הַשְּׁמוּעָה פָּשְׁטָה חִישׁ מַהֵר בָּעֲיָרָה צֶ'רְנִיגוֹב: עֲשִׁיר הָעֲיָרָה, יְהוּדִי בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת וּבַעַל צְדָקָה מְפֻרְסָם, עוֹמֵד לְהִשָּׁלַח לְסִיבִּיר.
"מִסְכֵּן" שָׂחוּ הַבְּרִיּוֹת זוֹ לָזוֹ. "אָדָם טוֹב וְיָשָׁר, דּוֹמֶה שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִזִּיק לְאִישׁ, וְדַלְתוֹת בֵּיתוֹ פְּתוּחוֹת הָיוּ תָּמִיד לְכָל עוֹבֵר וְשָׁב."
הֶעָשִׁיר הָאֳשַׁם בְּהַעֲלָמַת מַס מֵהַמֶּמְשָׁלָה, וְלַמְרוֹת שֶׁשָּׂכַר אֶת שֵׁרוּתֵיהֶם שֶׁל טוֹבֵי עוֹרְכֵי הַדִּין בָּאֵזוֹר הוּא נִמְצָא אָשֵׁם. גְּזַר דִּינוֹ נִתַּן לְהִשָּׁלַח לְמִסְפַּר שָׁנִים לְסִיבִּיר הָרְחוֹקָה וְהַקְּפוּאָה.
"תּוּכַל לְבַקֵּשׁ דְּבַר מָה לִפְנֵי בִּצּוּעַ גְּזַר הַדִּין, מַה בַּקָּשָׁתְךָ?" שְׁאָלוּהוּ הַשּׁוֹטְרִים. "רוֹצֶה אֲנִי לְהִפָּגֵשׁ עִם הָרַב הַמְּקוֹמִי". הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ. בַּקָּשָׁתוֹ הִתְקַבְּלָה וְהַפְּגִישָׁה סֻדְּרָה.
"אוֹמְרִים עָלַי שֶׁאֲנִי חָסִיד" פָּתַח וְאָמַר לָרַב בִּדְמָעוֹת, "אַךְ רַק עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי חָסִיד אֲמִתִּי מַהוּ..."
הָרַב הִרְגִּיעַ אֶת הֶעָשִׁיר הַמִּתְיַפֵּחַ וּבִקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ מַה בְּפִיו.
"לִפְנֵי חֳדָשִׁים סְפוּרִים נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת בַּמַּחְלָקָה הָרִאשׁוֹנָה", סִפֵּר הֶעָשִׁיר, "בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַנְּסִיעָה דָּפַק הַמְּבַקֵּר עַל דֶּלֶת תָּאִי וּבְפִיו שְׁאֵלָה: 'הַאִם אַתָּה מַכִּיר אֶת רַבִּי שְׁמוּאֵל שְׁנֵיאוֹרְסָאהן הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ'? מִהַרְתִּי לְהָשִׁיב בְּחִיּוּב, 'הָרַבִּי נוֹסֵעַ אַף הוּא בְּאוֹתָהּ רַכֶּבֶת' עִדְכֵּן אוֹתִי הַמְּבַקֵּר, 'אִם תִּרְצֶה, תּוּכַל לָגֶשֶׁת וּלְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ,' הִצִּיעַ.
"כַּמּוּבָן שֶׁקָּפַצְתִּי עַל הַמְּצִיאָה וּמִהַרְתִּי לָגֶשֶׁת לְתָאוֹ שֶׁל הָרַבִּי. הָרַבִּי קִדֵּם אֶת פָּנַי בִּמְאוֹר פָּנִים וְשׂוֹחֵחַ עִמִּי אֲרֻכּוֹת עַל בְּרִיאוּתִי, מִשְׁפַּחְתִּי וּמַצַּב עֲסָקַי. בְּסִיּוּם הַשִּׂיחָה אָמַר הָרַבִּי מִלִּים שֶׁהִפְתִּיעוּ אוֹתִי עַד מְאוֹד:
'יֵשׁ לְךָ קְשָׁרִים טוֹבִים עִם שָׂרֵי הַמֶּמְשָׁלָה. שָׁמַעְתִּי כִּי הַמֶּמְשָׁלָה מְבַקֶּשֶׁת לִבְנוֹת מְסִלַּת רַכֶּבֶת בְּסִיבִּיר, בְּוַדַּאי תּוּכַל בְּאֶמְצָעוּת קְשָׁרֶיךָ לְהַשִּׂיג חוֹזֶה עֲבוֹדָה לַהֲקָמַת הַמְּסִלָּה בְּסִיבִּיר'. וְכָךְ הִסְתַּיְּמָה שִׂיחָתֵנוּ.
"לֹא הֵבַנְתִּי מַדּוּעַ שֶׁאֶרְצֶה לַעֲזֹב אֶת בֵּיתִי וּמִשְׁפַּחְתִּי וְאֶנְדֹּד לְסִיבִּיר הָרְחוֹקָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת עֲסָקִים, לָכֵן לֹא הִתְיַחַסְתִּי לִדְבָרָיו אֵלּוּ שֶׁל הָרַבִּי וְהִמְשַׁכְתִּי בְּשִׁגְרַת חַיַּי".
"כָּעֵת מֵבִין אֲנִי" סִיֵּם הֶעָשִׁיר אֶת דְּבָרָיו. "הָרַבִּי בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ רָאָה כִּי עָלַי לְהַגִּיעַ לְסִיבִּיר. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאַגִּיעַ לְשָׁם בְּכָבוֹד גָּדוֹל וְאַף אַרְוִיחַ מִכָּךְ סְכוּם הָגוּן, וְאִלּוּ עַתָּה עָלַי לִנְסֹעַ לְשָׁם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל..."
