיּוֹת מְכֻסּוֹת בְּלוּחוֹת מַתֶּכֶת עָמְדוּ לִרְשׁוּת הַחַיָּלִים. מַשָּׂאִיּוֹת אֵלֶּה נִקְרְאוּ "מְשֻׁרְיָנִים". לַמְרוֹת שְׁמָם הַמְּכֻבָּד, הֲגָנָתָם שֶׁל הַמְּשֻׁרְיָנִים עַל הַנּוֹסְעִים בְּתוֹכָם, הָיְתָה מֻגְבֶּלֶת לְמַדַּי.
בַּחֲצוֹת לַיִל יָצָא הַמַּסָּע לַדֶּרֶךְ. הַחַיָּלִים עָלוּ לַמְּשֻׁרְיָנִים, שֶׁנָּסְעוּ בְּאוֹרוֹת כְּבוּיִים בַּכְּבִישׁ הַצַּר וְהַתָּלוּל בּוֹאֲכָה יְרוּשָׁלַיִם.
"הֵי יֶלֶד, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן?" הֻפְתַּע אַחַד הַחַיָּלִים לְמַרְאֵה הַיֶּלֶד הַצָּעִיר הַיּוֹשֵׁב בַּמְּשֻׁרְיָן בְּטִבְעִיּוּת גְּמוּרָה. "אֲנִי בְּדַרְכִּי הַבַּיְתָה," עָנָה הַיֶּלֶד בִּמְשִׁיכַת כָּתֵף. "הַהוֹרִים שֶׁלִּי גָּרִים בִּירוּשָׁלַיִם." "אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן?" תָּמַהּ הַחַיָּל. הַפַּעַם, נַעֲנָה בִּמְשִׁיכַת כָּתֵף סְתָמִית לְלֹא מִלִּים.
"טוֹב, שֶׁיִּהְיֶה," וִתֵּר הַחַיָּל. "רַק תִּשְׁתַּדֵּל לִשְׁמֹר עַל הַשֶּׁקֶט," הִזְהִיר אֶת הַיֶּלֶד. "אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים שֶׁהָעַרְבִים יְגַלּוּ אוֹתָנוּ. זֶה עָלוּל לִהְיוֹת מְאֹד מְסֻכָּן..." הַיֶּלֶד הִנְהֵן בְּרֹאשׁוֹ בְּמֶרֶץ, אַךְ לֹא הֶרְאָה וְלוּ סִימָן קָלוּשׁ שֶׁל דְּאָגָה אוֹ פַּחַד.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשַּׁיָּרָה לְשַׁעַר הַגַּיְא, נִפְתְּחָה מִמְּרוֹמֵי הֶהָרִים אֵשׁ צוֹלֶבֶת. מִשְּׁנֵי כִּוּוּנֵי הַכְּבִישׁ יָרוּ הָעַרְבִים לְלֹא הַפְסָקָה.
שְׁרִיקוֹת הַכַּדּוּרִים חָלְפוּ סָמוּךְ מְאֹד לְאָזְנוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד שֶׁהִצְטַנֵּף עַל מְקוֹמוֹ. הַחַיָּלִים נִסּוּ לְהָשִׁיב בְּאֵשׁ, אַךְ בִּגְלַל הַחֲשֵׁכָה לֹא הִצְלִיחוּ לְזַהוֹת בְּדִיּוּק מֵהֵיכָן מַגִּיעַ הַיֶּרִי.
"אַייי!" נִשְׁמְעָה צְעָקָה מֵאַחַד הַמְּשֻׁרְיָנִים. הַיֶּלֶד שָׁכַב עַל רִצְפַּת הַמְּשֻׁרְיָן, כְּשֶׁהוּא לוֹפֵת אֶת כְּתֵפוֹ בִּכְאֵב. כַּדּוּר חָדַר לִכְתֵפוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְרִסֵּק אוֹתָהּ. אַחַד הַחַיָּלִים מִהֵר לַחְבֹּשׁ לַיֶּלֶד אֶת הַפֶּצַע. "הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר בְּעֶזְרַת ה'," הִרְגִּיעַ אוֹתוֹ הַחַיָּל. "זֶה שׁוּם דָּבָר, זֶה יַעֲבֹר מַהֵר."
בְּ
אוֹתוֹ רֶגַע חָדַר כַּדּוּר-אוֹיֵב נוֹסָף לְתוֹךְ הַמְּשֻׁרְיָן. בִּשְׁרִיקָה צוֹרְמָנִית חָדַר הַכַּדּוּר לְתוֹךְ דּוּד הַמַּיִם הַגָּדוֹל וּפָעַר בּוֹ חֹר. הַמַּיִם הִתְחִילוּ לְמַלֵּא אֶת רִצְפַּת הַמְּשֻׁרְיָן. הַנּוֹזֵל הַיָּקָר הֵחֵל לָלֶכֶת לְאִבּוּד.
בַּהֲמֻלַּת הַקְּרָב לֹא שָׂם אִישׁ לֵב לְמַעֲשָׂיו שֶׁל הַיֶּלֶד הַקָּטָן. הַיֶּלֶד הֵסִיר אֶת הַתַּחְבֹּשֶׁת מִכְּתֵפוֹ, הָפַךְ אוֹתָהּ לְכַדּוּר, אוֹתוֹ הִכְנִיס לְתוֹךְ הַחֹר שֶׁנִּפְעַר בַּדּוּד. כַּדּוּר הַתַּחְבֹּשֶׁת הָפַךְ לִפְקָק שֶׁסָּתַם אֶת הַחֹר, וְהַמַּיִם הִפְסִיקוּ לִזְרֹם.
כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הַשַּׁיָּרָה לִירוּשָׁלַיִם, הֻבְהַל הַיֶּלֶד לְבֵית הָרְפוּאָה. כַּאֲשֶׁר פָּקַח אֶת עֵינָיו רָאָה הַיֶּלֶד מֵעָלָיו רוֹפֵא בְּחָלוּק לָבָן וּשְׁלוֹשָׁה חַיָּלִים.
"הַאִם הַמַּיִם הִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם?" הָיוּ הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁהוֹצִיא הַיֶּלֶד מִפִּיו.
"כֵּן," הֵשִׁיבוּ לוֹ הַחַיָּלִים. "בִּזְכוּתְךָ, הִגִּיעוּ הַמַּיִם לִירוּשָׁלַיִם וְלֹא אָבְדוּ בַּדֶּרֶךְ. בִּזְכוּתְךָ, יִזְכּוּ תּוֹשָׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם לְהַרְווֹת אֶת צִמְאוֹנָם..." כַּאֲשֶׁר שָׁמַע הַיֶּלֶד אֶת תְּשׁוּבָתָם, עָלָה חִיּוּךְ עַל שְׂפָתָיו, וְהוּא נִרְדַּם...
