נוֹהֵג הָיָה כְּבוֹד-קְדֻשַּׁת אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, רַבִּי דּוֹבֶּער מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ, לִנְסֹעַ לְעִתִּים מִמְּקוֹם מוֹשָׁבוֹ לִיעָדִים שׁוֹנִים. פְּעָמִים שֶׁנָּסַע לְמַטָּרוֹת נִסְתָּרוֹת, הָיָה לוֹבֵשׁ הוֹפָעָה שֶׁל סוֹחֵר.

פַּעַם אַחַת כָּזוֹ, כַּאֲשֶׁר הֻכְתְּרָה הַמְּשִׂימָה בְּהַצְלָחָה, פָּנָה רַבִּי דּוֹבֶּער בְּלִוְיַת שַׁמָּשׁוֹ (שֶׁאַף הוּא נִרְאָה כְּסוֹחֵר) לַעֲיָרָה יְהוּדִית סְמוּכָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת אֶת הַלַּיְלָה בָּאַכְסַנְיָה הַמְּקוֹמִית.

בַּעַל הָאַכְסַנְיָה, יְהוּדִי פָּשׁוּט וְטוֹב-לֵב, שֵׁרֵת אֶת אוֹרְחָיו בִּמְסִירוּת. אוּלָם כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה חָשׁ כִּי רַבִּי דּוֹבֶּער אֵינוֹ כְּכָל הַסּוֹחֲרִים. תָּוֵי פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי וַהֲלִיכוֹתָיו, עוֹרְרוּ אֶת תְּשׂוּמַת-לִבּוֹ שֶׁל הָאִישׁ.

מִזָּוִיּוֹת עֵינָיו עָקַב אַחַר הָרַבִּי. הִבִּיט בּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַרְבִית, הִתְבּוֹנֵן בַּדֶּרֶךְ שֶׁנָּטַל אֶת יָדָיו לַסְּעוּדָה וּבֵרֵךְ עַל הַפַּת. מֵרֶגַע לְרֶגַע הִתְחַזְּקָה הַשְׁעָרָתוֹ כִּי מֵאֲחוֹרֵי תִּלְבֹּשֶׁת הַסּוֹחֵר מִסְתַּתֵּר אִישׁ צַדִּיק.

בַּלַּיְלָה שִׁתֵּף אֶת אִשְׁתּוֹ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו לְגַבֵּי הָאוֹרֵחַ. לְפֶתַע נִקְווּ דְּמָעוֹת בְּעֵינֵי הָאִשָּׁה. "מַה לָּךְ כִּי תִבְכִּי, הֲלוֹא זְכוּת גְּדוֹלָה הִיא לָנוּ לְאָרֵחַ בְּמִשְׁכָּנֵנוּ אִישׁ קָדוֹשׁ?!", תָּמַהּ הַבַּעַל.

"כְּלוּם לֹא תָבִין?", תָּלְתָה בּוֹ אִשְׁתּוֹ מַבָּט אֻמְלָל, "חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים אָנוּ נְשׂוּאִים וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ בִּילָדִים. וְהִנֵּה אוֹמֵר אַתָּה כִּי כָּאן בְּבֵיתֵנוּ נִמְצָא צַדִּיק, וְאֵיךְ לֹא אֶבְכֶּה?! הָבָה נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יִתְפַּלֵּל לְמַעֲנֵנוּ כְּדֵי שֶׁנִּפָּקֵד בְּזֶרַע".

קִבֵּל הָאִישׁ אֶת עֲצַת רַעְיָתוֹ, וְהֵם נִמְנוּ וְגָמְרוּ כִּי לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, בְּטֶרֶם יַעֲזֹב הַצַּדִּיק הַמִּתְחַפֵּשׂ לְסוֹחֵר אֶת הָאַכְסַנְיָה, יִפְנוּ אֵלָיו בְּבַקָּשָׁה כִּי יַאֲצִיל לָהֶם בְּרָכָה.

בַּבֹּקֶר עָמַד הָרַבִּי לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית. תְּפִלַּת הָרַבִּי נִמְשְׁכָה כַּמָּה שָׁעוֹת, וְלַשְּׁנַיִם לֹא נוֹתַר עוֹד שׁוּם סָפֵק כִּי אָכֵן צַדִּיק וְקָדוֹשׁ מִתְאָרֵחַ בְּאַכְסַנְיָתָם.

כְּשֶׁחָלַץ הָרַבִּי אֶת תְּפִלָּיו נִגְּשׁוּ אֵלָיו הַשְּׁנַיִם בְּרֶטֶט וְשָׁטְחוּ לְפָנָיו אֶת מְצוּקָתָם. רַבִּי דּוֹבֶּער נָתַן בָּהֶם מַבָּט שֶׁכֻּלּוֹ תְּמִיהָה. "עֲלֵיכֶם לְהִתְפַּלֵּל אֶל ה' יִתְבָּרֵךְ שֶׁהוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת. וְאִם בְּכָל-זֹאת מְבַקְּשִׁים אַתֶּם מֵלִיץ-יֹשֶׁר, פְּנוּ לְצַדִּיק אֲמִתִּי וְלֹא לְסוֹחֵר פָּשׁוּט כָּמוֹנִי", עָנָה לָהֶם. תְּשׁוּבַת הָרַבִּי לֹא הֵנִיחָה אֶת דַּעַת הַשְּׁנַיִם וְאֵלֶּה לֹא הִרְפּוּ. אַךְ עַל-אַף כָּל הַהַפְצָרוֹת, נִמְנַע הָרַבִּי מִלְּבָרְכָם.

בֵּינְתַיִם פָּרְשׁוּ הָרַבִּי וְשַׁמָּשׁוֹ לִסְעוּדַת שַׁחֲרִית, וּלְאַחֲרֶיהָ הִתְכַּוְּנוּ לַחְזֹר לִלְיוּבַּאוִויטְשׁ, שֶׁמִּמֶּנָּה יָצְאוּ לְמַסָּעָם.

"הַהַחְמָצָה תִּהְיֶה נוֹרָאָה אִם יַחְמֹק הַצַּדִּיק מִבֵּיתֵנוּ וְלֹא יְבָרְכֵנוּ", אָמְרָה הָאִשָּׁה לְבַעְלָהּ בְּשִׁבְרוֹן-לֵב. "מִשּׁוּם-מָה, דַּוְקָא סֵרוּבוֹ לְבָרְכֵנוּ מְחַזֵּק בְּלִבִּי אֶת הַתְּחוּשָׁה כִּי אִישׁ צַדִּיק הוּא", הוֹסִיף הַבַּעַל עַל דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ. "רָאֹה תִרְאִי כִּי יְבָרְכֵנוּ הָאִישׁ", לָחַשׁ לְבַסּוֹף לְאִשְׁתּוֹ וְלֹא פֵּרֵשׁ.

מָה רַבָּה הָיְתָה הַפְתָּעָתָם שֶׁל הָרַבִּי וְשַׁמָּשׁוֹ כְּשֶׁגִּלּוּ כִּי דֶּלֶת הָאַכְסַנְיָה נְעוּלָה בְּמַנְעוּל וּבְרִיחַ. מִהֵר הַשַּׁמָּשׁ לְהַזְעִיק אֶת בַּעַל הָאַכְסַנְיָה. תַּדְהֵמָתוֹ גָּבְרָה כְּשֶׁהֻבְהַר לוֹ כִּי אֵין כָּאן שׁוּם טָעוּת. "לֹא אָנִיחַ לָכֶם לָצֵאת מִכָּאן עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לִבְרָכָה לִפְרִי-בֶּטֶן!", אָמַר בַּעַל הָאַכְסַנְיָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת.

הִבִּיט הַשַּׁמָּשׁ בִּמְבוּכָה בְּרַבִּי דּוֹבֶּער וְשָׁתַק. הָרַבִּי לֹא נִרְאָה נִרְגָּשׁ בִּמְיֻחָד. פָּנָיו הִקְרִינוּ שַׁלְוָה וָרֹגַע. כְּשֶׁבַּת-שְׂחוֹק עַל שְׂפָתָיו פָּנָה אֶל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְרַעְיָתוֹ וְאָמַר לָהֶם: "רוֹאֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כִּי מֵחֲמַת הַטֹּרַח וְהֶעָמָל עֲדַיִן לֹא סְעַדְתֶּם הַיּוֹם פַּת שַׁחֲרִית. טְלוּ אֵפוֹא אֶת יְדֵיכֶם וּשְׁבוּ לִסְעוּדָה. הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת כִּי פַּת שַׁחֲרִית מְבַטֶּלֶת חֳלָיִים. עֲשׂוּ כָּךְ וּבְעֶזְרַת ה' יִסְתַּלְּקוּ מֵעֲלֵיכֶם כָּל מַחֲלָה וְכָל מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב וְתִזְכּוּ לְבֵן זָכָר".

עֵינֵיהֶם שֶׁל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ נָצְצוּ. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּפַשְׁטוּת גְּמוּרָה וּלְרֶגַע אֶחָד לֹא פִקְפְּקוּ בְּדִבְרֵי הָאוֹרֵחַ. בְּמִלִּים נִרְגָּשׁוֹת הוֹדָה הָאִישׁ לְרַבִּי דּוֹבֶּער וּמִהֵר לִפְתֹּחַ לְפָנָיו אֶת דֶּלֶת הָאַכְסַנְיָה.

פָּחוֹת מִשָּׁנָה חָלְפָה. בֵּינְתַיִם נוֹדְעָה לְבַעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה זֶהוּתוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ. יוֹם אֶחָד הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה אֶל רַבִּי דּוֹבֶּער, כִּי בִּרְכָּתוֹ הִתְקַיְּמָה בְּכִפְלַיִם וְכִי לְבַעֲלֵי הָאַכְסַנְיָה נוֹלְדוּ שְׁנֵי בָּנִים תְּאוֹמִים. גַּם הַפַּעַם לֹא נִכְּרוּ עָלָיו כָּל סִימָנֵי הִתְפַּעֲלוּת. בְּאוֹתָהּ בַּת-שְׂחוֹק שֶׁבֵּרֵךְ אֶת הַשְּׁנַיִם בְּבֵן זָכָר הֵגִיב וְאָמַר: "נִרְאֶה כִּי אָכְלוּ מָנָה יְתֵרָה שֶׁל פַּת שַׁחֲרִית"...

כַּעֲבֹר רֶגַע הוֹסִיף: "בֵּרַכְתִּי אוֹתָם בְּבֵן, וְאָמְנָם בְּנָם הָאֶחָד יִגְדַּל מֵאָחִיו וְיִהְיֶה תַּלְמִיד-חָכָם וְחָסִיד".

חָלְפוּ שָׁנִים. רַבִּי דּוֹבֶּער הִסְתַּלֵּק לְעוֹלָמוֹ (בְּט' בְּכִסְלֵו, שֶׁהוּא גַּם יוֹם-הֻלַּדְתּוֹ) וְעַל כִּסְּאוֹ עָלָה חֲתָנוֹ אַדְמוֹ"ר רַבִּי מְנַחֵם-מֶענְדְּל (הַ'צֶּמַח צֶדֶק'). בְּכוֹר הַתְּאוֹמִים שֶׁל בַּעַל הָאַכְסַנְיָה וְאִשְׁתּוֹ, אַבְרֵךְ צָעִיר וְתַלְמִיד-חָכָם, הִסְתַּפֵּחַ לַחֲצֵרוֹ וְהָיָה לְאֶחָד מֵחֲסִידָיו הַנֶּאֱמָנִים.