לשמה של פרשת-השבוע – תזריע – יש משמעות חיובית: זריעה המביאה להולדת וצמיחה של מציאות חדשה. תוכנה של הפרשה, לעומת זאת, עוסק במהות שלילית: ברובה ככולה עוסקת הפרשה בדיני המצורע, עליו נאמר כי הוא חשוב כמת  (נדרים סד, ב) ומקומו מחוץ למחנה-ישראל (ויקרא יג, מו). מדוע אפוא ניתן לפרשה בעלת תוכן שלילי – שם בעל משמעות חיובית?
 
ההסבר הוא, שאפילו הצרעת בעצם היא מהות חיובית. הצרעת מגיעה לאדם כעונש משמיים על התנהגותו, ועונש שמימי לא מיועד להכאיב – אלא לתקן. לזכך את האדם ולהסיר מעליו את הרושם הרוחני השלילי של החטאים ובכך להכשירו למצב רוחני נעלה יותר. אפילו כשנגזר על אדם דין מוות המטרה היא לנקות את נשמתו, כדי שתוכל לזכות בחיים רוחניים עילאיים בעולם הבא.
 
לכן נקראת פרשת הצרעת "תזריע" – ללמדנו כי נגעי הצרעת במהותם אינם אלא פעולת זריעה, כאמצעי לצמיחה מחודשת ומוצלחת.
 
זהו גם תוכנה הפנימי של תקופת הגלות. הגלות לא נועדה סתם לייסר ולהכאיב לעם ישראל. מטרתה לאפשר לנו "לזרוע" מצוות ומעשים-טובים למרות כל הצרות והניסיונות, על מנת שיצמחו בדמות הארות אלוקיות גבוהות שתשרינה עלינו בביאת המשיח.
 
השכר שנזכה לו בגאולה אינו רק פרס מיוחל למי שעומד במשימה. הוא פשוט תוצאה וצמיחה טבעית של כל מה שעשינו לאורך הגלות.