לִכְבוֹד כ' אָב, יוֹם הַהִסְתַּלְּקוּת שֶׁל ר' לֵוִי יִצְחָק, אַבָּא שֶׁל הָרַבִּי
'צַו הִתְיַצְּבוּת מִיָּדִי', הִתְנוֹסְסוּ הַמִּלִּים עַל הַמַּעֲטָפָה הַצְּבָאִית שֶׁנָּחָה בִּזְרוֹעוֹתָיו שֶׁל עוֹזֵר וִינִיקוֹרְסְקִי. מִזֶּה כְּבָר כַּמָּה חֳדָשִׁים שֶׁחוֹשֵׁשׁ הוּא מִפְּנֵי מַעֲטָפָה אֲדֻמָּה זוֹ.
הַצָּבָא הָאוּקְרָאִינִי נוֹדַע בִּקְשִׁיחוּתוֹ. חַיָּל יְהוּדִי לֹא יוּכַל לִשְׂרֹד בּוֹ כִּיהוּדִי כָּשֵׁר, כָּל שֶׁכֵּן חָסִיד שֶׁל הָרַבִּי. 'אוּלַי אֶסְתַּתֵּר כַּמָּה חֳדָשִׁים עַד שֶׁיִּתְיָאֲשׁוּ מִמֶּנִּי?' חָלַף הִרְהוּר נוֹעָז בְּמֹחוֹ. 'אַךְ אִם יְגַלּוּ אוֹתִי הָרְשָׁעִים?' עוֹזֵר הֶעֱדִיף לֹא לַחְשֹׁב עַל כָּךְ...
"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם ר' עוֹזֵר!", הָיָה זֶה חֲבֵרוֹ מֹשֶׁה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. "מָה עֲנָנָה זוֹ עוֹשָׂה עַל פָּנֶיךָ הַבֹּקֶר"? שָׁאַל. "צַו הִתְיַצְּבוּת מִיָּדִי..." עָנָה חֲלוּשׁוֹת.
"עוֹזֵר, עוֹזֵר, מַה לְּךָ כִּי יִפְּלוּ פָּנֶיךָ כָּל כָּךְ מַהֵר? אֵצֶל ר' לֵוִי יִצְחָק כְּבָר הָיִיתָ"?
"הָאֱמֶת שֶׁלֹּא.. בִּכְלָל שָׁכַחְתִּי שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים מֵרֹב לַחַץ..." הִסְמִיק עוֹזֵר, "תּוֹדָה מוֹיְשֶׁה, אֶגַּשׁ אֵלָיו עוֹד הַיּוֹם!"
נִכְנַס הַלָּה לְרַבִּי לֵוִי יִצְחָק וּבִקֵּשׁ אֶת בִּרְכָּתוֹ. הִבִּיט בּוֹ ר' לֵוִי יִצְחָק וְנָתַן לוֹ הַדְרָכָה מְפֹרֶטֶת כֵּיצַד יִנְהַג.
הַהַדְרָכָה כָּלְלָה בְּדִיּוּק בְּאֵיזֶה יוֹם יִתְיַצֵּב, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, דֶּרֶךְ אֵיזֶה רְחוֹב יַגִּיעַ לְמִשְׂרַד הַגִּיּוּס, אֵלּוּ פִּרְקֵי תְּהִלִּים יְשַׁנֵּן לִפְנֵי כֵן וְכַמָּה מַטְבְּעוֹת יִתֵּן לִצְדָקָה. "כַּאֲשֶׁר תַּעֲמֹד בְּדֶלֶת הַכְּנִיסָה שֶׁל מִשְׂרַד הַגִּיּוּס", אָמַר לוֹ, "צַיֵּר לְעַצְמְךָ בְּמַחְשָׁבָה אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם הֲוָיָ'."
"לֹא יְאֻנֶּה לוֹ כָּל רַע", הִבְטִיחַ לוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק וּבֵרְכוֹ. "כְּשֶׁתִּהְיֶה מֵאֲחוֹרֵי הַסִּפּוּר, חֲזֹר לְסַפֵּר מִכָּל אֲשֶׁר אֵרַע". יָצָא ר' עוֹזֵר כְּשֶׁלִּבּוֹ רָגוּעַ וּבָטוּחַ בַּקָּבָּ"ה שֶׁיְּחַלְּצֵהוּ מֵהַצָּרָה.
בְּבוֹאוֹ לְמִשְׂרַד הַגִּיּוּס, לְאַחַר שֶׁמִּלֵּא אַחַר כָּל מַה שֶּׁהִדְרִיךְ אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, נִכְנַס עוֹזֵר לַחֲדַר הַבְּדִיקוֹת הָרְפוּאִיּוֹת.
הַחֶדֶר הָיָה גָּדוֹל, הָיוּ מְסֻדָּרִים בּוֹ מִסְפַּר שֻׁלְחָנוֹת. לְיַד כָּל שֻׁלְחָן יָשַׁב רוֹפֵא, מֻמְחֶה בְּמִקְצוֹעוֹ אֲשֶׁר מִתַּפְקִידוֹ הָיָה לִבְדֹּק הֵיטֵב אֶת הַמָּעֳמָד בַּשֶּׁטַח שֶׁהוּא מִתְמַחֶה בּוֹ. כָּל מָעֳמָד הָיָה חַיָּב לַעֲבֹר אֶת כָּל הָרוֹפְאִים הַלָּלוּ, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַעֲרִים עַל מַצַּב בְּרִיאוּתוֹ הָאֲמִתִּי.
עוֹזֵר עָבַר תַּחַת הַבִּקֹּרֶת שֶׁל כָּל הָרוֹפְאִים, כְּשֶׁכָּל אֶחָד בּוֹדֵק אוֹתוֹ וְרוֹשֵׁם חַוַּת דַּעְתּוֹ עַל הַגִּלָּיוֹן. כְּשֶׁהִגִּיעַ לְבַסּוֹף לַפָּקִיד לְקַבָּלַת הַתְּשׁוּבָה הַסּוֹפִית, הִסְתַּכֵּל הַפָּקִיד עָלָיו בְּמַבָּט שֶׁל חֶמְלָה וְשָׁאַל: "מַה קָּרָה לְךָ, מִסְכֵּן שֶׁכְּמוֹתְךָ, שֶׁכָּל רוֹפֵא מָצָא אוֹתְךָ בַּעַל מוּם וְחוֹלֶה בְּמַחֲלָה אַחֶרֶת?"
כַּמּוּבָן שֶׁהַצָּבָא אֵינוֹ מְעֻנְיָן בְּחַיָּלִים שֶׁאֵינָם כְּשִׁירִים לַתַּפְקִיד עֵקֶב מַצָּבָם הַבְּרִיאוּתִי. כְּשֶׁבְּיָדוֹ שִׁחְרוּר מָלֵא מֵהַצָּבָא, יָצָא עוֹזֵר מֵהַמִּשְׂרָד וְחִיּוּךְ מָרוּחַ עַל פָּנָיו. כָּעֵת כָּל שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ הָיָה לְבַשֵּׂר לְר' לֵוִי יִצְחָק שֶׁבִּרְכָּתוֹ הִתְקַיְּמָה בִּמְלוֹאָהּ.