הָרַמְבַּ"ם אֲשֶׁר כְּבָר הָיָה יָדוּעַ כְּרַב וּפוֹסֵק, רָצָה לִלְמֹד גַּם אֶת חָכְמַת הָרְפוּאָה. וְהִנֵּה שִׁמְעוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא הַדָּגוּל הִתְפַּרְסֵם בְּכָל הָאֵזוֹר. גַּם הָרַמְבַּ"ם רָצָה לִלְמֹד מֵאוֹתוֹ רוֹפֵא מֵחָכְמַת הָרְפוּאָה. אֶלָּא שֶׁאוֹתוֹ דּוֹקְטוֹר, שׂוֹנֵא יְהוּדִים הָיָה. וְאֵינוֹ מַסְכִּים בְּשׁוּם אֹפֶן לְלַמֵּד יְהוּדִים אֻמָּנוּת זוֹ הַמְּכַבֶּדֶת אֶת בְּעָלֶיהָ.

מֶה עָשָׂה הָרַמְבַּ"ם? עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, וּבָא אֶל אוֹתוֹ דּוֹקְטוֹר. וּבִתְנוּעוֹת יָדַיִם הִצִּיעַ עַצְמוֹ לִהְיוֹת שׁוּלְיָה וְעוֹזֵר לַפְּרוֹפֶסוֹר הַנּוֹדָע. אוֹתוֹ רוֹפֵא, הִסִּיק מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁל הָרַמְבַּ"ם כִּי הָאִלֵּם הַזֶּה אֲשֶׁר עוֹמֵד מוּלוֹ יוֹדֵעַ כְּבָר כַּמָּה דְּבָרִים בְּעוֹלַם הָרְפוּאָה וְהָרוֹקְחוּת, וְרָכַשׁ לוֹ יֶדַע מֻקְדָּם אֲשֶׁר יוּכַל לִהְיוֹת לוֹ לְתוֹעֶלֶת.

הַדּוֹקְטוֹר אִשֵּׁר אֶת הַצָּעָתוֹ וְלָקַח אֶת הָאִישׁ הָ'אִלֵּם' כְּכֹחַ עֵזֶר בְּצִוְתּוֹ. וְכָךְ הִתְלַוָּה הָרַמְבַּ"ם וְרָאָה אֶת שִׁיטוֹת הָרְפוּאָה הַשּׁוֹנוֹת. אַף נוֹכֵחַ הָיָה בְּנִתּוּחִים כַּבִּירִים שֶׁבִּצֵּעַ הָרוֹפֵא. וְהָיָה לוֹ לְעֵזֶר בְּעֵת פְּעֻלּוֹתָיו.

פַּעַם אַחַת בְּעֵת נִתּוּחַ מֵעַיִם מְסֻבָּךְ, גִּלָּה הָרוֹפֵא תּוֹלַעַת מְסֻכֶּנֶת בְּמֵעָיו שֶׁל הַחוֹלֶה. אֲבָל לֹא יָכוֹל הָיָה לְסַלְּקָהּ בְּשׁוּם אֹפֶן. הַתּוֹלַעַת הָיְתָה קָשָׁה, לְחָתְכָהּ לֹא נִתַּן, לְנַתְּקָהּ בְּכֹחַ לֹא הִצְלִיחַ וּלְהַרְחִיב אֶת פֶּצַע הַנִּתּוּחַ? הֲרֵי זוֹ סַכָּנָה נוֹרָאָה.

רָאָה הָרַמְבַּ"ם אֶת הַמַּצָּב וּמִיָּד אָמַר: "הָבִיאוּ לִי עָלֶה יָרֹק!"

נָטַל הָרַמְבַּ"ם אֶת הֶעָלֶה וְקֵרֵב אוֹתוֹ אֶל הַתּוֹלַעַת. רָאֲתָה הַתּוֹלַעַת אֶת הֶעָלֶה, מִהֲרָה לִזְחֹל אֵלָיו וְיָצְאָה מִיָּד מִגּוּפוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה.
נִדְהַם הָרוֹפֵא מִן הָעֵצָה הַגְּאוֹנִית. בְּקַלּוּת הִצִּיל עוֹזְרוֹ, חוֹלֶה מִמָּוֶת בָּטוּחַ. "כֵּיצַד יָדַעְתָּ שֶׁעָלֶה יָכוֹל לִהְיוֹת תְּרוּפָה"? מִיָּד הֱשִׁיבוֹ הָרַמְבַּ"ם: "מִדִּבְרֵי הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל שֶׁאָמַר "וְהָיָה פִרְיוֹ לְמַאֲכָל וְעָלֵהוּ לִתְרוּפָה" – הֶעָלֶה הוּא סוּג שֶׁל תְּרוּפָה".

אַחֲרֵי שֶׁהִתְגַּבֵּר הַדּוֹקְטוֹר עַל תַּדְהֵמָתוֹ מֵהַהַבְרָקָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל עוֹזְרוֹ הָ'אִלֵּם', תָּפַס אֶת הַפֶּלֶא הַנּוֹסָף: הָעוֹזֵר שֶׁלּוֹ, הָאִלֵּם הַמְּפֻרְסָם, הִצְלִיחַ לְדַבֵּר.

"הֲלֹא דִּבַּרְתָּ?" שָׁאַל כְּשֶׁהוּא תּוֹבֵעַ לָדַעַת "אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן?"

הֱשִׁיבוֹ הָרַמְבַּ"ם: "אָכֵן, אֵינִי אִלֵּם כְּלָל. אֶלָּא שֶׁמְּאוֹד חָפַצְתִּי לָדַעַת רְפוּאָה וְשָׁמַעְתִּי כִּי אֵינְךָ מוּכָן לְלַמֵּד יְהוּדִים. הֶחְלַטְתִּי שֶׁלֹּא אֶפְתַּח פִּי בְּדִבּוּר וְכָךְ לֹא תֵּדַע שָׁרָשַׁי".

הִתְפַּיֵּס הָרוֹפֵא בְּרֹב בָּשְׁתּוֹ אֲשֶׁר נִתְגַּלְּתָה שִׂנְאָתוֹ הָעֲצוּמָה וְהָעִוֶּרֶת לִכְלַל הָאֻמָּה הַנִּבְחֶרֶת, וְעַל אֲתָר הִתִּיר לוֹ לִלְמֹד מִטֶּכְנוֹלוֹגְיוֹת הָרְפוּאָה שֶׁיָּדַע.