בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, שַׁבַּת "נַחֲמוּ", הִתְוַעֵד רַבִּי בָּרוּךְ עִם חֲסִידָיו. "כְּכָל שֶׁהַלַּיְלָה חָשׁוּךְ יוֹתֵר", אָמַר לָהֶם, "כָּךְ יָאִיר הַשַּׁחַר בְּאוֹר יְקָרוֹת. עַד מְהֵרָה יִשְׁלַח לָנוּ ה' אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיְּשַׁחְרֵר אוֹתָנוּ מֵהַגָּלוּת".
תִּשְׁעַת הַיָּמִים שֶׁלִּפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב הַמַּזְכִּירִים אֶת חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֵעִיקוּ כְּעָנָן כָּבֵד עַל חֲצֵרוֹ שֶׁל ר' בָּרוּךְ מִמֶּעזִ'יבּוּז'. בְּיָמִים עֲצוּבִים אֵלֶּה שֶׁל אֵבֶל לֹא הָיָה ר' בָּרוּךְ מוּכָן לִרְאוֹת אִישׁ מֵחֲסִידָיו, וּשְׁמוּעָה אָמְרָה כִּי הוּא יָצָא לַעֲרֹךְ "גָּלוּת". לְאַחַר מִכֵּן הָיָה מוֹפִיעַ בְּפֶתַח חַדְרוֹ עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, מוּכָן וּמְזֻמָּן לִקְרֹא אֶת מְגִלַּת אֵיכָה.
גַּם הַפַּעַם נֶעֱלַם רַבִּי בָּרוּךְ מֵאָז תְּחִלַּת תִּשְׁעַת הַיָּמִים. הַפַּעַם הִתְחַפֵּשׂ לְבַעַל עֲגָלָה. יָצָא ר' בָּרוּךְ לַדֶּרֶךְ, כְּשֶׁהוּא לוֹקֵחַ בְּעֶגְלָתוֹ אָצִיל פּוֹלָנִי. הֵם בִּלּוּ שְׁנֵי לֵילוֹת בַּפֻּנְדָּקִים שֶׁלְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. בְּדַרְכָּם חֲזָרָה, לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, מִיָּד אַחֲרֵי שֶׁעָזְבוּ אֶת הַפֻּנְדָּק, הָיָה עֲלֵיהֶם לַעֲבֹר בְּיַעַר עָבוֹת. הַשֶּׁמֶשׁ רַק הֵחֵלָּה לִזְרֹחַ, וּלְפֶתַע, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע מַה קּוֹרֶה, זָרַק מִישֶׁהוּ שַׂק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל ר' בָּרוּךְ.
כַּאֲשֶׁר חָזְרָה אֵלָיו הַכָּרָתוֹ, מָצָא אֶת עַצְמוֹ קָשׁוּר אֶל עֵץ וּמִמּוּלוֹ גַּם הָאָצִיל שֶׁנִּרְאֶה הָיָה עֲדַיִן מְחֻסַּר הַכָּרָה.
הַשּׁוֹדְדִים שֶׁהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם, הֵרִיקוּ אֶת כִּיסֵיהֶם וְגַם הַסּוּס וְהָעֲגָלָה נֶעֶלְמוּ כְּלֹא הָיוּ. עַל יְדֵי תְּנוּעוֹת בְּכָל גּוּפוֹ הִצְלִיחַ לְרוֹפֵף בְּמִקְצָת אֶת אֲחִיזַת הַחֶבֶל, לְהִשְׁתַּחְרֵר וּלְשַׁחְרֵר גַּם אֶת הָאָצִיל. אוּלָם הַלָּה לֹא פָּתַח אֶת עֵינָיו. ר' בָּרוּךְ חִפֵּשׂ מַיִם וְרָחַץ אֶת פָּנָיו שֶׁל הָאָצִיל.
"מַה קָּרָה"? שָׁאַל אֶת ר' בָּרוּךְ בְּתַדְהֵמָה כַּאֲשֶׁר הִתְעוֹרֵר סוֹף סוֹף, "מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן, בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת בָּעֲגָלָה"? בְּקוֹל שָׁקֵט, סִפֵּר לוֹ ר' בָּרוּךְ אֶת מַה שֶּׁקָּרָה לָהֶם. קָפַץ הָאָצִיל כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ וְצָעַק: "כַּסְפִּי! הֵיכָן כַּסְפִּי, עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הָרוּבָּלִים שֶׁהָיוּ בְּכִיסִי?" נִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הוּא יוֹצֵא מִדַּעְתּוֹ מֵרֹב צַעַר...
הֵם הֵחֵלּוּ לָלֶכֶת לְאַט, אוּלָם לֹא הִרְחִיקוּ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ קוֹלוֹת שֶׁבָּאוּ מִקְּבוּצָה שֶׁל צַיָּדִים שֶׁעָבְרָה בַּמָּקוֹם. לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל הָאָצִיל לֹא הָיָה גְּבוּל, כַּאֲשֶׁר גִּלָּה בֵּין הַצַּיָּדִים כַּמָּה מִידִידָיו. מִיָּד הוּא סִפֵּר לָהֶם אֶת מַה שֶּׁקָּרָה. הוּא הוֹסִיף גַּם כִּי חוֹשֵׁד בְּבַעַל הָעֲגָלָה, שֶׁשִּׁתֵּף פְּעֻלָּה עִם הַשּׁוֹדְדִים. "אִלְמָלֵא כֵּן, כֵּיצַד יָכְלוּ הֵם לָדַעַת שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא עִמִּי סְכוּם כֶּסֶף כֹּה גָּדוֹל"? – שָׁאַל הָאָצִיל.
"הָבָה נִירֶה בּוֹ!" – הִצִּיעַ אַחַד הַצַּיָּדִים. אוּלָם רֹאשׁ הַקְּבוּצָה, אָצִיל קָשִׁישׁ, סָבַר אַחֶרֶת. הוּא הִצִּיעַ, לִקְשֹׁר אֶת בַּעַל הָעֲגָלָה אֶל עֵץ וּלְחַכּוֹת. "אִם הוּא בֶּאֱמֶת אֶחָד מֵהַשּׁוֹדְדִים, הֲרֵי שֶׁיָּבוֹאוּ חֲבֵרָיו לַעֲזֹר לוֹ. וְאִם לֹא – שֶׁה' יַעֲזֹר לוֹ".
"אָכֵן יַעֲזֹר לִי ה'" – חָשַׁב ר' בָּרוּךְ בְּלִבּוֹ. הַלַּיְלָה יָרַד וּבַיַּעַר לֹא הָיְתָה נֶפֶשׁ חַיָּה, רַק הַיָּרֵחַ הֵאִיר לוֹ קְלוּשׁוֹת מִבַּעַד לַעֲצֵי הַיַּעַר הָעֲבֻתִּים. 'כַּנִּרְאֶה שֶׁעַכְשָׁו חֲצוֹת הַלַּיְלָה', הִרְהֵר ר' בָּרוּךְ, כַּאֲשֶׁר הַיָּרֵחַ הָיָה בְּדִיּוּק מֵעַל לְרֹאשׁוֹ. כְּשֶׁדְּמָעוֹת חַמּוֹת נִגָּרוֹת עַל לֶחְיוֹ, הֵחֵל לוֹמַר "תִּקּוּן חֲצוֹת", לְזֵכֶר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. מֵעוֹלָם לֹא הִרְגִּישׁ כָּל כָּךְ עֲמֻקּוֹת אֶת הַצַּעַר שֶׁל הַגָּלוּת, כְּמוֹ בְּשָׁעָה זוֹ שֶׁל צַעַר וְיִסּוּרִים.
"הֵי אַתָּה שָׁם, חַכֵּה רֶגַע!" – הַקּוֹל הַנָּמוּךְ הָיָה שֶׁל הָאָצִיל הַזָּקֵן, רֹאשׁ קְבוּצַת הַצַּיָּדִים.
"לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאַתָּה זֶה שֶׁשָּׁדַד אֶת יְדִידֵינוּ הַטִּפֵּשׁ. תָּפַשְׂנוּ אֶת הַשּׁוֹדְדִים בַּפֻּנְדָּק, וְהֵם סִפְּרוּ לָנוּ, שֶׁהַיָּדִיד שֶׁלָּנוּ פִּטְפֵּט עַל הַסְּכוּם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא נוֹשֵׂא עִמּוֹ, בִּהְיוֹתוֹ שָׁתוּי. לָכֵן חָזַרְתִּי הֵנָּה, כְּדֵי לַעֲזֹר לְךָ".
הוֹדָה ר' בָּרוּךְ לַה' עַל הַיְּשׁוּעָה שֶׁבָּאָה כְּהֶרֶף עַיִן. הָאָצִיל הַזָּקֵן נָתַן לוֹ סוּס עִם אַחַד הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ וְשָׁלַח אוֹתוֹ הַבַּיְתָה.
הָיָה זֶה מְאֻחָר בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר ר' בָּרוּךְ הִגִּיעַ לַחֲסִידָיו הַיּוֹשְׁבִים וּמְצַפִּים לוֹ. הֵם כְּבָר כִּמְעַט שֶׁהִשְׁלִימוּ עִם הָרַעְיוֹן שֶׁרַבָּם לֹא יָבוֹא. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה אָמְרוּ ר' בָּרוּךְ וַחֲסִידָיו אֶת מְגִלַּת אֵיכָה וְהַקִּינוֹת שֶׁל תִּשְׁעָה בְּאָב, מִתּוֹךְ כַּוָּנוֹת מְיֻחָדוֹת.
בַּשַּׁבָּת שֶׁלְּאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, שַׁבַּת "נַחֲמוּ", הִתְוַעֵד רַבִּי בָּרוּךְ עִם חֲסִידָיו. "כְּכָל שֶׁהַלַּיְלָה חָשׁוּךְ יוֹתֵר", אָמַר לָהֶם, "כָּךְ יָאִיר הַשַּׁחַר בְּאוֹר יְקָרוֹת. עַד מְהֵרָה יִשְׁלַח לָנוּ ה' אֶת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיְּשַׁחְרֵר אוֹתָנוּ מֵהַגָּלוּת".
