"תַּלְמִידִי הַיָּקָר דָּוִד" פָּנָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְתַלְמִידוֹ רַבִּי דָּוִד מִמִּיקוֹלַיֶּיב. "אֲבַקֵּשׁ שֶׁתִּדְאַג לְהָבִיא לְפָנַי יַיִן כָּשֵׁר, מְהֻדָּר בְּכָל הַהִדּוּרִים, מִמְּדִינַת בְּסֶרְבְּיָה". כְּמוֹ כָּל מַהֲלָכָיו שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, הָיָה גַּם זֶה בַּעַל טַעַם כָּמוּס וְנִסְתָּר.

נָטַל רַבִּי דָּוִד עַל עַצְמוֹ אֶת הַתַּפְקִיד בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וְנָסַע לָעִיר טֶלֶנֶשְׁטִי שֶׁבִּבְסֶרְבְּיָה לְקַיֵּם מִצְוַת רַבּוֹ.

חָדְשַׁיִם הִתְעַכֵּב ר' דָּוִד בְּטֶלֶנֶשְׁטִי, כְּשֶׁאֵימַת רַבּוֹ הָיְתָה עָלָיו. בְּעַצְמוֹ הִשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט בְּיִצּוּר הַיַּיִן וּבִשְׁמִירָתוֹ, כְּדֵי שֶׁרָאוּי יִהְיֶה לַעֲלוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַבעש"ט. בְּעַצְמוֹ הִשְׁתַּתֵּף בִּקְנִיַּת הָעֲנָבִים, בְּעַצְמוֹ לִוָּה אֶת הוֹבָלַת הָעֲנָבִים לַגַּת וּבְעַצְמוֹ נוֹכַח בְּעֵת דְּרִיכַת הָעֲנָבִים, שִׁמּוּרָם בַּכֵּלִים, וּבִשְׁאָר עֲבוֹדָה הַכְּרוּכָה בָּהֶם. עַל הַכֹּל הִשְׁגִּיחַ ר' דָּוִד בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּלִי הֶסַּח הַדַּעַת כְּלָל, כַּאֲשֶׁר אֶת הָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ מְבַצְּעִים יְהוּדִים כְּשֵׁרִים וִירֵאִים.

הִסְתַּיְּמָה תְּסִיסַת הַיַּיִן, וְהַנּוֹזֵל הַצָּלוּל וְהַכָּשֵׁר הָעֳבַר לֶחָבִית, "הַעֲמִידוּ אֶת הַכֹּל כָּאן, כֵּן, בְּדִיּוּק בִּזְהִירוּת..." ר' דָּוִד עֲדַיִן לִוָּה אֶת הָעֲשִׂיָּה, כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַיַּיִן הַיָּקָר שֶׁיִּהְיֶה כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין.

מִפְּנֵי הָאַחֲרָיוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּטַל עַל עַצְמוֹ, וּמִפְּנֵי מוֹרָא רַבּוֹ, חָשׁ ר' דָּוִד בְּשָׁבוּעוֹת אֵלּוּ כְּמִי שֶׁהֵטִיל עָלָיו הַמֶּלֶךְ מְשִׂימָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה, וְעָלָיו לְבַצְּעָהּ עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב מִבְּלִי כָּל הִתְרַשְּׁלוּת.

הִגִּיעַ הַיּוֹם לְהַעֲבִיר אֶת חָבִית הַיַּיִן לְמֶזִ'יבּוּז', עֲיָרַת מוֹשָׁבוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְר' דָּוִד אֲחוּז הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה. 'חֶסֶד ה' שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ מַעֲשֵׂה הַיַּיִן לְסִיּוּמוֹ, וְהַיַּיִן עוֹמֵד לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם לְיַעֲדוֹ..' הִרְהֵר לְעַצְמוֹ בִּשְׂבִיעוּת רָצוֹן.

הַיָּמִים יְמֵי חֹרֶף. שְׁלָגִים וּגְשָׁמִים מְשַׁבְּשִׁים אֶת הַדֶּרֶךְ, רוּחוֹת סְעָרָה וּפִגְעֵי מֶזֶג הָאֲוִיר מַקְשִׁים אֶת הַנְּסִיעָה עַד כְּדֵי סַכָּנָה. הַדְּרָכִים עַצְמָן בּוֹצָנִיּוֹת וּמְלֵאוֹת מִכְשׁוֹלִים. אִי לְכָךְ נָקֵל לְשַׁעֵר אֶת טִרְחָתוֹ וִיגִיעָתוֹ שֶׁל ר' דָּוִד בִּכְדֵי לְהַעֲבִיר אֶת הַיַּיִן בְּשָׁלוֹם אֶל רַבּוֹ.

סוֹף סוֹף הִגִּיעָה הָעֲגָלָה עִם חָבִית הַיַּיִן הַכָּשֵׁר לְמֶזִ'יבּוּז'. רַבִּי דָּוִד חָשׁ עַצְמוֹ מְאֻשָּׁר עַל שֶׁזָּכָה לְקַיֵּם מִצְוַת רַבּוֹ, וּלְאַחַר שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל קֹשִׁי, זָכָה לְהַגִּיעַ לְיַעֲדוֹ לְלֹא שׁוּם מִכְשׁוֹל.

הָעֲגָלָה כְּמוֹ רִקְּדָה בְּדַרְכֵי הָעֲיָרָה. ר' דָּוִד הִבִּיט אֶל הַשָּׁמַיִם הַפְּרוּשִׂים מִמַּעַל, וְהוֹדָה לְהַקָּבָּ"ה עַל שֶׁחֵפֶץ-רַבּוֹ הִצְלִיחַ בְּיָדוֹ.

נוֹסַעַת הָעֲגָלָה בִּשְׁבִיל צַר, בּוֹאֲכָה בֵּית הַבעש"ט הַקָּדוֹשׁ. מְטַיֵּל לוֹ ר' דָּוִד בְּמַחְשַׁבְתּוֹ אֶל אוֹתָם רְגָעִים אֲשֶׁר אוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, רַבָּן וּמְאוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, יַבִּיט בּוֹ בְּחֶדְוָה וּבְתוֹדָה עַל מִלּוּי הַמְּשִׂימָה עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב...

וּלְפֶתַע... כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם, הִתְעוֹרֵר ר' דָּוִד מִמַּחְשְׁבוֹתָיו, מוּל הָעֲגָלָה הִתְקָרֵב קוֹזָק גְּדַל-מִדּוֹת רָכוּב עַל סוּס. הוּא חָסַם אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי הָעֲגָלָה, וְדָרַשׁ מַשֶּׁהוּ בְּקוֹל מְצַוֶּה.

הִטָּה ר' דָּוִד אָזְנוֹ וְשָׁמַע אֶת הַקּוֹזָק מְצַוֵּחַ "חַיָּב אֲנִי לִבְדֹּק אֶת תְּכוּלַת הֶחָבִית! אֲדוֹן הַכְּפָר אֵינוֹ מַתִּיר לְהַכְנִיס לָעֲיָרָה שֵׁכָר מִמְּחוֹזוֹת אֲחֵרִים!"

"חָבִית זוֹ אֵין בָּהּ שֵׁכָר כִּי אִם יַיִן", הֵחֵל ר' דָּוִד לִטְעֹן בְּלַהַט לִפְנֵי הַקּוֹזָק, "גַּם אֲנִי כְּמוֹ כָּל יְהוּדֵי הָעֲיָרָה לֹא אֶסְתַּכֵּן בַּהֲפָרַת פְּקֻדָּתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן!"

אֲבָל הַקּוֹזָק לֹא הֶאֱזִין אֵלָיו כְּלָל, נָחוּשׁ הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִבְדֹּק בְּעַצְמוֹ.

קָפַץ הַקּוֹזָק מִסּוּסוֹ, וּבְחַרְבּוֹ פָּתַח אֶת מִכְסֵה הֶחָבִית, הִבִּיט לְתוֹךְ הַיַּיִן הַצָּלוּל וְטָבַל בּוֹ אֶצְבָּעוֹ.

"נָכוֹן," אִשֵּׁר, "יַיִן הוּא וְלֹא שֵׁכָר!" קָפַץ עַל הַסּוּס וְרָכַב לְדַרְכּוֹ. כָּךְ, בִּנְגִיעָתוֹ שֶׁל הַגּוֹי בַּיַּיִן, הָפַךְ אוֹתוֹ בְּרֶגַע לְיֵין נֶסֶךְ, הָאָסוּר בִּשְׁתִיָּה לִיהוּדִים.

אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ הִשְׂתָּרֵךְ ר' דָּוִד לְהֵיכַל הַבעש"ט, אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.

הוּא פָּרַץ בְּבֶכִי מַר "הֵיאַךְ אֵרַע לִי כָּךְ?" שָׁאַל בִּכְאֵב נוֹקֵב, "הֲלֹא הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכָל יְכָלְתִּי וּמֵעֵבֶר לִיכָלְתִּי, בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, לְהַשְׁגִּיחַ עַל כַּשְׁרוּת הַיַּיִן וְהִדּוּרוֹ, וְהִנֵּה דַּוְקָא בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן אִבַּדְתִּי אֶת כָּל הַמַּעֲרָכָה. עַל מָה נֶעֱנַשְׁתִּי כָּל כָּךְ?"

הֵשִׁיב לוֹ הַבעש"ט בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ: "כְּתִיב 'אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר, שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר'. יָגַעְתָּ, תַּלְמִידִי הַיָּקָר, בְּכָל נַפְשְׁךָ, טָרַחְתָּ מֵעֵבֶר לְכֹחוֹתֶיךָ, אַךְ אֶת הָעִקָּר שָׁכַחְתָּ, וְהוּא, לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ עַל הַצְלָחַת מַעֲשֶׂיךָ, עַל שְׁמִירָתוֹ שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתְךָ מֵרֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ וְעַד סוֹפָהּ! כִּי אִם ה' לֹא יִשְׁמֹר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר".