עַתָּה בָּא תּוֹרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה לִהְיוֹת נִדְהֶמֶת. לֹא רַק מֵעֶצֶם הַפְּגִישָׁה הַבִּלְתִּי-צְפוּיָה כָּל-כָּךְ, אֶלָּא גַּם וּבְעִקָּר מֵרוּחַ-קָדְשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.
בַּעֲיָרָה סְמוּכָה לִלְיוּבַּאוִויטְשׁ הִתְגּוֹרְרָה אַלְמָנָה עֲנִיָּה. בַּעֲמַל כַּפֶּיהָ הִצְלִיחָה לְהָבִיא לֶחֶם צַר לִילָדֶיהָ, וְכָךְ הִתְקַיְּמָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים. כַּאֲשֶׁר בָּגְרוּ בְּנוֹתֶיהָ וְהִגִּיעוּ לְפִרְקָן, לא הָיְתָה לָאַלְמָנָה פְּרוּטָה לִנְדוּנְיָה וּלְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה.
קְרוֹבֶיהָ שֶׁל הָאַלְמָנָה יָעֲצוּ לָהּ לִנְסֹעַ אֶל אַדְמוֹ"ר הָרַשַּׁ"בּ (רַבִּי שָׁלוֹם-דּוֹבֶּער) מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וּלְבַקֵּשׁ אֶת עֲצָתוֹ וּבִרְכָּתוֹ.
הָרַבִּי הִקְשִׁיב לָאַלְמָנָה, הִרְעִיף עַל רֹאשָׁהּ דִּבְרֵי עִידוּד וּבְרָכָה וְאִחֵל לָהּ שֶׁתַּצְלִיחַ לְהַשִּׂיא אֶת בְּנוֹתֶיהָ לַחֲתָנִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים. רֶגַע קֹדֶם שֶׁעָמְדָה לָלֶכֶת, שָׁאַל אוֹתָהּ לְפֶתַע: "בְּפֶטֶרְבּוּרְג כְּבָר הָיִית?".
הַדֶּרֶךְ מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ הַקְּטַנָּה לְפֶטֶרְבּוּרְג הַבִּירָה, אֲרֻכָּה מְאוֹד. הָאַלְמָנָה שֶׁמֵּעוֹדָהּ לֹא עָזְבָה אֶת אֵזוֹר מְגוּרֶיהָ, לֹא הֵבִינָה אֶת פֵּשֶׁר הַשְּׁאֵלָה. "לֹא, רַבִּי", עָנְתָה בִּמְבוּכָה. "אִם-כָּךְ, סְבוּרַנִי כִּי טוֹב תַּעֲשִׂי אִם תִּסְּעִי לְפֶטֶרְבּוּרְג", אָמַר לָהּ הָרַבִּי.
מְבֻלְבֶּלֶת ומְאֻכְזֶבֶת יָצְאָה הָאַלְמָנָה. פִּתְרוֹן מְפֹרָשׁ לִמְצוּקָתָהּ לֹא קִבְּלָה, וְרַק נִשְׁלְחָה לִנְסִיעָה אֲרֻכָּה שֶׁמַּטְּרָתָהּ לֹא בְּרוּרָה, בְּשָׁעָה שֶׁאֵין בְּיָדָהּ אֲפִלּוּ כֶּסֶף לְמִמּוּן הַנְּסִיעָה.
אַחַד הַחֲסִידִים שֶׁהִבְחִין בָּהּ, פָּנָה אֶל כַּמָּה מֵחֲבֵרָיו וְהַלָּלוּ אָסְפוּ בֵּינֵיהֶם כֶּסֶף לְמִמּוּן הַנְּסִיעָה לְפֶטֶרְבּוּרְג. "אִם הָרַבִּי יָעַץ לָךְ לִנְסֹעַ לְפֶטֶרְבּוּרְג, וַדַּאי יֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ וְעָלַיִךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן", עוֹדְדוּ אֶת לֵב הָאַלְמָנָה.
'הֲלוֹא פֶּטֶרְבּוּרְג עִיר עֲנָקִית הִיא', הִרְהֲרָה בִּדְאָגָה כַּאֲשֶׁר כְּבָר הָיְתָה בָּרַכֶּבֶת, 'וּמָה אֶעֱשֶׂה בָּהּ בְּאֵין לִי שָׁם כָּל קָרוֹב אוֹ מַכָּר'?!
בְּרַגְלַיִם כְּבֵדוֹת וּבְלֵב חוֹשֵׁשׁ, לְאַחַר יוֹתֵר מִלַּיְלָה שָׁלֵם שֶׁל נְסִיעָה, יָרְדָה הָאַלְמָנָה מֵהַקָּרוֹן אֶל הָרְחוֹב הַהוֹמֶה שֶׁל הָעִיר הַגְּדוֹלָה.
שָׁעוֹת רַבּוֹת שׁוֹטְטָה בָּרְחוֹבוֹת לְלֹא תַּכְלִית. הִיא הֵנִיחָה לְרַגְלֶיהָ לָשֵׂאת אוֹתָהּ לְאָן שֶׁחָפְצוּ, עַד שֶׁחָשָׁה כִּי כּוֹחוֹתֶיהָ אוֹזְלִים. הִיא הִתְיַשְּׁבָה עַל גֶּרֶם מַדְרֵגוֹת שַׁיִשׁ, שֶׁהוֹבִיל לְבַיִת מְפֹאָר בֶּן שְׁתֵּי קוֹמוֹת. הִיא לֹא חָשָׁה כֵּיצַד עֵינֶיהָ נֶעֱצָמוֹת מֵעֲיֵפוּת וְהִיא שׁוֹקַעַת בִּתְנוּמָה.
שׁוֹמֵר הַסַּף הִתְקָרֵב אֵלֶיהָ בִּצְעָדִים נִמְרָצִים וְהֵעִיר אוֹתָהּ בְּגַסּוּת. "מַהֲרִי וְהִסְתַּלְּקִי מִכָּאן בְּטֶרֶם אֶקְרָא לַמִּשְׁטָרָה אוֹ אֲשַׁסֶּה בָּךְ אֶת כְּלָבַי!", הִרְעִים עָלֶיהָ בִּצְעָקוֹת. הָאַלְמָנָה הָאֻמְלָלָה זִנְּקָה מִמְּקוֹמָהּ בְּבֶהָלָה וּכְבָר נָשְׂאָה אֶת רַגְלֶיהָ, מִתְרַחֶקֶת מֵהַמָּקוֹם.
קוֹלוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר הִגִּיעַ לְאָזְנָיו שֶׁל בַּעַל-הַבַּיִת, אֲשֶׁר מִהֵר לָצֵאת הַחוּצָה. הוּא הבְחִין בְּתָוֵי פָּנֶיהָ הַיְּהוּדִיִּים שֶׁל הָאִשָּׁה. חִישׁ-מַהֵר הִדְבִּיק אֶת צְעָדֶיהָ, הִתְנַצֵּל לְפָנֶיהָ מֵעֹמֶק לִבּוֹ עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַגַּסָּה שֶׁל הַשּׁוֹמֵר וְהִזְמִינָהּ לְהִכָּנֵס לְבֵיתוֹ.
"גַּם אֲנִי יְהוּדִי", אָמַר לָהּ בַּעַל-הַבַּיִת, "וּמוֹצָאִי מִבַּיִת חֲסִידִי. אֲנִי שׁוֹמֵר מִצְווֹת וּמַקְפִּיד עַל כַּשְׁרוּת הַמָּזוֹן הַנִּכְנָס לְבֵיתִי", הוֹסִיף בְּהַצִּיעוֹ לָאַלְמָנָה הַתְּשׁוּשָׁה אֲרוּחָה מַשְׂבִּיעָה.
לְאַחַר שֶׁהֵשִׁיבָה מְעַט אֶת נַפְשָׁהּ הֵחֵל בַּעַל-הַבַּיִת לְהִתְעַנְיֵן בָּאוֹרַחַת וּבְסִבַּת בּוֹאָהּ לְפֶטֶרְבּוּרְג. הִיא סִפְּרָה לוֹ עַל מִשְׁפַּחְתָּהּ וְעַל מְקוֹם מְגוּרֶיהָ, עַל פְּנִיָּתָהּ לַצַּדִּיק מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ וְעַל הָעֵצָה שֶׁיָּעַץ לָהּ – לִנְסֹעַ לְפֶטֶרְבּוּרְג.
הַשִּׂיחָה הִתְגַּלְגְּלָה גַּם עַל בַּעְלָהּ הַמָּנוֹחַ וְיִחוּסוֹ הַמִּשְׁפַּחְתִּי. לְפֶתַע הִבְחִינָה הָאַלְמָנָה בְּשִׁנּוּי פִּתְאוֹמִי שֶׁחָל בִּמְאָרְחָהּ. פָּנָיו הֶחְוִירוּ כַּסִּיד וְכָל גּוּפוֹ הֵחֵל לִרְעֹד. "אֲנִי לֹא מַאֲמִין", מִלְמֵל, "אֲנִי לֹא מַאֲמִין"...
חָלְפוּ עוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת עַד אֲשֶׁר הִצְלִיחַ לְהִתְאוֹשֵׁשׁ מְעַט. אָז הִתְבָּרֵר לָאַלְמָנָה כִּי הַיּוֹשֵׁב מוּלָהּ אֵינוֹ אֶלָּא גִּיסָהּ, אֲחִי בַּעְלָהּ, שֶׁאוֹתוֹ לֹא רָאֲתָה מֵעוֹלָם. כְּשֶׁהָיָה בָּחוּר צָעִיר גֻּיַּס לַצָּבָא הָרוּסִי וּמֵאָז נֻתְּקוּ קְשָׁרָיו עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. כְּשֶׁשֻּׁחְרַר מֵהַצָּבָא שָׁלַח אֶת יָדָיו בַּעֲסָקִים וכָּעֵת הוּא עָשִׁיר גָּדוֹל.
עַתָּה בָּא תּוֹרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה לִהְיוֹת נִדְהֶמֶת. לֹא רַק מֵעֶצֶם הַפְּגִישָׁה הַבִּלְתִּי-צְפוּיָה כָּל-כָּךְ, אֶלָּא גַּם וּבְעִקָּר מֵרוּחַ-קָדְשׁוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.
מוּבָן שֶׁהַגִּיס קִבֵּל עָלָיו אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה שֶׁל אַחְיָנִיּוֹתָיו. כָּל בְּנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאַלְמָנָה מָצְאוּ אֶת זִוּוּגָן וְנִשְּׂאוּ בְּכָבוֹד וּבִרְוָחָה, וְהָאַלְמָנָה עַצְמָהּ, מֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ לֹא יָדְעָה עוֹד מַחְסוֹר וּדְאָגָה.
