מַצַּב רוּחוֹ שֶׁל הִלֵּל, הַסּוֹחֵר הַמְּפֻרְסָם, הָיָה קָרוֹב לְדִכְדּוּךְ. נְסִיעָתוֹ הַחֲשָׁאִית לְרוֹמָא נִמְשְׁכָה יוֹתֵר מֵהַמְּתֻכְנָן. זֹאת בִּמְקוֹם לְהִמָּצֵא בִּמְחִצַּת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְהִתְכּוֹנֵן יַחַד עִמָּם לְחַג הַפֶּסַח.

בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה חָל אִסּוּר חָמוּר עַל הִמָּצְאוּתָם שֶׁל יְהוּדִים בְּרוֹמָא. יְהוּדִי שֶׁהָיָה מֵעִיז לְהַצִּיב אֶת כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת הָעִיר הָיָה צָפוּי לְעֹנֶשׁ מָוֶת מִיָּדִי. אַךְ סוֹחֵר גָּדוֹל כְּהִלֵּל הֶחְלִיט לְהִתְחַפֵּשׂ לְנָכְרִי וְכָךְ נִכְנַס אֶל הָעִיר.

אֵין פֶּלֶא שֶׁהוּא הָיָה מְדֻכְדָּךְ. הֵיכָן יַעֲרֹךְ אֶת הַ'סֵּדֶר'? מִנַּיִן יַשִּׂיג מַצּוֹת? לְפֶתַע נִצְנֵץ רַעְיוֹן בְּמֹחוֹ "וַדַּאי חַיִּים בְּרוֹמָא יְהוּדִים הַמַּסְתִּירִים אֶת עֻבְדַּת יַהֲדוּתָם". אָמַר בְּלִבּוֹ. "אֵצֵא לַשּׁוּק וְאֶרְאֶה אִם מִישֶׁהוּ קוֹנֶה מוּצָרִים 'פִּסְחִיִּים' מֻבְהָקִים".

הוּא מִהֵר לָצֵאת אֶל הַשּׁוּק, עָמַד וְהִתְבּוֹנֵן סְבִיבוֹ. חָלְפָה שָׁעָה וְעוֹד שָׁעָה, הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר הֵחֵלָּה לִנְטוֹת לְכִוּוּן מַעֲרָב, וְהִלֵּל כְּבָר הָיָה קָרוֹב לְיֵאוּשׁ. לְפֶתַע הִבְחִין בְּכִרְכָּרָה הֲדוּרָה וּמִמֶּנָּה יָרַד לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר רֹאשׁ הָעִיר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. הִלֵּל, שֶׁהִתְבּוֹנֵן בּוֹ הֵיטֵב, רָאָהוּ לוֹחֵשׁ מַשֶּׁהוּ לִמְשָׁרְתוֹ, וְהַלָּה נִגַּשׁ אֶל דּוּכַן יְרָקוֹת וְקָנָה... חֹפֶן חֲזֶרֶת! בֵּינְתַיִם הִתְאַסֵּף קָהָל רַב סְבִיב כִּרְכַּרְתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר, וְזֶה הִסְבִּיר לַקָּהָל, שֶׁבָּא בִּמְיֻחָד כְּדֵי לַעֲמֹד עַל מַצַּב הָעִנְיָנִים בַּשּׁוּק וּכְדֵי לִרְאוֹת אֵלּוּ שִׁפּוּרִים נִתָּן לְהַכְנִיס בּוֹ. אֲבָל הִלֵּל כְּבָר רָאָה אֶת מַה שֶּׁרָאָה. לְיוֹתֵר מִזֶּה הוּא לֹא הָיָה זָקוּק. רֹאשׁ עִירִיַּת רוֹמָא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הוּא יְהוּדִי!

הִלֵּל נִגַּשׁ לְבֵיתוֹ שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר וּבִקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בְּאַרְבַּע עֵינַיִם. "אֲנִי יְהוּדִי", פָּתַח וְאָמַר, "הִתְעַכַּבְתִּי כָּאן שֶׁלֹּא בְּאַשְׁמָתִי וְאֵין לִי הֵיכָן לַחְגֹּג אֶת הַ'סֵּדֶר'. רְאִיתִיךָ קוֹנֶה בַּשּׁוּק חֲזֶרֶת וְהֶחְלַטְתִּי שֶׁאַתָּה יְהוּדִי. אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, שֶׁתְּאַפְשֵׁר לִי לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג".

רֹאשׁ הָעִיר קָם מִמְּקוֹמוֹ, אָחַז בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הִלֵּל וְהִכְנִיסוֹ לְחֶדֶר שֵׁנִי. שָׁם פָּתַח דֶּלֶת סוֹדִית שֶׁהוֹבִילָה לְאוּלָם תַּת קַרְקָעִי גָּדוֹל וּמָלֵא שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים. רֵיחַ שֶׁל מַאַכְלֵי חַג עָמַד בָּאֲוִיר. "כָּאן תּוּכַל לַעֲשׂוֹת אֶת הַחַג בְּבִטָּחוֹן". אָמַר לוֹ רֹאשׁ הָעִיר. הִלֵּל לֹא הֶאֱמִין לְמַרְאֵה עֵינָיו. לִקְרַאת שְׁעַת הַמִּנְחָה קָרָא לוֹ מְשָׁרֵת לַתְּפִלָּה, וְהוֹבִילוֹ לְבֵית כְּנֶסֶת קָטָן. שָׁם הִתְקַבְּצוּ כְּעֶשְׂרִים יְהוּדִים שֶׁחַיוּ חַיֵּי יַהֲדוּת בַּמַּחְתֶּרֶת בְּרוֹמָא.

בְּתֹם הַתְּפִלָּה נִכְנְסוּ לָאוּלָם הַגָּדוֹל כְּדֵי לַעֲרֹךְ אֶת הַסֵּדֶר. רֹאשׁ הָעִיר הוֹשִׁיב אֶת הִלֵּל בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן. הַ'סֵּדֶר' הִתְנַהֵל כַּדָּת וְכַדִּין, בַּאֲוִירָה מְרוֹמֶמֶת.

לְאַחַר אֲמִירַת הַ'הַגָּדָה' הֵחֵלָּה הַסְּעוּדָה. לְפֶתַע רָאָה הִלֵּל לְתַדְהֵמָתוֹ אֶת אַחַד הַמְּשָׁרְתִים מַגִּישׁ לַנּוֹכְחִים, שֶׁאָכְלוּ זֶה עַתָּה בָּשָׂר, עוּגַת גְּבִינָה, וְהַכֹּל נוֹטְלִים מִמֶּנָּה וְאוֹכְלִים לְתֵאָבוֹן. "מַה קּוֹרֶה כָּאן?!", שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ בַּחֲרָדָה. "הַאִם יְהוּדִים אֵינָם יוֹדְעִים שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל גְּבִינָה אַחֲרֵי בָּשָׂר?!"

"אֲנִי חָשַׁבְתִּי שֶׁאַתֶּם יְהוּדִים שׁוֹמְרֵי-מִצְווֹת", קָרָא לְעֶבְרוֹ שֶׁל רֹאשׁ הָעִיר, כְּשֶׁדְּמָעוֹת חוֹנְקוֹת אֶת גְּרוֹנוֹ. "עַכְשָׁו אֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ אִם לֹא נִכְשַׁלְתִּי בַּאֲכִילַת חָמֵץ בְּפֶסַח". בִּמְקוֹם לְהָשִׁיב עַל דְּבָרָיו, בִּקְּשׁוֹ רֹאשׁ הָעִיר לְהִתְכַּבֵּד בְּעוּגַת גְּבִינָה הַטְּעִימָה, וְהִתְחִיל לְהַסְבִּיר, שֶׁאֵין הֵם גּוֹרְסִים שֶׁזּוֹ עֲבֵרָה לֶאֱכֹל גְּבִינָה אַחֲרֵי בָּשָׂר, וְשֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ חָמוּר כָּל כָּךְ. הִלֵּל פָּרַץ בְּבֶכִי מַר כְּשֶׁנּוֹכַח עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל מִי אָכַל בְּלֵיל-הַסֵּדֶר. בָּאוּלָם הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה.

רֹאשׁ הָעִיר אָחַז בִּזְרוֹעוֹ וְאָמַר בְּרֹךְ: "אַתָּה יָכֹל לְהֵרָגַע, הִלֵּל. אָנוּ שׁוֹמְרִים עַל דִּינֵי הַתּוֹרָה בְּדִיּוּק כָּמוֹךָ. אִלּוּ הָיִיתָ טוֹעֵם מֵהָעוּגָה הָיִיתָ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הִיא עוּגַת-גְּבִינָה, אֶלָּא 'פַּרְוֶה' - לַמְרוֹת הַמַּרְאֶה הַמַּטְעֶה שֶׁלָּהּ". אָז לָמָּה לֹא אֲמַרְתֶּם לִי זֹאת מִיָּד?", זָעַק הִלֵּל. "עָלֶיךָ לְהָבִין", הֱשִׁיבוֹ רֹאשׁ הָעִיר, "שֶׁהָיָה מָקוֹם לַחֲשָׁד שֶׁמָּא מְרַגֵּל אַתָּה שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֵינוּ כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת סוֹדֵנוּ. רָצִינוּ לְהַעֲמִידְךָ בְּנִסָּיוֹן, וְשָׂמַחְנוּ לִרְאוֹת, שֶׁאַתָּה יְהוּדִי תָּמִים וִירֵא שָׁמַיִם. עַכְשָׁו נוּכַל לִשְׂמֹחַ בֶּאֱמֶת בְּשִׂמְחַת חַג הַפֶּסַח".