עַד מְהֵרָה נוֹדַע דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל הַסְּבִיבָה, וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן, שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת לַמֶּרְחַקִּים, והציל איש ואישה מישראל מעריכת חתונה שאינה כשרה הֵחֵלָּה לְהִתְפַּרְסֵם.
הַשָּׁעָה הָיְתָה שְׁעַת אַחַר-צָהֳרַיִם. מוּל בֵּיתוֹ שֶׁל הַכַּפְרִי נִפְרַשׂ אֹהֶל גָּדוֹל, שֶׁבּוֹ נֶעֶרְכוּ הַשֻּׁלְחָנוֹת לִסְעוּדַת הַחֲתֻנָּה. מִחוּץ לָאֹהֶל הוּקְמָה בִּימָה לַחֻפָּה. הַנַּגָּנִים הִתְקִינוּ אֶת כְּלֵיהֶם לִקְרַאת הַשִּׂמְחָה, בְּעוֹד קְהַל הַמֻּזְמָנִים מַתְחִיל לְהַגִּיעַ לַמָּקוֹם.
כָּעֵת נוֹתַר לְהַשְׁלִים אֶת כְּתִיבַת שְׁטַר הַתְּנָאִים וְהַכְּתֻבָּה. הִתְיַשְּׁבוּ הֶחָתָן, אָבִיו וּּקְרוֹבֵי הַכַּלָּה סְבִיב הַשֻּׁלְחָן, וְרַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן בְּרֹאשָׁם (אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן טֶרֶם פִרְסוּמוֹ), שֶׁהֻזְמַן לסַדֵּר אֶת הַחֻפָּה וְהַקִּדּוּשִׁין.
פָּתַח רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן אֶת הַשְּׁטָר, טָבַל הָרַבִּי אֶת הַקּוּלְמוּס בַּדְּיוֹ וְהֵחֵל לִרְשֹׁם. תְּחִלָּה רָשַׁם אֶת הַתַּאֲרִיךְ, אַחַר-כָּךְ אֶת שֵׁם הֶחָתָן וְאָז הֵחֵל בִּכְתִיבַת שֵׁם הַכַּלָּה כְּפִי שֶׁהִכְתִּיב לוֹ אֲבִי הֶחָתָן. לְפֶתַע כְּאִלּוּ קָפְאָה יָדוֹ בָּאֲוִיר.
"שֵׁם הַכַּלָּה?", שָׁאַל שׁוּב, כְּאִלּוּ לֹא שָׁמַע הֵיטֵב. הָאָב חָזַר פַּעַם נוֹסֶפֶת עַל הַשֵּׁם. הִבִּיט רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן עַל הַכְּתֻבָּה שֶׁלְּפָנָיו, הִבִּיט וְהִבִּיט, וּלְפֶתַע נִפְלְטָה מֵחָזֵהוּ אֲנָחָה כְּבֵדָה.
הִבִּיטוּ הַמְּחֻתָּנִים בְּרַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן בִּפְלִיאָה. הֵם צִפּוּ לְסִיּוּם כְּתִיבַת הַשְּׁטָר וַחֲתִימָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָגֶשֶׁת לַחֻפָּה. אַךְ רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן לֹא מִהֵר. הוּא נִרְאָה כִּמְכֻנָּס בְּתוֹךְ עַצְמוֹ. כַּעֲבֹר דַּקָּה אֲרֻכָּה הִתְנַעֵר מֵהִרְהוּרָיו, הֵנִיחַ אֶת הַקּוּלְמוּס מִיָּדוֹ, הֵרִים עֵינָיו אֶל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ וְאָמַר:
"בַּחֲתֻנַּת אִישׁ וְאִשָּׁה בְּעַם-יִשְׂרָאֵל מַזְמִינִים אֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְהַיְּדִידִים לָבוֹא וְלִטֹּל חֵלֶק בְּשִׂמְחַת הַחֲתֻנָּה. מִלְּבַדָּם מַזְמִינִים גַּם אֲנָשִׁים שֶׁיְּסַדְּרוּ וִינַהֲלוּ אֶת עִנְיְנֵי הַחֲתֻנָּה. נוֹסָף עַל אֵלֶּה, שׂוֹכְרִים כְּלֵי-זֶמֶר, כְּדֵי שֶׁיְּשַׂמְּחוּ אֶת הַמֻּזְמָנִים וּבְעִקָּר אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה. הַמְּהַדְּרִים אַף מַזְמִינִים חַזָּן כְּדֵי שֶׁיְּשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב בְּשִׁיר עָרֵב. אַךְ לְשֵׁם מָה מְזַמְּנִים רַב לַחֲתֻנָּה וְאַף מְשַׁלְּמִים לוֹ עַל כָּךְ שָׂכָר?".
זוֹ הָיְתָה שְׁאֵלָתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן. הִבִּיטוּ בּוֹ הַמְּחֻתָּנִים בְּלֹא שֶׁיָּבִינוּ לְאָן הוּא חוֹתֵר, וְשָׁתְקוּ. וְכִי מַה יַּעֲנוּ?
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְלַהֲטוּ פָּנָיו שֶׁל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן וּשְׁתֵּי עֵינָיו בָּעֲרוּ כְּלַפִּידִים. "אִם אַתֶּם אֵינְכֶם עוֹנִים, אָשִׁיב בְּעַצְמִי", אָמַר. "הַקְּרוּאִים בָּאִים לַחֲתֻנָּה מִפְּנֵי שֶׁהִזְמִינוּ אוֹתָם. אַנְשֵׁי הָאִרְגּוּן – כְּדֵי לְהַשְׁלִיט סֵדֶר וּלְשָׁרֵת אֶת הַמֻּזְמָנִים. הַ'כְּלֵיזְמֶרִים' וְהַחַזָּן – כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה וּכְדֵי לְהִשְׂתַּכֵּר לְמִחְיָתָם. הָרַב בָּא לַחֲתֻנָּה – כְּדֵי לְבָרֵר אֶת זֶהוּת הֶחָתָן וְאֶת זֶהוּת הַכַּלָּה וּלְהַבְטִיחַ שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה כַּדִּין וְכַהֲלָכָה".
"לְמָה יְרַמְּזוּן דִּבְרֵי הָרַב?!", שָׁאֲלוּ בְּגִמְגּוּם הַסּוֹבְבִים. רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן נִשְׁמַע עַכְשָׁיו נָחוּשׁ וְתַקִּיף: "קִרְאוּ-נָא לַכַּלָּה וְנִשְׁאַל אֶת פִּיהָ, מִי הִיא וּמַה מַּעֲשֶׂיהָ?".
הֻזְעֲקָה הַכַּלָּה אֶל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן. כְּמוֹ הֶחָתָן, גַּם הַכַּלָּה הָיְתָה כַּפְרִיָּה פְּשׁוּטָה מֵאַחַד הַכְּפָרִים בָּאֵזוֹר. חִוָּרוֹן קַל הֵצִיף אֶת פָּנֶיהָ כְּשֶׁהִתְיַצְּבָה בְּרַגְלַיִם רוֹעֲדוֹת לִפְנֵי רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן וְהַמְּחֻתָּנִים מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים.
הֵחֵל הָרַבִּי לַחְקֹר אוֹתָהּ לִשְׁמָהּ, לְמוֹצָאָהּ וּלְמַעֲשֶׂיהָ. אַחַר-כָּךְ שָׁאַל: "הַאִם הָיִית נְשׂוּאָה?". הַכַּפְרִיָּה הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ. "כֵּן, רַבִּי, אַלְמָנָה אָנֹכִי. חֹדֶשׁ לְאַחַר חֲתֻנָּתִי הָרִאשׁוֹנָה מֵת בַּעְלִי הַצָּעִיר".
"וּבָנִים הָיוּ לָךְ מִמֶּנּוּ?", שָׁאַל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן.
"לֹא", עָנְתָה.
"וּלְבַעְלֵךְ הַמֵּת הָיוּ אַחִים?".
"לֹא", הֵשִׁיבָה. "אֵין לוֹ אַחִים".
"הַאֻמְנָם?", נָעַץ בָּהּ הָרַבִּי שְׁתֵּי עֵינַיִם חוֹדְרוֹת.
"בְּעֶצֶם... כֵּן", גִּמְגְּמָה הַכַּלָּה, "הָיָה לוֹ אָח קָטָן שֶׁעָזַב אֶת הַבַּיִת לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת וְאֵינֶנִּי יוֹדַעַת מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ".
נָפְלוּ פְּנֵיהֶם שֶׁל קְרוֹבֵי הַכַּלָּה. הֶחָתָן וְאָבִיו הֶחְוִירוּ כְּסִיד. רַק הַכַּלָּה לֹא הֵבִינָה אֶת מַשְׁמָעוּת הַתַּגְלִית שֶׁחָשְׂפָה. מֵעוֹלָם לֹא שָׁמְעָה עַל דִּינֵי יִבּוּם וַחֲלִיצָה (כַּאֲשֶׁר אָדָם נָשׂוּי מֵת מִבְּלִי לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו צֶאֱצָאִים, אָחִיו מְצֻוֶּה לְהִנָּשֵׂא לְאִשְׁתּוֹ הָאַלְמָנָה אוֹ לַעֲרֹךְ 'חֲלִיצָה' בְּבֵית דִּין, שֶׁפּוֹטֶרֶת אוֹתָם מִלְּהִנָּשֵׂא).
כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה הִתְפַּזְּרוּ הַמֻּזְמָנִים וְשָׁבוּ אִישׁ-אִישׁ לְבֵיתוֹ, וּמִשְׁפְּחוֹת הַמְּחֻתָּנִים נִפְנוּ לְחַפֵּשׂ פִּתְרוֹן לַמַּצָּב הַסָּבוּךְ.
עַד מְהֵרָה נוֹדַע דְּבַר הַמַּעֲשֶׂה בְּכָל הַסְּבִיבָה, וּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי שְׁנֵיאוֹר-זַלְמָן, שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת לַמֶּרְחַקִּים, והציל איש ואישה מישראל מעריכת חתונה שאינה כשרה הֵחֵלָּה לְהִתְפַּרְסֵם.
