פְּגִישַׁת הָעֲסָקִים, הָיְתָה כִּשָּׁלֹון חָרוּץ. שְׁנֵי סֹוחֲרֵי הַבּוּלִים לֹא הִגִּיעוּ לִכְלַל הַסְכָּמָה. אַךְ לֹא אִישׁ כְּיִצְחָק יֹאמַר נֹואָשׁ, "יְדִידִי," פֹּונֶה הוּא בְּרֶגֶשׁ לְמַר טֶנְקֶל, סֹוחֵר הַבּוּלִים הַקָּׁשוּחַ, "יֵשׁ לִי עִסְקָה אַחֶרֶת לְהַצִּיעַ לְךָ. עִסְקָה שֶׁמְּנִיבָה רַק רְוָחִים לְכָל הַצְּדָדִים..."

"בַּמֶּה מְדֻבָּר?" הִתְעַנְיֵן מַר טֶנְקֶל. פַּעַם כְּבָר נִסָּה הַסֹּוחֵר הַחֲרֵדִי לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו שֶׁיִּשְׁמֹר שַׁבָּת וְנִתְקַל בְּסֵרוּב מֻחְלָט. מַה יְּנַסֶּה לְהַצִּיעַ עַכְשָׁו?

"קִדּוּשׁ בְּשַׁבָּת וּשְׁמִירַת כַּשְׁרוּת," שָׁלַף יִצְחָק אֶת הַנֶּשֶׁק הַסֹּודִי.

אֶת הָעִסְקָה הָרִאשֹׁונָה קִבֵּל מַר טֶנְקֶל. הַשְּׁנִיָּה, נִתְקְלָה בְּסֵרוּב. "אִשְׁתִּי לֹא תַּעֲמֹד בָּזֶה," הִתְחַמֵּק מַר טֶנְקֶל. "שְׁמִירַת כַּשְׁרוּת תִּהְיֶה עֲבוּרָהּ מַעֲמָסָה גְּדֹולָה. זֶה מַמָּשׁ לֹא בִּשְׁבִילָהּ."

שׁוּב נִפְרְדוּ הַשְּׁנַיִם לְדַרְכָּם, וְעִסְקָה רוּחָנִית כַּבִּירָה נֹותְרָה מְבֻיֶּשֶׁת בַּצַּד, וְלֹא יָצְאָה אֶל הַפֹּעַל.

"אֹוי לֹא..." זַעֲקַת אֵימָה נִמְלְטָה מִפִּיהָ שֶׁל גְּבֶרֶת טֶנְקֶל, רַעְיָתוֹ שֶׁל סֹוחֵר הַבּוּלִים. שְׁנֵיהֶם הָיוּ בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל טִיּוּל מְהַנֶּה בְּאֵירֹופָּה. מַשָּׂאִית סָטְתָה מִנְּתִיבָהּ וְדָהֲרָה מַמָּשׁ מוּלָם. עֹוד רֶגַע וְ...

מַר טֶנְקֶל הִתְעֹורֵר בְּבֵית רְפוּאָה בְּבֶּלְגְּיָה. שָׁם קִבֵּל אֶת הַיְּדִיעָה עַל פְּטִירָתָהּ הַטְּרָגִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

שָׁבוּר וְכֹואֵב שָׁב מַר טֶנְקֶל לְבֵיתוֹ שֶׁבִּנְיוּ-יֹורְק.

צִלְצוּל פַּעֲמֹון קָטַע אֶת הִרְהוּרָיו הַנּוּגִים שֶׁל מַר טֶנְקֶל. בַּפֶּתַח הָיָה יִצְחָק, סֹוחֵר הַבּוּלִים. הוּא שָׁאַל לִשְׁלומֹוֹ שֶׁל מַר טֶנְקֶל, עֹודֵד אותֹוֹ וְנִסָּה לְהָשִׁיב לוֹ אֶת שִׂמְחַת הַחַיִּים.

"מַה דַּעְתְּךָ לִשְׁמֹר כַּשְׁרוּת?" חָזַר יִצְחָק עַל הַהַצָּעָה הַנֹּושָׁנָה, "עֲשֵׂה זֹאת לְעִלּוּי נִשְׁמַת אִשְׁתְּךָ," הִפְצִיר.

"כָּעֵת?!" תָּמַהּ מַר טֶנְקֶל, "לִשְׁמֹר כַּשְׁרוּת כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁיְּבַשֵּׁל עֲבוּרִי?!" לְזֹאת מָצָא יִצְחָק פִּתָּרֹון. הוּא הִכִּיר חֶבְרָה שֶׁמְּיַצֶּרֶת מָזֹון כָּשֵׁר מוּכָן קָפוּא, "אָבִיא לְךָ מִדֵּי שָׁבוּעַ אֹכֶל כָּשֵׁר קָפוּא, אותֹוֹ תִּשְׁמֹר בַּמַּקְפִּיא. בְּכָל יֹום תְּחַמֵּם לְךָ בַּתַּנּוּר מָנָה מְשֻׁבַּחַת שֶׁל אֹכֶל כָּשֵׁר. הֲתַסְכִּים?"

מַר טֶנְקֶל הִסְכִּים.

לְאָשְׁרוֹ שֶׁל יִצְחָק לֹא הָיָה גְּבוּל. כַּמָּה נַחַת תִּהְיֶה עַכְשָׁו לָרַבִּי. יְהוּדִי נֹוסָף אֹוכֵל כָּשֵׁר בִּזְכוּתוֹ...

מִדֵּי שָׁבוּעַ הָיָה יִצְחָק נֹוסֵעַ לַמִּפְעָל, קֹונֶה שֶׁבַע מָנֹות קְפוּאֹות, נֹוסֵעַ נְסִיעָה מְמֻשֶּׁכֶת בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית וּמֵבִיא אֹותָן לְמַר טֶנְקֶל. הֹון רַב עָלָה הַמָּזֹון הַכָּשֵׁר הַקָּפוּא בְּאֹותָם יָמִים, אַךְ יִצְחָק לֹא הֻטְרַד מִכָּךְ. הוּא שָׂמַח לַעֲשֹׂות הַכֹּל כְּדֵי שֶׁמַּר טֶנְקֶל יַמְשִׁיךְ לֶאֱכֹל כָּשֵׁר.

שָׁנָה וָחֵצִי נִמְשַׁךְ מַסַּע הַכַּשְׁרוּת שֶׁל יִצְחָק.

"חֲבָל עַל טִרְחָתְךָ הָרַבָּה," אָמַר מַר טֶנְקֶל לִידִידוֹ בְּאַחַת הַפְּעָמִים בָּהֶן הִגִּיעַ מְצֻיָּד בְּמָזֹון קָפוּא. "לָמָּה אַתָּה אֹומֵר כָּךְ?" נִדְהַם יִצְחָק, "לְעֹנֶג הוּא לִי." מַר טֶנְקֶל הִסֵּס מְעַט, "הָאֹכֶל אֵינוֹ טָעִים," פָּלַט לְבַסֹּוף, "הוּא מָלוּחַ מִדַּי."

"אֲנִי מִצְטַעֵר שֶׁבִּגְלָלִי אָכַלְתָּ אֹכֶל מָלוּחַ," הִתְנַצֵּל יִצְחָק, "אֶמְסֹר לְבַעַל הַמִּפְעָל שֶׁהָאֹכֶל מָלוּחַ."

"אֵין צֹרֶךְ לְהִצְטַעֵר," הִרְגִּיעַ מַר טֶנְקֶל, "לֹא אָכַלְתִּי אֶת הָאֹכֶל..."

"מַה זֹּאת אֹומֶרֶת?" נִסָּה יִצְחָק לְהָבִין. "זָרַקְתִּי אותֹוֹ לַכֶּלֶב..." הָיְתָה הַתְּׁשוּבָה.

יִצְחָק הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ סֶלַע נֹוחֵת עַל כְּתֵפָיו. שָׁנָה וָחֵצִי שָׁגָה בְּאַשְׁלָיָה שֶׁיְּהוּדִי אֹוכֵל כָּשֵׁר בִּזְכוּתוֹ. שָׁנָה וָחֵצִי שֶׁל מַאֲמָץ בִּלְתִּי נִלְאֶה. מִסְתַּבֵּר שֶׁהַכֹּל הָיָה לַשָּׁוְא...

שְׁנָתַיִם עָבְרוּ.

צָהֳרֵי יֹום שִׁשִּׁי בְּבֵית מִשְׁפַּחַת נֶמֶס בִּבְרוּקְלִין. עַל הַדֶּלֶת מִתְדַּפֵּק סְטוּדֶנְט יְהוּדִי צָעִיר מֵאוּנִיבֶרְסִיטַת פֶּנְסִילְבֶנְיָה. הַסְּטוּדֶנְט הִגִּיעַ לִשְׁכוּנַת הָרַבִּי בְּמִסְגֶּרֶת תָּכְנִית "שַׁבָּתֹון" שֶׁל צְעִירֵי חַבַּ"ד.

גְּבֶרֶת נֶמֶס מְקַבֶּלֶת אֶת פְּנֵי הַצָּעִיר, וּמַצִּיעָה לוֹ לִטְעֹם מֵהַדָּגִים שֶׁל שַׁבָּת. לְאַחַר שֶׁהִפְשִׁיר הַקֶּרַח פָּתַח הַסְּטוּדֶנְט בְּשִׂיחָה עִם מְאָרְחָיו. "הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי רְחֹוקָה מְאֹוד מִיַּהֲדוּת," סִפֵּר בְּגִלּוּי לֵב, "אֲחֹותִי נְשׂוּאָה לְגֹוי, וְזֶה לֹא מַמָּשׁ מַטְרִיד אַף אֶחָד. לֹא בָּאתִי לְכָאן כְּדֵי לַחְזֹר בִּתְׁשוּבָה וְלַהֲפֹךְ לְדָתִי."

"אָז לָמָּה בָּאתָ לְכָאן?" צִיְּצָה בַּת הַמְּאָרְחִים הַקְּטַנָּה.

"סַבָּא שֶׁלִּי סִפֵּר לִי," הִתְרַגֵּשׁ הַצָּעִיר, "שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה וָחֵצִי הָיָה יְהוּדִי מֵהַשְּׁכוּנָה הַזֹּאת מַגִּיעַ אֵלָיו מִדֵּי שָׁבוּעַ, וְנֹותֵן לוֹ מָנֹות שֶׁל אֹכֶל כָּשֵׁר קָפוּא. בִּמְסִירוּת וּבְהַתְמָדָה מֻפְלָאִים הִמְשִׁיךְ הָאִישׁ לְהִטַּלְטֵל וּלְהֹוצִיא מִכַּסְפּוֹ, וְכָל זֹאת כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי אַחֵר יֹאכַל כָּשֵׁר. אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי חַיָּב לִרְאֹות מִיהֵם הָאֲנָשִׁים הַמֻּפְלָאִים שֶׁגָּרִים בַּשְּׁכוּנָה הַזֹּאת..."

"לַסַּבָּא שֶׁלְּךָ קֹורְאִים בְּמִקְרֶה מַר טֶנְקֶל?" שָׁאַל יִצְחָק נֶמֶס, בַּעַל הַבַּיִת.

"כֵּן," אִשֵּׁר הַצָּעִיר. "מֵאֵיפֹה אַתָּה יֹודֵעַ אֶת שְׁמוֹ?"

"מִשָּׁנָה וָחֵצִי שֶׁל מָנֹות קְפוּאֹות..." הֵשִׁיב יִצְחָק בְּחִיּוּךְ.

הַצָּעִיר נִשְׁאַר בִּשְׁכוּנַת הָרַבִּי. הוּא נִכְנַס לִלְמֹד בִּישִׁיבָה, וְהָפַךְ לְשֹׁומֵר מִצְוֹות וְחָסִיד נִלְהָב.