יַעֲקֹב נִהְיָה חוֹלֶה וְיָדַע שֶׁהוּא עוֹמֵד לָמוּת. הוּא קָרָא לְיוֹסֵף, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְכֵן בֵּרֵךְ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף. רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַדּוּ שִׂיחַ.
יַעֲקֹב נִהְיָה חוֹלֶה וְיָדַע שֶׁהוּא עוֹמֵד לָמוּת. הוּא קָרָא לְיוֹסֵף, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּקְבֹּר אוֹתוֹ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, וְכֵן בֵּרֵךְ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל יוֹסֵף. רָאִיתִי וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַדּוּ שִׂיחַ.
יַעֲקֹב הָיָה עִוֵּר וְלֹא רָאָה, אָז יוֹסֵף הֶעֱמִיד אֶת מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר, לִימִינוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, וְאֶת אֶפְרַיִם בְּנוֹ הַקָּטָן, לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחַ יַעֲקֹב אֶת יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל מְנַשֶּׁה וְאֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם. אַךְ יַעֲקֹב לֹא עָשָׂה כָּךְ. הוּא שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, וְהִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל אֶפְרַיִם וְאֶת יָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל מְנַשֶּׁה.
יוֹסֵף אָמַר לוֹ שֶׁמְּנַשֶּׁה הוּא הַבְּכוֹר, אָז יַעֲקֹב אָמַר שֶׁהוּא יוֹדֵעַ, אַךְ צֶאֱצָאָיו שֶׁל אֶפְרַיִם יִהְיוּ צַדִּיקִים יוֹתֵר. וְכָךְ בֵּרְכָם בְּבִרְכַּת 'הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי'. יַעֲקֹב קָרָא גַּם לִשְׁאָר יְלָדָיו וּבֵרֵךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם, וְאַחַר כָּךְ נִפְטַר. יוֹסֵף קָבַר אֶת יַעֲקֹב בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, יַחַד עִם סָבוֹ וְסָבָתוֹ אַבְרָהָם וְשָׂרָה, הוֹרָיו - יִצְחָק וְרִבְקָה וְלֵאָה אִשְׁתּוֹ.
