עוֹשֶׂה הָיָה ר' שְׁמוּאֵל בֶּלִינֶער הַמְּלַמֵּד אֶת דַּרְכּוֹ עִם הַחֲסִידִים לִלְיוּבַּאוְויטְשׁ. עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּבֹּקֶר בִּקְרוֹן הָרַכֶּבֶת הֶעָמוּס, מִתְפַּלְּלִים הֵם אֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר. לְאַחַר סִיּוּם הַתְּפִלָּה פָּשְׁטוּ אֶת הַטַּלִּית וְהַתְּפִלִּין וְהִתְיַשְּׁבוּ לְהִתְוַעֲדוּת חֲסִידִים.

"לְחַיִּים, לְחַיִּים וְלִבְרָכָה" אִחֵל מֹשֶׁה הַשּׁוֹחֵט לְר' שְׁמוּאֵל. הֵם מָזְגוּ מְעַט 'מַשְׁקֶה' בַּכּוֹסוֹת שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּתָם וּפָצְחוּ בְּנִגּוּן מְרוֹמֵם.

מֵהַקָּרוֹן הַסָּמוּךְ נִבְּטָה אֲלֵיהֶם דְּמוּתוֹ שֶׁל אַבְרֵךְ צָעִיר שֶׁהִבִּיט בָּהֶם בְּהִתְעַנְיְנוּת. לְאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת קָם הָאַבְרֵךְ מִמְּקוֹמוֹ. "הַאִם נוֹסְעִים אַתֶּם אֶל הָרַבִּי הָרַשַּׁ"בּ, ר' שָׁלוֹם דּוּבֶּער?" פָּנָה בִּשְׁאֵלָה אֶל הַחֲסִידִים. "אָכֵן כֵּן, עָזַר ה' יִתְבָּרֵךְ וְאָנוּ בְּדַרְכֵּנוּ לָרַבִּי, הִצְטָרֵף אֵלֵינוּ וְתַגִּיד לְחַיִּים."

הָאַבְרֵךְ לֹא הִתְנַגֵּד לַהַצָּעָה, הִתְיַשֵּׁב לְיַד הַחֲסִידִים וְהֵחֵל מְסַפֵּר לָהֶם כֵּיצַד מַכִּיר הוּא אֶת הָרַבִּי.

"מַגִּיעַ אֲנִי מֵהָעִיר דְּוִוינְסְק," פָּתַח בְּסִפּוּרוֹ. "עָבַדְתִּי בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים בְּבֵית חֲרֹשֶׁת לְגַפְרוּרִים, עִם הַזְּמַן תּוֹךְ כְּדֵי עֲבוֹדָתִי נָשָׂאתִי אִשָּׁה וְחָיִינוּ בְּהַרְחָבָה וּבְשִׂמְחָה. אַךְ כַּעֲבֹר זְמַן נֶהֱפַךְ עָלֵינוּ הַגַּלְגַּל, בֵּית הַחֲרֹשֶׁת נִשְׂרַף וְנִשְׁאַרְתִּי מְחֻסַּר פַּרְנָסָה. אִשְׁתִּי חָלְתָה וְלָכֵן גַּם לֹא יָכְלָה לַעֲבֹד. הַכֶּסֶף שֶׁנּוֹתַר בְּיָדֵנוּ הָלַךְ וְנִתְמַעֵט מִיּוֹם לְיוֹם עַד כִּי לֹא נוֹתְרָה לָנוּ בְּרֵרָה וְשַׂמְנוּ פְּעָמֵינוּ לְבֵית הוֹרַי. שָׁם יָעֲצוּ לִי הַחֲסִידִים לִנְסֹעַ אֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוְויטְשׁ.

"לֹא אֲכַחֵד מִכֶּם שֶׁהַדָּבָר הָיָה זָר בְּעֵינַי, אַךְ רַעְיוֹן אַחֵר לֹא הָיָה בְּיָדִי. קַמְתִּי וְנָסַעְתִּי אֶל הָרַבִּי שֶׁלָּכֶם." הַחֲסִידִים הִנְהֲנוּ בְּרָאשֵׁיהֶם בַּהֲבָנָה.

"הִגַּעְתִּי אֶל הָרַבִּי," הִמְשִׁיךְ הָאַבְרֵךְ לְסַפֵּר, "הָרַבִּי יִעֵץ לִי לִנְסֹעַ עִם אִשְׁתִּי לְקוֹבְנָא, לִשְׂכֹּר שָׁם חֲנוּת בָּהּ תִּתְפֹּר אִשְׁתִּי כּוֹבָעִים וַאֲנִי אֶמְכֹּר אוֹתָם. 'מַדּוּעַ עָלַי לְהַרְחִיק עַד קוֹבְנָא'? שָׁאַלְתִּי אֶת הָרַבִּי, 'הֲרֵי פֹּה בִּדְוִוינְסְק נִמְצָאִים רַבִּים מִמַּכָּרַי וְגַם כָּאן אוּכַל לִפְתֹּחַ אֶת הָעֵסֶק', אַךְ הָרַבִּי חָזַר וְאָמַר שֶׁעָלַי לִנְסֹעַ לְקוֹבְנָא".

"הִסְתּוֹבַבְתִּי כַּמָּה יָמִים בְּקוֹבְנָא עַד שֶׁמָּצָאתִי בִּקְצֵה הָעִיר חֲנוּת קְטַנָּה בִּמְחִיר זוֹל. שָׂכַרְתִּי אֶת הַחֲנוּת, תָּלִיתִי כַּמָּה כּוֹבָעִים בְּחַלּוֹן הָרַאֲוָה וְחִכִּיתִי לַקּוֹנִים. עָבַר יוֹם וְעוֹד יוֹם וְקוֹנִים אַיִן... אֲפִלּוּ כּוֹבַע אֶחָד לֹא נִמְכַּר. בְּמַר לִבִּי הִתְחַלְתִּי לְהִזָּכֵר בְּיָמִים עָבָרוּ בָּהֶם הַפְּרוּטָה הָיְתָה מְצוּיָה בְּשֶׁפַע בְּכִיסִי וּפָרַצְתִּי בְּבֶכִי מַר."

נִכָּר הָיָה עַל הָאַבְרֵךְ שֶׁהוּא חוֹזֵר בְּדִמְיוֹנוֹ אֶל הַתְּקוּפָה הַקָּשָׁה שֶׁעָבְרָה עָלָיו. קְבוּצַת הַחֲסִידִים הִמְתִּינָה בְּמֶתַח לְהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר.

"לְאַחַר שֶׁנִּרְגַּעְתִּי מְעַט, רוֹאֶה אֲנִי מֶרְכָּבָה הֲדוּרָה מִמֶּנָּה יוֹרֵד פָּרִיץ. הַפָּרִיץ נֶעֱצַר לְיַד חֲנוּתִי וּלְאַחַר הִתְבּוֹנְנוּת קְצָרָה בַּכּוֹבָעִים בִּקֵּשׁ לִקְנוֹת כּוֹבַע אֶחָד לְעַצְמוֹ. נָקַבְתִּי בִּסְכוּם זָעוּם וּבִלְבַד שֶׁהַכּוֹבַע יִמָּכֵר. כַּנִּרְאֶה שֶׁפָּנַי הֵעִידוּ עַל הַדְּמָעוֹת שֶׁזָּלְגוּ עַד לִפְנֵי כַּמָּה דַּקּוֹת עַל לְחָיַי, מִשּׁוּם שֶׁהַפָּרִיץ שָׁאַל מַדּוּעַ פָּנַי נְפוּלוֹת כָּל כָּךְ. סִפַּרְתִּי לוֹ. 'לֹא לְחִנָּם שָׁלַח אוֹתְךָ הָרַבִּי לְכָאן' אָמַר לִי הַפָּרִיץ.

'לְאָחִי יֵשׁ בֵּית חֲרֹשֶׁת גָּדוֹל לְגַפְרוּרִים בְּקִיֶּב, וּכְבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת שֶׁהַמְּכוֹנָה הַגְּדוֹלָה בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לֹא פּוֹעֶלֶת וְהַמְּכוֹנָאִים לֹא מַצְלִיחִים לַעֲמֹד עַל פֵּשֶׁר הַקִּלְקוּל. לָכֵן כָּל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שׁוֹבֵת. וְעַתָּה, הִמְשִׁיךְ הַפָּרִיץ, אִם מוּכָן אַתָּה לְתַקֵּן אֶת הַמְּכוֹנָה, וַדַּאי תְּקַבֵּל שָׂכָר רַב'.

"הֵשַׁבְתִּי לַפָּרִיץ כִּי אֵינֶנִּי מְכוֹנַאי, אַךְ אֲנִי מוּכָן לְנַסּוֹת לְתַקֵּן אֶת הַקִּלְקוּל. הַפָּרִיץ נָתַן לִי מִכְתָּב לְאָחִיו, וְכֵן כֶּסֶף עֲבוּר הוֹצָאוֹת הַדֶּרֶךְ וְיָצָאתִי לְקִיֶּב.

"הִגַּעְתִּי אֶל אָחִיו שֶׁל הַפָּרִיץ וְהוּא הִבְטִיחַ לִי כִּי אִם אַצְלִיחַ לְתַקֵּן אֶת הַמְּכוֹנָה אֲקַבֵּל 500 רוּבָּל וְגַם אַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד אֶצְלוֹ בְּתַשְׁלוּם כָּפוּל. וְאָכֵן, בְּחַסְדֵי ה' כַּעֲבֹר שְׁלוֹשָׁה יָמִים הִצְלַחְתִּי לִמְצֹא אֶת מְקוֹם הַקִּלְקוּל וְתִקַּנְתִּי אֶת הַמְּכוֹנָה, הַלָּה שִׁלֵּם לִי בְּיָד רְחָבָה וּמֵאָז אֲנִי עוֹבֵד אֶצְלוֹ וּמַרְוִיחַ מְאוֹד".

"וְעַל כָּךְ", סִיֵּם הָאַבְרֵךְ אֶת סִפּוּר, "אֲנִי אֲסִיר תּוֹדָה לָרַבִּי שֶׁלָּכֶם, אֵלָיו אַתֶּם נוֹסְעִים כָּעֵת".