"הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ! הִצַּלְתָּ אוֹתָנוּ! פַּעֲמַיִם!", קָרְאוּ הַחַיָּלִים בְּעוֹדָם רוֹעֲדִים מֵהִתְרַגְּשׁוּת. וְר' מֵאִיר, הוּא שׁוּב חִיֵּךְ, כְּדַרְכּוֹ. "זֶה לֹא אֲנִי, לֹא אֲנִי. זוֹ הַמִּצְוָה!", אָמַר בִּצְנִיעוּת אֲמִתִּית.
רֶכֶב הַגִּיּוּס שָׁלַף מִתּוֹךְ בֵּית-הַכְּנֶסֶת בְּצָהֳרֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים תשל"ד אֶת ר' מֵאִיר פְרַיְימָן, אַבְרֵךְ צָעִיר מִכְּפַר-חַבַּ"ד. כַּעֲבֹר שָׁעוֹת מְעַטּוֹת כְּבָר יָשַׁב מוּל הֶגֶה הַטַּנְק וְשָׁעַט לְעֵבֶר חֲזִית הַדָּרוֹם.
יָמִים קָשִׁים עָבְרוּ על הַלּוֹחֲמִים. הַרְבֵּה אֲבֵדוֹת, הַפְצָצוֹת, סִיּוּט מִתְמַשֵּׁךְ, שֶׁאֵין לוֹ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה. מַצַּב-הָרוּחַ הָיָה שָׁפוּף. אֲבָל כְּשֶׁהִגִּיעַ חַג הַסֻּכּוֹת הָיוּ מַעֲיָנָיו שֶׁל ר' מֵאִיר נְתוּנִים לְאַרְבַּעַת הַמִּינִים. "חַיָּבִים לְהַשִּׂיג לוּלָב וְאֶתְרוֹג", אָמַר לַחֲבֵרָיו הַמִּשְׁתָּאִים.
אֶת יוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת עָשָׂה ר' מֵאִיר בְּלֹא בְּרָכָה עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים. הֵם הִגִּיעוּ רַק לְמָחֳרָת. הוּא זִנֵּק מֵהַטַּנְק וְחָטַף אוֹתָם בְּהִתְרַגְּשׁוּת. בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה בֵּרֵךְ "עַל נְטִילַת לוּלָב" וְ"שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה" מִלּוֹת הַבְּרָכָה הַפַּעַם הָיוּ רַבּוֹת-מַשְׁמָעוּת.
ר' מֵאִיר הָיָה בֵּין כּוֹחוֹת הַשִּׁרְיוֹן שֶׁצָּלְחוּ אֶת תְּעָלַת סוּאֶץ. עַתָּה חָנוּ מוּל הָעִיר אִסְמֶעִילְיָה, נְתוּנִים לְהַפְגָּזוֹת הַמִּצְרִים. בַּהֲפוּגוֹת שֶׁבֵּין הַהַפְגָּזוֹת נְשָׂאוּהוּ מַחְשְׁבוֹתָיו לְעֵבֶר בֵּיתוֹ וּמִשְׁפַּחְתּוֹ, ומִצְוַת סֻכָּה שֶׁנִּבְצַר מִמֶּנּוּ לְקַיְּמָהּ הַשָּׁנָה.
כְּשֶׁסִּיֵּם לְבָרֵךְ עַל הַלּוּלָב וְהָאֶתְרוֹג נֵעוֹר הַחַבַּ"דְנִיק שֶׁבּוֹ. הוּא פָּנָה אֶל חֲבֵרָיו לַטַּנְק וְהִצִּיעַ לָהֶם לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת הַיּוֹם. הַלָּלוּ, שֶׁכְּבָר הִכִּירוּהוּ וְהִתְרַגְּלוּ לְסִגְנוֹנוֹ הַמְּיֻחָד, נַעֲנוּ בְּחֵפֶץ-לֵב.
אַחַר-כָּךְ הֶחְלִיט לְהִסְתַּכֵּן וּלְזַכּוֹת עוֹד חַיָּלִים בַּמִּצְוָה. אֶת אַרְבַּעַת הַמִּינִים הִשְׁאִיר עַל הַטַּנְק שֶׁלּוֹ וְיָצָא לְעֵבֶר טַנְק נוֹסָף, שֶׁחָנָה בְּמֶרְחָק כְּמָאתַיִם מֶטְרִים. "חַג שָׂמֵחַ!", קָרָא לְעֵבֶר מְפַקֵּד הַטַּנְק. הַמְּפַקֵּד מִצְמֵץ בְּעֵינָיו כִּמְבַקֵּשׁ לִתְהוֹת עַל קַנְקַנּוֹ שֶׁל "הַדָּתִי הַמּוּזָר" שֶׁלְּפָנָיו. "חַג מָה?", שָׁאַל בְּנִימַת בִּטּוּל.
מֵאִיר יָדַע כִּי הַלָּה בֶּן קִבּוּץ הַשּׁוֹמֵר-הַצָּעִיר. הוּא גַּם הִכִּיר אֶת דֵּעוֹתָיו, שֶׁעַל-פִּי-רֹב לֹא עָלוּ בְּקָנֶה אֶחָד עִם כָּל מַה שֶּׁרֵיחַ יַהֲדוּת נוֹדֵף מִמֶּנּוּ. "חַג שָׂמֵחַ!", שָׁב וְקָרָא בְּחִיּוּךְ לְבָבִי. "חַג סֻכּוֹת הַיּוֹם, לֹא? הִנֵּה, הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ זֶה עַתָּה לוּלָב וְאֶתְרוֹג, בּוֹא אַתָּה וְהַחֶבְרֶה שֶׁלְּךָ וּנְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם".
מְפַקֵּד הַטַּנְק לֹא שִׁלַּח אֶת מֵאִיר מֵעַל פָּנָיו, בְּכָל-זֹאת הֵם חֲבֵרִים לַנֶּשֶׁק וְקָשֶׁה לְסָרֵב. אֲבָל כְּבוֹדוֹ הָעַצְמִי וּמוֹרַשְׁתּוֹ הַקִּבּוּצְנִיקִית לֹא הֵנִיחוּ לוֹ לְהִכָּנַע בְּקַלּוּת.
"מָה אַתָּה מְדַבֵּר אִתִּי עַכְשָׁו עַל קִיּוּם מִצְווֹת"? צָעַק לְעֶבְרוֹ. "תִּרְאֶה מַה קּוֹרֶה פֹּה. בִּזְמַן שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמְדַבֵּר אִתִּי, אַתָּה עָלוּל לְהֵהָרֵג. עֲזֹב, זֶה בֶּאֱמֶת לֹא הַזְּמַן".
אֲבָל ר' מֵאִיר לֹא וִתֵּר. הוּא רַק חִיֵּךְ אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁאִי-אֶפְשָׁר הָיָה לַעֲמֹד בְּפָנָיו. "בּוֹא, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, וְתִקְרָא גַּם לִשְׁאָר הַחֶבְרֶ'ה. אַל תִּהְיוּ כָּל-כָּךְ מְדֻכְדָּכִים. בְּכָל-זֹאת סֻכּוֹת הַיּוֹם"...
אַחֲרֵי עוֹד כַּמָּה חִלּוּפֵי דְּבָרִים נֵאוֹת מְפַקֵּד הַטַּנְק לְהַצָּעָתוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר. הוּא אַף קָרָא לִשְׁאָר אַנְשֵׁי צֶוֶת הַטַּנְק לָבוֹא עִמּוֹ אֶל הַטַּנְק שֶׁל ר' מֵאִיר, כְּדֵי לְבָרֵךְ עַל אַרְבַּעַת הַמִּינִים.
הַמְּפַקֵּד הִתְכַּבֵּד לְבָרֵךְ רִאשׁוֹן. אַךְ נָטַל לְיָדָיו אֶת הַלּוּלָב, נִשְׁמַע פִּיצוּץ עַז בְּקִרְבָתָם. הַחַיָּלִים שֶׁהִצְטוֹפְפוּ סְבִיב ר' מֵאִיר שִׁפְשְׁפוּ אֶת עֵינֵיהֶם כְּלֹא-מַאֲמִינִים. עַמּוּד עָשָׁן סָמִיךְ הִתַּמֵּר מִטַּנְק בּוֹעֵר, הַטַּנְק שֶׁאַךְ לִפְנֵי רְגָעִים אֲחָדִים הֵם יָשְׁבוּ בְּתוֹכוֹ!
לֹא הָיָה כָּל מָקוֹם לְטָעֻיּוֹת. זוֹ הָיְתָה פְּגִיעָה יְשִׁירָה. הַטַּנְק הָיָה אָפוּף לֶהָבוֹת, וּמִתּוֹכוֹ נִשְׁמְעוּ הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת הַתַּחְמֹשֶׁת הָרַבָּה שֶׁהָיְתָה בּוֹ.
מְפַקֵּד הַטַּנְק הִתְאוֹשֵׁשׁ רִאשׁוֹן מִן הַהֶלֶם. "בִּזְכוּתְךָ! בִּזְכוּת הַלּוּלָב!", זָעַק. כַּעֲבֹר רֶגַע נָפַל עַל צַוָּארוֹ שֶׁל ר' מֵאִיר וּנְשָׁקוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
כְּשֶׁנִּרְגְּעוּ קִמְעָה, הוֹדִיעַ מְפַקֵּד הַטַּנְק לְר' מֵאִיר כִּי מֵעַתָּה וְעַד לְסוֹף הַחַג יִשָּׁמֵר הָאֶתְרוֹג בְּכִיסוֹ. "זֶה הַקָּמֵעַ שֶׁלִּי. זֶה הִצִּיל אֶת חַיַּי", אָמַר. "מִי שֶׁמְּעֻנְיָן לְבָרֵךְ עָלָיו, יְקַבְּלוֹ מִמֶּנִּי בְּהַשְׁאָלָה"...
שַׁבַּת חוֹל-הַמּוֹעֵד מָצְאָה אֶת ר' מֵאִיר וַחֲבֵרָיו מִצְטוֹפְפִים בַּתְּעָלוֹת שֶׁחָפְרוּ בַּחוֹלוֹת. אֵיכְשֶׁהוּ הִצְלִיחַ ר' מֵאִיר לְהַשִּׂיג מְעַט יַיִן לְקִדּוּשׁ. בְּלֵיל שַׁבָּת, בְּאַחַת הַהֲפוּגוֹת, הִצִּיעַ לַחֲבֵרָיו לָצֵאת לְרֶגַע מִתּוֹךְ הַבּוּנְקֶר, "כְּדֵי לְחַלֵּץ מְעַט אֶת הָעֲצָמוֹת וּכְדֵי לַעֲשׂוֹת קִדּוּשׁ".
כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו הִתְלַהֲבוּ מֵהָרַעְיוֹן, וְלַמְרוֹת הַסִּכּוּן הַכָּרוּךְ בַּדָּבָר נַעֲנוּ לַהַצָּעָה. הַחַיָּלִים הַנּוֹתָרִים הָיוּ שְׁרוּיִים בְּדִכְדוּךְ עָמֹק וְסֵרְבוּ לָקוּם מִמְּקוֹמָם. אַחֲרֵי מְעַט הַפְצָרוֹת הִסְכִּימוּ גַּם הֵם לָצֵאת הַחוּצָה כְּדֵי לִשְׁמֹעַ קִדּוּשׁ.
הֵם נִגְּשׁוּ לַטַּנְק הַסָּמוּךְ, שֶׁשִּׁמֵּשׁ עַתָּה שֻׁלְחָן. ר' מֵאִיר הֵנִיחַ עָלָיו כּוֹס, מָזַג לְתוֹכָהּ אֶת הַיַּיִן, הִגְבִּיהָה בְּיָדוֹ וְהֵחֵל לְקַדֵּשׁ. "כִּי בָּנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים"...
וְאָז, בָּרֶגַע שֶׁסִּיֵּם אֶת הַבְּרָכָה וְשִׂפְתֵי הַנּוֹכְחִים עָמְדוּ לַעֲנוֹת 'אָמֵן', הִרְעִיד אֶת הַסְּבִיבָה פִּיצוּץ עַז. הַפַּעַם הָיָה הַפִּיצוּץ קָרוֹב, קָרוֹב מְאוֹד. תַּדְהֵמָה אָחֲזָה בְּלֵב ר' מֵאִיר וַחֲבֵרָיו. זוֹ הָיְתָה פְּגִיעָה יְשִׁירָה שֶׁל פָּגָז מִצְרִי, שֶׁנָּפַל הַיְשֵׁר לְתוֹךְ הַתְּעָלָה שֶׁלִּפְנֵי רֶגַע הִצְטוֹפְפוּ בְּתוֹכָהּ!...
"הִצַּלְתָּ אֶת חַיֵּינוּ! הִצַּלְתָּ אוֹתָנוּ! פַּעֲמַיִם!", קָרְאוּ הַחַיָּלִים בְּעוֹדָם רוֹעֲדִים מֵהִתְרַגְּשׁוּת. וְר' מֵאִיר, הוּא שׁוּב חִיֵּךְ, כְּדַרְכּוֹ. "זֶה לֹא אֲנִי, לֹא אֲנִי. זוֹ הַמִּצְוָה!", אָמַר בִּצְנִיעוּת אֲמִתִּית.
