"זוֹ בְּדִיּוּק הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּוִּיתִי לִשְׁמֹעַ. בְּדִבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁלְּךָ הִצַּלְתָּ יְהוּדִים רַבִּים מִקִּטְרוּג שְׁמֵימִי וְלִמַּדְתָּ עֲלֵיהֶם זְכוּת!"
קְהַל חֲסִידָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל פְרִידְמַן, הָאַדְמוֹ"ר מֵרוּזִ'ין, מִלֵּא אֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ הַקָּטָן.
"אָדָם אֶחָד שָׁב פַּעַם לְבֵיתוֹ מִן הָעֲבוֹדָה, כְּשֶׁהוּא רָעֵב מְאוֹד." פָּתַח הָאַדְמוֹ"ר בְּמָשָׁל בְּאָזְנֵי חֲסִידָיו הַקַּשּׁוּבִים. "הוּא מִיָּד הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַשֻּׁלְחָן וְצִפָּה שֶׁאִשְׁתּוֹ תַּגִּישׁ לוֹ אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב הַדְּשֵׁנָה.
אַךְ לְהַפְתָּעָתוֹ הוֹפִיעָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה לוֹ שֶׁעָלָיו לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת כִּי הָאֲרוּחָה מִתְעַכֶּבֶת. בְּאֵין בְּרֵרָה הִמְתִּין הַבַּעַל בְּסַבְלָנוּת לָאֲרוּחָה הַמְּיֻחֶלֶת.
לְאַחַר שֶׁחִכָּה פֶּרֶק זְמַן שֶׁנִּדְמָה לוֹ כְּנֶצַח, הִיא הֵנִיחָה לְפָנָיו צַלַּחַת. הִסְתַּכֵּל הָאִישׁ בַּצַּלַּחַת וְכָל שֶׁרָאָה בָּהּ הָיָה בֵּיצָה קָשָׁה וְתַפּוּחַ אֲדָמָה... 'הִנְנִי מַמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לַמְרוֹת רַעֲבוֹנִי', הִתְרַגֵּז מְאוֹד, 'וְכָל מַה שֶּׁקִּבַּלְתִּי זוֹ סְעוּדָה פְּשׁוּטָה שֶׁכָּזֹאת?! אִלּוּ הָיִית מַגִּישָׁה דְּבַר מַאֲכָל מְיֻחָד, לְפָחוֹת יָכוֹל הָיִיתִי לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הָעִכּוּב... וְהוּא הָלַךְ מִן הַשֻּׁלְחָן מְאֻכְזָב."
"כָּאן מִסְתַּיֵּם הַמָּשָׁל", אָמַר רַבִּי יִשְׂרָאֵל לַחֲסִידִים הַמְּרֻתָּקִים. "וְכָעֵת – לַנִּמְשָׁל".
"בְּכָל בֹּקֶר מַמְתִּין אֱלֹקִים לִבְנֵי עַמּוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ אֶת תְּפִלּוֹתֵיהֶם. הֶחָרוּצִים נֶחְפָּזִים לְהִתְפַּלֵּל, בְּיוֹדְעָם אֵיזוֹ זְכוּת הִיא לִפְנוֹת בִּתְפִלָּה אֶל מֶלֶךְ הַמְּלָכִים.
כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְפַּלֵּל בַּזְּמַן, אֲפִלּוּ אִם הַתְּפִלָּה לֹא נֶאֱמֶרֶת בְּרִכּוּז, הָעֻבְדָּה שֶׁהִיא נֶאֱמֶרֶת בַּזְּמַן הוֹפֶכֶת אוֹתָהּ רְצוּיָה לִפְנֵי בּוֹרֵא הָעוֹלָם. כַּאֲשֶׁר הַתְּפִלּוֹת נֶאֱמָרוֹת קְצָת מְאֻחָר, אַךְ בְּכַוָּנָה רַבָּה, גַּם אָז הֵן רְצוּיוֹת לֶאֱלֹקִים, שֶׁכֵּן הַדְּבֵקוּת הַמְּיֻחֶדֶת הוֹפֶכֶת אֶת הַהַמְתָּנָה לְמִשְׁתַּלֶּמֶת. אוּלָם, אִם הַתְּפִלּוֹת בָּאוֹת מְאֻחָר לְלֹא רִכּוּז וּדְבֵקוּת מְיֻחָדִים, אֲזַי הֵן דּוֹמוֹת לָאֲרוּחָה הַפְּשׁוּטָה שֶׁקִּבֵּל הַבַּעַל בַּמָּשָׁל. אֶפְשָׁר לְצַפּוֹת שֶׁאֱלֹקִים יַבִּיט בְּעַיִן פָּחוֹת טוֹבָה עַל אֲרוּחָה שֶׁכָּזוֹ!"
אַחַד הַנּוֹכְחִים הָיָה יְהוּדִי קָשִׁישׁ שֶׁהִקְשִׁיב בִּקְפִידָה לִדְבָרָיו שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל. "עִם כָּל הַכָּבוֹד, רַבִּי יָקָר", הוּא אָמַר, "תְּגוּבָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל הָיְתָה כָּזוֹ רַק אִם לֹא שָׂרַר שְׁלוֹם בַּיִת אֲמִתִּי בַּבַּיִת. כַּאֲשֶׁר בַּעַל וְאִשְׁתּוֹ בֶּאֱמֶת אוֹהֲבִים זֶה אֶת זוֹ, אוּלַי סוֹפוֹ שֶׁל הַמָּשָׁל הָיָה שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה בְּחֵן לְאִשְׁתּוֹ עַל הָאֲרוּחָה הַפְּשׁוּטָה וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְסַפֵּר לוֹ אֵיךְ עָבַר עָלֶיהָ הַיּוֹם. כָּךְ גַּם אֱלֹקִים מוּכָן תָּמִיד לִשְׁמֹעַ אֶת תְּפִלּוֹתֵינוּ..."
"אָכֵן," הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בְּחִיּוּךְ, "זוֹ בְּדִיּוּק הַתְּשׁוּבָה שֶׁקִּוִּיתִי לִשְׁמֹעַ. בְּדִבְרֵי הַחָכְמָה שֶׁלְּךָ הִצַּלְתָּ יְהוּדִים רַבִּים מִקִּטְרוּג שְׁמֵימִי וְלִמַּדְתָּ עֲלֵיהֶם זְכוּת!"
