"הַסִּפּוּר מַרְאֶה אֶת כֹּחוֹתָיו הַפִּלְאִיִּים שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב", הִבִּיעַ חָסִיד אֶחָד אֶת דַּעְתּוֹ. "לַמְרוֹת שֶׁהָאֵרוּעַ הִתְרַחֵשׁ כַּמָּה דַּקּוֹת לְאַחַר יְצִיאַת הַשַּׁבָּת – וּלְאַף תַּלְמִיד לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּכִיסוֹ, כַּמּוּבָן – חוֹלֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב נֵס כְּדֵי לַעֲזֹר לָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה".
הַחֲסִידִים הִתְכַּנְּסוּ סְבִיב שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל רַבִּי דּוּבֶּער, הַמַּגִּיד מִמֶּעזְרִיטְשׁ, כַּאֲשֶׁר הֵחֵל לְסַפֵּר סִפּוּר עַל הָרַבִּי שֶׁלּוֹ, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ.
"הָיְתָה זוֹ שַׁבָּת רְגִילָה אֵצֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב", פָּתַח הַמַּגִּיד וְסִפֵּר, "עַד לְסִיּוּמָהּ".
"מִיָּד לְאַחַר סִיּוּם תְּפִלַּת עַרְבִית, עוֹד לִפְנֵי הַהַבְדָּלָה, נִכְנְסָה אִשָּׁה אַחַת לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הִתְפַּלְּלוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וַחֲסִידָיו".
"רַבִּי, אַתָּה מֻכְרָח לַעֲזֹר לִי!" הִיא קָרְאָה. "אֲנִי צְרִיכָה בִּדְחִיפוּת כֶּסֶף כְּדֵי לְהַשִּׂיא אֶת בִּתִּי וְאֵין בְּכִיסִי אַף פְּרוּטָה!"
הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הֶאֱזִין לִדְבָרֶיהָ וּלְאַחַר מִכֵּן הוֹרָה לַחֲסִידָיו: "חֲסִידִים, הַכְנִיסוּ אֶת יְדֵיכֶם לַכִּיסִים וְהָבִיאוּ לָאִשָּׁה אֶת כָּל הַכֶּסֶף שֶׁיִּמָּצֵא שָׁם!"
כָּל הַחֲסִידִים הִכְנִיסוּ מִיָּד אֶת יְדֵיהֶם לְכִיסֵי בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁעֲלֵיהֶם. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הַכֶּסֶף שֶׁמָּצְאוּ בְּכִיסֵיהֶם הִגִּיעַ בְּדִיּוּק לַסְּכוּם שֶׁהָאִשָּׁה אָמְרָה שֶׁהִיא זְקוּקָה לוֹ.
"אִמְרוּ לִי", חָתַם הַמַּגִּיד אֶת סִפּוּרוֹ, "מַהוּ הַלֶּקַח שֶׁיֵּשׁ לִלְמֹד מִסִּפּוּר זֶה שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב?"
"הַסִּפּוּר מַרְאֶה אֶת כֹּחוֹתָיו הַפִּלְאִיִּים שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב", הִבִּיעַ חָסִיד אֶחָד אֶת דַּעְתּוֹ. "לַמְרוֹת שֶׁהָאֵרוּעַ הִתְרַחֵשׁ כַּמָּה דַּקּוֹת לְאַחַר יְצִיאַת הַשַּׁבָּת – וּלְאַף תַּלְמִיד לֹא הָיָה כֶּסֶף בְּכִיסוֹ, כַּמּוּבָן – חוֹלֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב נֵס כְּדֵי לַעֲזֹר לָאִשָּׁה הַמִּסְכֵּנָה".
"יֵשׁ לָנוּ סִפּוּרִים רַבִּים שֶׁמַּרְאִים אֶת יְכָלְתּוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב לְחוֹלֵל נִסִּים", אָמַר הַמַּגִּיד. "לְשֵׁם כָּךְ אֵין לָנוּ צֹרֶךְ דַּוְקָא בַּסִּפּוּר הַזֶּה".
"אֲבָל כָּאן הָיָה זֶה נֵס כָּפוּל – לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב גָּרַם לַכֶּסֶף לְהוֹפִיעַ בְּאֹרַח פֶּלֶא, אֶלָּא הָיָה זֶה הַסְּכוּם הַמְּדֻיָּק – עַד לַקּוֹפֵּקָה הָאַחֲרוֹנָה" הִתְעָרֵב חָסִיד אַחֵר.
"לֹא חֲסֵרִים סִפּוּרִים הַמַּמְחִישִׁים נִסִּים מַדְהִימִים, גַּם כְּפוּלִים וּמְכֻפָּלִים, שֶׁחוֹלֵל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב". אָמַר שׁוּב הַמַּגִּיד.
"בָּרוּר שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב מְסֻגָּל לְחוֹלֵל נִסִּים מֻפְלָאִים". הִתְעָרֵב חָסִיד שְׁלִישִׁי, "אַךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב יָכֹל הָיָה לִגְרֹם לְכָל הַכֶּסֶף לְהוֹפִיעַ בְּכִיסוֹ
שֶׁלּוֹ, וְכָךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת בְּעַצְמוֹ. אַךְ בִּגְלַל אַהֲבָתוֹ הַגְּדוֹלָה לַזּוּלַת, הוּא רָצָה לַחְלֹק מִצְוָה זוֹ עִמָּם וְכָךְ גָּרַם לַכֶּסֶף לְהוֹפִיעַ בְּכִיסֵיהֶם שֶׁל כָּל הַנּוֹכְחִים. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּהוּ הַמֶּסֶר שֶׁל הַסִּפּוּר". סִיֵּם לְהַסְבִּיר אֶת דַּעְתּוֹ.
"אִם יֻרְשֶׁה לִי לוֹמַר", אָמַר הַמַּגִּיד, "אֲנִי סָבוּר שֶׁהַסִּפּוּר הַזֶּה אֵינוֹ עוֹסֵק כְּלָל בַּבַּעַל שֵׁם טוֹב. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁסִּפּוּר זֶה הוּא בֶּאֱמֶת אוֹדוֹת גְּדֻלָּתָם שֶׁל תַּלְמִידָיו. אַף שֶׁהַשַּׁבָּת זֶה עַתָּה הִסְתַּיְּמָה וּלְאִישׁ מֵהֶם לֹא הָיָה כָּל כֶּסֶף, הֵם הִכְנִיסוּ אֶת יְדֵיהֶם לְכִיסֵיהֶם, אַף שֶׁיָּדְעוּ שֶׁאֵלּוּ בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת שֶׁלָּהֶם, וְעָשׂוּ כְּהוֹרָאַת הָרַבִּי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וּלְלֹא פִּקְפּוּק..."