מבחינה רוחנית, קיים דמיון מובהק בין חטא העגל לחטא עץ הדעת. זה כמו זה, הטביעו אותו חותם שלילי עמוק ביקום. חטא עץ הדעת הטיל זוהמה רוחנית שסילקה את גילוי השכינה מהעולם הזה, ועד שכבר חזר הגילוי האלוקי לעולם – בשעת מתן תורה – שב חטא העגל בתוך זמן קצר וסילק שנית את הגילוי.
 
כהצעה לכפרה על החטא ולהשבת השכינה לעולם, העניק הקדוש-ברוך-הוא לבני-ישראל את מצוות "מחצית השקל". מס שנתי קבוע הניתן אחת לשנה, כהשתתפות במימון קרבנות הציבור.
 
כאשר שמע משה רבינו על הצעת הכפרה הוא תמה, כיצד תרומה סמלית וקטנה תוכל לתקן חטא כה חמור. ומספרים חז"ל, כי הקדוש-ברוך-הוא השיב לתמיהתו בהראותו לו מטבע של אש. "כזה יתנו", הסביר השם.
 
כלומר: מצוות מחצית השקל מגלמת את הרעיון, כי יהודי מודע ומרגיש כי הוא לעצמו אינו אלא 'מחצית', מציאות שאינה שלמה, ורק כאשר הוא קשור אל הקדוש-ברוך-הוא נחשב לשלם. אמנם מטבענו, קיים הקשר הזה אצל כל אחד מאתנו באופן מולד, אולם לא די בעצם קיומו. צריך לגלות אותו. צריך להפוך ל'מטבע של אש' – לבעור באש של אהבה גדולה אל הבורא.
 
זוהי אפוא התשובה על חטא העגל. מהותו של החטא הייתה ריחוק נורא מהקדוש-ברוך-הוא, ומצוות מחצית השקל מגלמת את הקרבה החוזרת אליו.
 
עד היום, למעלה משלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה לאחר החטא, עדיין לא נטהר העולם לחלוטין מהזוהמה הרוחנית שהוא הביא. רק בגאולה השלמה תושלם הטהרה, והעולם ישוב להיות מקום הגילוי העיקרי של השכינה.
 
(ליקוטי שיחות כרך ג עמוד 923)