יוֹם אֶחָד יָשַׁב רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כְּשֶׁעַל פָּנָיו אֲרֶשֶׁת רְצִינִית וַעֲגוּמָה. תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר לֹא פִסְפְסוּ אֶת מַבַּע פָּנָיו, הֵחֵלּוּ אַף הֵם לִדְאֹג.

"קִטְרוּג גָּדוֹל עַל יִשְׂרָאֵל", פָּנָה אֲלֵיהֶם לְאַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה, "הַרְבּוּ בְּתַעֲנִיּוֹת יַחַד עִמִּי, עַד אֲשֶׁר יָחוּס הַבּוֹרֵא עַל בָּנָיו וִיבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה הַנּוֹרָאָה".

הַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר חָרְדוּ אַף הֵם לְגוֹרַל עַם יִשְׂרָאֵל, עָשׂוּ כָּל אֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם רַבִּי יִשְׂרָאֵל וְהֵחֵלּוּ בְּצוֹמוֹת וּבְתַעֲנִיּוֹת.
הַיָּמִים חוֹלְפִים וּפָנָיו הַמֻּדְאָגוֹת שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לֹא מַרְאוֹת עַל שִׁנּוּי בַּקִּטְרוּג שֶׁמְּרַחֵף בַּשָּׁמַיִם. הַתַּעֲנִיּוֹת לֹא פּוֹעֲלוֹת אֶת בִּטּוּל הַגְּזֵרָה. "אִסְפוּ אֶת כָּל אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה", פָּקַד רַבִּי יִשְׂרָאֵל, "קִרְאוּ לְכֻלָּם לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְרַב הָעִיר יִגְזֹר תַּעֲנִית עַל כָּל יְהוּדִים בָּעֲיָרָה".

בְּעֵת הַתַּעֲנִית, בְּהִתְאַסֵּף אֲנָשִׁים וְנָשִׁים לוֹמַר תְּהִלִּים, רָאָה רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ כִּי הַגְּזֵרָה עוֹדֶנָּה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת.

לְפֶתַע פִּתְאוֹם, בְּשִׁנּוּי שֶׁל רֶגַע, פָּנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶל רַבִּי נַחְמָן מֵהוֹרוֹדָנְקָה שֶׁהָיָה בַּמָּקוֹם וְאָמַר בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, הַגְּזֵרָה הִתְבַּטְּלָה!" שָׂמְחוּ הַתַּלְמִידִים שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מֵהַבְּשׂוֹרָה הַמְיֻחֶלֶת וְהָלְכוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ, לָפוּשׁ מְעַט מֵחֻלְשַׁת הַתַּעֲנִיּוֹת.
שַׁבָּת הַמְּנוּחָה הִגִּיעָה, רַבִּי יִשְׂרָאֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב יוֹשֵׁב בְּצַוְתָּא עִם הַתַּלְמִידִים הַקְּדוֹשִׁים לְהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִית.

"תַּלְמִידַי הַיְקָרִים", פּוֹנֶה רַבִּי יִשְׂרָאֵל אֶל הַחֲסִידִים הַדְּרוּכִים לְמוֹצָא פִּיו. "אִשָּׁה אַחַת בִּטְּלָה אֶת הַגְּזֵרָה, אִשָּׁה יְהוּדִיָּה פְּשׁוּטָה..."

הַחֲסִידִים הַמֻּפְתָּעִים הִטּוּ אֹזֶן כַּאֲפַרְכֶּסֶת וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב הִמְשִׁיךְ: "בְּעֵת אֲמִירַת תְּהִלִּים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּשֶׁכֻּלָּם גָּעוּ בִּבְכִיָּה, הִתְגַּבְּרוּ אָז טַעֲנוֹת הַמְקַטְרֵג עַל יִשְׂרָאֵל וְהוּא הָיָה בְּצַעַר גָּדוֹל. בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים הָיְתָה אִשָּׁה אַחַת פְּשׁוּטָה שֶׁגַּם תְּהִלִּים לֹא יָכְלָה לוֹמַר, וּבְשָׁמְעָהּ אֶת הַבְּכִיּוֹת שֶׁל כֻּלָּם קָרְאָה:

'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲרֵי אַתָּה אָבִינוּ, בָּנֶיךָ מִתְחַנְּנִים לְפָנֶיךָ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ. אֲנִי יֵשׁ לִי חֲמִשָׁה יְלָדִים, וּכְשֶׁהֵם מַתְחִילִים לִצְעֹק אֵינִי יְכוֹלָה לִסְבֹּל, וְאַתָּה, הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא, יֵשׁ לְךָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יְלָדִים. אַף אִם הָיָה לְךָ לֵב אֶבֶן, צָרִיךְ אַתָּה גַּם כֵּן לַעֲנוֹת לָהֶם. אַבָּא שֶׁבַּשָׁמַיִם, עֲנֵה לִילָדֶיךָ...!'

דְבָרִים פְּשׁוּטִים אֵלֶּה סָתְמוּ אֶת פִּי הַמְקַטְרֵג, וְהַקִּטְרוּג הִתְבַּטֵּל", סִיֵּם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב אֶת דְּבָרָיו הַמְרַגְּשִׁים.