לִכְבוֹד כ"ה בַּאֲדָר, יוֹם הֻלַּדְתָּהּ שֶׁל הָרַבָּנִית חַיָּה מוּשְׁקָא שְׁנֵיאוֹרְסָאהן, אֵשֶׁת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
כ"ה בַּאֲדָר תרס"א, יוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ, לְרַבִּי יוֹסֵף יִצְחָק וְהָרַבָּנִית נֶחָמָה דִּינָה נוֹלְדָה תִּינֹקֶת קְטַנָּה וּמְתוּקָה. "אֵיזֶה שֵׁם נִתֵּן לַתִּינֹקֶת הַחֲדָשָׁה שֶׁלָּנוּ?" הַהוֹרִים הִתְיַעֲצוּ עִם סָבָהּ שֶׁל בִּתָּם, רַבִּי שָׁלוֹם דּוּבֶּער. "כְּדַאי לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם 'חַיָּה מוּשְׁקָא', עַל שֵׁם הַסַּבְתָּא רַבָּה שֶׁלָּהּ, אִשְׁתּוֹ שֶׁל הָאַדְמוֹ"ר הַשְּׁלִישִׁי, הַ'צֶּמַח צֶדֶק'".
בַּמִּכְתָּב שֶׁשָּׁלַח הַסַּבָּא לַהוֹרִים, הוּא אִחֵל כִּי הַתִּינֹקֶת תֵּלֵךְ בְּדַרְכֵי סָבָתָהּ: "וּנְקַבֵּל אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ מֵאִתָּהּ רֹב נַחַת וְעֹנֶג בְּרוּחָנִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת . . וְשֶׁתִּהְיֶה אִשָּׁה יִרְאַת ה' בֶּאֱמֶת, וְתִהְיֶה בְּכָל הַפְּרָטִים כְּמוֹ סָבָתָהּ הַצִּדְקָנִית כַּאֲשֶׁר שְׁמָהּ נִקְרָא בָּהּ".
אֶת שְׁנוֹת חַיֶּיהָ הָרִאשׁוֹנוֹת בִּלְּתָה חַיָּה מוּשְׁקָא הַצְּעִירָה בְּבֵית הוֹרֶיהָ וְסָבָהּ בָּעֲיָרָה לְיוּבַּאוִויטְשׁ שָׁם סָפְגָה חִנּוּךְ חֲסִידִי חַבַּדִּ"י שָׁרְשִׁי. כְּבָר בְּגִיל צָעִיר הִיא אָהֲבָה לַחְשֹׁב וּלְהִתְבּוֹנֵן, כְּפִי שֶׁקָּרָה בְּחַג פֶּסַח אֶחָד.
חַג הַפֶּסַח עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם, וְהִנֵּה הִגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח. חַיָּה מוּשְׁקָא הַקְּטַנָּה כְּבָר בַּת חָמֵשׁ שָׁנִים. לִפְנֵי פָּחוֹת מֵחֹדֶשׁ חָגְגוּ לָהּ יוֹם הֻלֶּדֶת. שִׂחֲקָה חַיָּה מוּשְׁקָא עִם אֲחוֹתָהּ חַנָּה בַּחֲדַר הָאֹכֶל. שִׂחֲקוּ הַשְּׁתַּיִם בְּשִׂמְחָה, אַךְ חַיָּה מוּשְׁקָא לֹא הָיְתָה נְתוּנָה כָּל כָּךְ בַּמִּשְׂחָק. אֶת מֹחָהּ הִטְרִידָה שְׁאֵלָה שֶׁלֹּא נָתְנָה לָהּ מָנוֹחַ. 'מַהוּ חַג אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח? מַדּוּעַ חוֹגְגִים אוֹתוֹ'.
"חַנָּה", פָּנְתָה לְבַסּוֹף לַאֲחוֹתָהּ הַגְּדוֹלָה. "מַה מְּיֻחָד בַּחַג הַזֶּה שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹגְגִים הַיּוֹם?"
"זֶהוּ חַג רָגִיל כְּכָל הַחַגִּים" נִסְּתָה אֲחוֹתָהּ הַמְּבֻגֶּרֶת לְהַסְבִּיר לָהּ. אַךְ חַיָּה מוּשְׁקָא הִתְעַקְּשָׁה: "הֲרֵי לֹא מְבָרְכִים בּוֹ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, וּבִשְׁאָר הַחַגִּים כֵּן מְבָרְכִים!"
בַּסִּפְרִיָּה הַסְּמוּכָה לַחֲדַר הָאֹכֶל שָׁהָה סָבָן, רַבִּי שָׁלוֹם דּוּבֶּער, שֶׁהֶאֱזִין לְשִׂיחַת הַיְּלָדוֹת. הַזְּמַן חָלַף בֵּינְתַיִם, סְעוּדַת הַחַג הֵחֵלָּה וְסַבָּא הֵחֵל לְסַפֵּר: "כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד, גַּם אֲנִי הִתְחַבַּטְתִּי בַּשְּׁאֵלָה שֶׁחַיָּה מוּשְׁקָא שָׁאֲלָה הַיּוֹם. לֹא יָדַעְתִּי מַה שּׁוֹנֶה בְּחַג אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח מִשְּׁאָר הַחַגִּים וְשָׁאַלְתִּי אֶת אָבִי עַל כָּךְ. גַּם אָחִי הַגָּדוֹל, זַלְמָן אַהֲרֹן, לֹא יָדַע אֶת הַתְּשׁוּבָה" סִפֵּר הַסַּבָּא, "אַךְ אֲחוֹתִי, דְּבוֹרָה לֵאָה הִסְבִּירָה שֶׁכַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זוֹכִים לִשְׁמֹר אֶת הַפֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ מִבְּלִי לְהִכָּשֵׁל בְּאִסּוּר חָמֵץ, הֵם חוֹגְגִים אֶת הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן כְּתוֹדָה לֶאֱלֹקִים.
"אָבִי הָיָה מְרֻצֶּה מְאוֹד מֵהַתְּשׁוּבָה וְאָמַר לָהּ: דְּבוֹרָה לֵאָה, יֵשׁ לָךְ רֹאשׁ טוֹב".
לְיָמִים הִסְבִּיר הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, בַּעֲלָהּ שֶׁל חַיָּה מוּשְׁקָא, שֶׁנִּהְיְתָה לָרַבָּנִית חַיָּה מוּשְׁקָא, אֶת הַשְּׁאֵלָה וְאֶת הַתְּשׁוּבָה לְאוֹר הַחֲסִידוּת.
