"רַבִּי", הָיָה זֶה הָאַבְרֵךְ שֶׁנִּכְנַס לְרַבִּי דּוּבֶּער, אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, וּשְׁאֵלָה בְּפִיו. "לוֹמֵד אֲנִי גְּמָרָא וַחֲסִידוּת וְאַף מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, אַךְ תְּחוּשַׁת גַּאֲוָה וְיֵשׁוּת מְפַעֶמֶת בְּקִרְבִּי. חוֹשֵׁשׁ אֲנִי כִּי אֲנִי מִתְגָּאֶה בְּמַעֲלוֹתַי וּבַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא שֶׁלִּי. מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת"? סִיֵּם לִשְׁטֹחַ אֶת שְׁאֵלָתוֹ גְּלוּיַת הַלֵּב.

פָּנָיו שֶׁל הָרַבִּי הִרְצִינוּ, וּלְאַחַר מִסְפַּר רְגָעִים הֵשִׁיב בְּסִפּוּר:

"כַּאֲשֶׁר בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, הוּא בָּרָא אֶת הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרַע. לַצַּד הַטּוֹב הוּא הֶעֱנִיק מְשִׂימָה: לְהָפִיץ טוֹב וָחֶסֶד בָּעוֹלָם. לַ'סִּטְרָא אַחֲרָא', הַצַּד הָאַחֵר, הַצַּד הָרַע, הוּא הֶעֱנִיק מְשִׂימָה הֲפוּכָה – לְהִלָּחֵם בַּטּוֹב וּלְפַתּוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים לַחְטֹא וְלִפְשֹׁעַ, כְּדֵי לָתֵת לָהֶם בְּחִירָה חָפְשִׁית בֵּין טוֹב וְרַע.

שָׁאֲלָה הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶת הַבּוֹרֵא: "מִי יַאֲזִין לְקוֹלִי? הַאִם אָכֵן אַצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אֲנָשִׁים'?

הֵשִׁיב בּוֹרֵא הָעוֹלָם: "אֶקְרָא לָךְ נָחָשׁ וְכָךְ אַף אֶחָד לֹא יַכִּיר בָּךְ וְלֹא יְזַהֶה שֶׁאַתְּ הַצַּד הָרַע".

וְאָכֵן, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הִצְלִיחַ לְפַתּוֹת אֶת אָדָם וְחַוָּה לַחְטֹא וְלֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת. אֲבָל לְאַחַר שֶׁאָדָם וְחַוָּה הֵבִינוּ אֶת גֹּדֶל חֶטְאָם, הֵם שָׁבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וְהִתְרַחֲקוּ מִן הַנָּחָשׁ.

"כֵּיצַד אֲקַיֵּם כָּעֵת אֶת מְשִׂימָתִי"? שָׁאֲלָה שׁוּב הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֶת הָאֱלֹקִים.

"כָּעֵת תְּקַבְּלִי אֶת הַכִּנּוּי מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְתוּכְלִי שׁוּב לְהַמְשִׁיךְ בִּמְלַאכְתֵּךְ", אָמַר לָהּ אֱלֹקִים.

כְּשֶׁחָלַף זְמַן מָה, וַאֲנָשִׁים הִתְחִילוּ לְגַלּוֹת אֶת זֶהוּתוֹ שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הֵם הֵחֵלּוּ לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן. שׁוּב הוּא הָלַךְ לְבוֹרֵא הָעוֹלָם שֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמוֹ וְקָרָא לוֹ 'שָׂטָן'.

כְּשֶׁהַשֵּׁם 'שָׂטָן' נֶחְשַׂף אַף הוּא, נָתַן לוֹ אֱלֹקִים זֶהוּת חֲדָשָׁה: 'יֵשׁוּת' - גַּאֲוָה.

הַגַּאֲוָה הִצְלִיחָה לַחְדֹּר אַף בְּבָתֵּי הַמִּדְרָשׁ וְהִגִּיעַ לְתַלְמִידֵי הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים וְכָךְ הוּא הִצְלִיחַ לְהַחְטִיא אוֹתָם, כְּשֶׁהִתְגָּאוּ בַּתּוֹרָה שֶׁלָּמְדוּ.

אַךְ אָז הִגִּיעַ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְגִלָּה כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא מְיֻחָד וְיָקָר בְּעֵינֵי בּוֹרֵא הָעוֹלָם. מֵעַתָּה וְאֵילָךְ לֹא עוֹד יִתְגָּאוּ תַּלְמִידִים הַחֲכָמִים עַל הַיְּהוּדִים הַפְּשׁוּטִים.

שׁוּב הִגִּיעַ הַיֵּצֶר הָרַע אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּדְאָגָה: 'כֵּיצַד אַצְלִיחַ בִּמְלַאכְתִּי'?

אוֹ-אָז הֶעֱנִיק לוֹ ה' שֵׁם חָדָשׁ: "פַּחַד מִתְּחוּשַׁת יֵשׁוּת וְגַאֲוָה".

"שֶׁלֹּא תִּפֹּל בְּמַלְכָּדְתּוֹ!" הִזְהִיר רַבִּי דּוּבֶּער אֶת הֶחָסִיד. "פַּחַד מִתְּחוּשַׁת גַּאֲוָה, זֶה בְּעַצְמוֹ גַּאֲוָה, וְזֶה בְּעַצְמוֹ הַיֵּצֶר הָרַע. אֶל תִּתֵּן לוֹ לִשְׁלֹט בְּךָ פֶּן הוּא יַחְטִיא אוֹתְךָ!"

מִיָּד הֵבִין הָאַבְרֵךְ הֶחָסִיד שֶׁלֹּא מֵהַיֵּצֶר הַטּוֹב הֵגִיחָה הַשְּׁאֵלָה הַמַּטְרִידָה, אֶלָּא הָיָה זֶה עוֹד נִסָּיוֹן שֶׁל הַיֵּצֶר הָרַע לִלְכֹּד אוֹתוֹ בְּרִשְׁתּוֹ.