הַחֲסִידִים סִיְּמוּ אֶת מְלַאכְתָּם וְחָזְרוּ לַחֲצַר הָרַבִּי מְלֵאֵי סִפּוּק וְהִתְרַגְּשׁוּת. כָּל הַדֶּרֶךְ דִּבְּרוּ עַל הַתִּזְמוּן הַמֻּפְלָא, תִּזְמוּן שֶׁרַק הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית יְכוֹלָה לִיצֹר.
יָמִים אֲחָדִים לִפְנֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת הִגִּיעַ שְׁמוּאֵל מֵאוֹסְטְרַלְיָה, מְקוֹם מְגוּרָיו, לְבִקּוּר בַּחֲצַר הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוְויטְשׁ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
רַק זְמַן קָצָר קֹדֶם לָכֵן הִכְרִיז הָרַבִּי עַל 'מִבְצַע תְּפִלִּין'. חֲסִידֵי חַבַּ"ד וַאֲחֵרִים נַעֲנוּ לִקְרִיאַת הַקֹּדֶשׁ וּפָתְחוּ בִּפְעִילוּת לְזִכּוּי הָרַבִּי בְּמִצְוָה זוֹ. דּוּכְנֵי תְּפִלִּין הוּקְמוּ בְּכָל אֲתָר וַאֲתָר, וְלָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֵּיהֶם קִבְּלוּ אַלְפֵי יְהוּדִים הִזְדַּמְּנוּת נוֹסֶפֶת לְהַפְשִׁיל שַׁרְווּל וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין.
בְּאֶחָד מִימֵי שְׁהוּתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל בִּנְיוּ-יוֹרְק הִצְטָרֵף אַף הוּא לְאַחַת הַקְּבוּצוֹת שֶׁיָּצְאָה לְמִבְצַע תְּפִלִּין בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הָרְפוּאָה הַגְּדוֹלִים בִּנְיוּ-יוֹרְק. עִם סִיּוּם הַתְּפִלָּה, קֹדֶם שֶׁעָלָה אֶל רֶכֶב הַהַסָּעָה שֶׁהִמְתִּין לְכֻלָּם, נִגַּשׁ לַמַּכֹּלֶת הַסְּמוּכָה כְּדֵי לִקְנוֹת דְּבַר-מָה לֶאֱכֹל. הַשָּׁעָה דָּחֲקָה וּשְׁמוּאֵל אָסַף לְתִיקוֹ כַּמּוּת נִכְבָּדָה שֶׁל עוּגִיּוֹת מִסּוּגִים שׁוֹנִים שֶׁהָיוּ עַל הַמַּדָּף, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַשְׁקִיט אֶת רַעֲבוֹנוֹ וְאֶת רַעֲבוֹן חֲבֵרָיו בְּמַהֲלַךְ הַיּוֹם הַמְּיַגֵּעַ שֶׁעָמַד לְפָנָיו.
"הִתְכַּבְּדוּ חֲבֵרִים!" שְׁמוּאֵל הִצִּיעַ לַחֲבֵרָיו מֵהַמְּזוֹנוֹת בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה. לְהַפְתָּעַת הַחֲבוּרָה נִמְצְאָה בְּתוֹךְ הָעוּגִיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת גַּם חֲבִילָה שֶׁל 'אָזְנֵי הָמָן'. הַחֲבֵרִים לֹא הִסְתִּירוּ אֶת תְּמִיהָתָם: "עַכְשָׁו אָזְנֵי הָמָן?! בְּעֶרֶב חַג הַשָּׁבוּעוֹת??!" שָׁאֲלוּ בְּחִיּוּךְ.
מִסְתַּבֵּר כִּי אֵלּוּ נִשְׁאֲרוּ עֲדַיִן עַל מַדְּפֵי הַחֲנוּת, וּכְשֶׁאָסַף שְׁמוּאֵל מִינֵי 'מְזוֹנוֹת', הִכְנִיס גַּם אוֹתָם מִבְּלִי מֵשִׂים. חִישׁ מַהֵר נֶעֶלְמוּ הָעוּגִיּוֹת הַטְּרִיּוֹת אַךְ בְּאָזְנֵי הֶהָמָן אִישׁ לֹא נָגַע.
אַחֲרֵי כִּשְׁלֹשֶׁת-רִבְעֵי הַשָּׁעָה, הִגִּיעוּ הַחֲסִידִים לִמְחוֹז חֶפְצָם, וְהִתְפַּצְּלוּ בֵּין הַמַּחְלָקוֹת הַשּׁוֹנוֹת.
הַשָּׁעוֹת הָלְכוּ וְנָקְפוּ, וְהֵם כִּמְעַט סִיְּמוּ. נִשְׁאַר רַק עוֹד חֶדֶר אֶחָד. הֵם נִכְנְסוּ, שָׁכְבוּ בּוֹ שְׁנֵי יְהוּדִים, אֶחָד מֵהֶם הִסְכִּים מִיָּד לְהָנִיחַ תְּפִלִּין, אֲבָל חֲבֵרוֹ הִתְנַגֵּד לְכָךְ בְּתֹקֶף. הָאִישׁ הָיָה מְבֻגָּר לְמַדַּי.
"אֲנִי קָשׁוּר לָאֱלֹקִים שֶׁלִּי לֹא פָּחוֹת מִכֶּם!" הִתְרִיס כְּלַפֵּיהֶם בְּטוֹן כָּעוּס.
חֲבוּרַת הַחֲסִידִים נִסְּתָה לְדוֹבְבוֹ בִּדְבָרִים רַכִּים, אַךְ לְלֹא הוֹעִיל. גַּם שְׁכֵנוֹ לַחֶדֶר נִסָּה לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו אַךְ לַשָּׁוְא.
כְּשֶׁכְּבָר כִּמְעַט נוֹאֲשׁוּ, הִצִּיעַ לוֹ אַחַד הַחֲבֵרִים פְּרִי כָּלְשֶׁהוּ שֶׁהָיָה בִּרְשׁוּתוֹ. "קַח פְּרִי וּתְבָרֵךְ בְּרָכָה לְפָחוֹת" הִצִּיעַ לוֹ. הָאִישׁ הֵסֵב פָּנָיו. פִּתְאוֹם הִסְתּוֹבֵב בַּחֲזָרָה לְעֶבְרָם וְאָמַר בְּלַעַג: "פְּרִי אַתָּה מַצִּיעַ לִי?! תָּבִיא לִי 'הָמָן טַאשׁ' (אָזְנֵי הָמָן) וְאָנִיחַ תְּפִלִּין".
כְּמוֹ עַל פִּי אוֹת מֻסְכָּם, עֵינֵי כָּל הַחֲבֵרִים הֻפְנוּ אֶל שְׁמוּאֵל שֶׁחִיּוּךְ גָּדוֹל הִתְפַּשֵּׁט עַל פָּנָיו. "אִם כְּדֵי לְהָנִיחַ תְּפִלִּין זָקוּק אַתָּה לְ'אָזְנֵי הָמָן' – תְּקַבֵּל 'אָזְנֵי הָמָן'", אָמַר לָאִישׁ.
הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט בִּשְׁמוּאֵל כְּעַל שׁוֹטֶה גָּמוּר. "וַדַּאי!" הִמְהֵם, "הָמָן טַאשׁ עַכְשָׁו, אַחֲרֵי פֶּסַח, 'הָמָן טַאשׁ'".
בְּעוֹד חֲבֵרָיו מוֹסִיפִים לְהַעֲסִיק אֶת הָאִישׁ, מִהֵר שְׁמוּאֵל לָצֵאת לַמִּסְדְּרוֹן, גָּמָא בִּמְהִירוּת רַבָּה אֶת מַדְרֵגוֹת הַבִּנְיָן וְרָץ אֶל הַמְּכוֹנִית שֶׁבַּחַנְיוֹן. בְּלֵב עוֹלֵז הוֹצִיא מִתּוֹךְ הַמְּכוֹנִית אֶת שַׂקִּית 'אָזְנֵי הֶהָמָן', שֶׁאַךְ לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה לְאִישׁ לֹא הָיָה חֵפֶץ בָּהֶן, וְהִנֵּה בִּן רֶגַע נֶהֶפְכוּ לְמִצְרָךְ יְקַר-עֵרֶךְ, שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה, כַּמָּה מוּזָר, הֲנָחַת תְּפִלִּין שֶׁל יְהוּדִי.
שְׁמוּאֵל נִכְנַס אֶל הַחֶדֶר וּכְשֶׁחִיּוּךְ מָרוּחַ עַל פָּנָיו הוֹשִׁיט לָאִישׁ שְׁתֵּי יָדַיִם מְלֵאוֹת אָזְנֵי הָמָן. הַחוֹלֶה תָּלָה בּוֹ עֵינַיִם נִדְהָמוֹת וּלְסֵרוּגִין הִבִּיט בְּאָזְנֵי הֶהָמָן כַּאֲחוּז הֶלֶם וּמִלְמֵל: "לֹא לְהַאֲמִין, 'הָמָן טַאשׁ'. 'הָמָן טַאשׁ אַחֲרֵי פֶּסַח".
הוּא הוֹשִׁיט יָד וְנָטַל 'אֹזֶן הָמָן' אַחַת. בְּעֶזְרַת שְׁמוּאֵל בֵּרֵךְ בִּרְכַּת 'מְזוֹנוֹת' וְנָגַס בָּעוּגִיָּה בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת.
אַחַר כָּךְ, בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים, הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְווּלוֹ וְקִיֵּם אֶת חֶלְקוֹ בָּ'עִסְקָה' הַמּוּזָרָה שֶׁיָּזַם הוּא עַצְמוֹ כַּמָּה דַּקּוֹת קֹדֶם לָכֵן וְהֵנִיחַ תְּפִלִּין. הַדְּמָעוֹת שֶׁגָּלְשׁוּ עַל לְחָיָיו לִחְלְחוּ אֶת עֵינֵי כֻּלָּם.
הַחֲסִידִים סִיְּמוּ אֶת מְלַאכְתָּם וְחָזְרוּ לַחֲצַר הָרַבִּי מְלֵאֵי סִפּוּק וְהִתְרַגְּשׁוּת. כָּל הַדֶּרֶךְ דִּבְּרוּ עַל הַתִּזְמוּן הַמֻּפְלָא, תִּזְמוּן שֶׁרַק הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית יְכוֹלָה לִיצֹר.
לִפְנֵי שׁוּבוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לְאוֹסְטְרַלְיָה נִכְנַס אֶל הָרַבִּי לִ'יחִידוּת'. בְּתוֹךְ הַדְּבָרִים גּוֹלֵל לְפָנָיו אֶת סִפּוּר הֲנָחַת הַתְּפִלִּין שֶׁל אוֹתוֹ יְהוּדִי בַּמֶּרְכָּז הָרְפוּאִי. הָרַבִּי חִיֵּךְ וְהֵגִיב: "נוּ, אִם זֶה מַה שֶּׁעוֹזֵר, צָרִיךְ לִדְאֹג שֶׁיִּהְיוּ 'אָזְנֵי הָמָן' בְּכָל יוֹם"...
