צִלְצֵל הַטֶּלֶפוֹן נִשְׁמַע בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' חֶסֶ"ד (=חֲנַנְיָה סִינַי דָּוִד) הַלְבֶּרְשְׁטַאם, מְשַׁמְּשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי. מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַקַּו נִשְׁמַע קוֹלָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית חַיָּה מוּשְׁקָא, אֵשֶׁת הָרַבִּי מִלְּיוּבַּאוִויטְשׁ.

"סְלִיחָה שֶׁאֲנִי מַטְרִיחָה אוֹתְךָ", הִתְנַצְּלָה בַּעֲדִינוּת, "אַךְ מְצוּיָה אֲנִי בְּמַצָּב מְיֻחָד, וְאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לְהִמָּנַע מִכָּךְ". הִיא הִתְקַשְּׁרָה מִטֶּלֶפוֹן שֶׁהָיָה מֻתְקָן בַּמַּעֲלִית הַפְּנִימִית שֶׁבְּתוֹךְ הַבַּיִת, וְסִפְּרָה כִּי הַמַּעֲלִית נִתְקְעָה בֵּין קוֹמַת הַקַּרְקַע לַקּוֹמָה הָעֶלְיוֹנָה. הִיא אָמְנָם לָחֲצָה עַל כַּפְתּוֹר הָאַזְעָקָה וְהַצִּלְצוּל נִשְׁמַע הֵיטֵב בְּכָל הַבַּיִת, שֶׁבּוֹ שָׁהָה בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּעְלָהּ, הָרַבִּי, אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה.

ר' חֶסֶ"ד מִהֵר אֶל הַבַּיִת. הוּא נִסָּה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת בַּמַּפְתֵּחַ שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ, אַךְ הִיא הָיְתָה נְעוּלָה מִבִּפְנִים. הוּא נִגַּשׁ לַטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי, הִתְקַשֵּׁר אֶל הָרַבָּנִית וְשָׁאַל מֶה עָלָיו לַעֲשׂוֹת.

הִיא הִרְהֲרָה קַלּוֹת וְאָמְרָה: "לֹא תִהְיֶה לְךָ בְּרֵרָה, אֶלָּא לְטַפֵּס עַל סֻלָּם וְלַחְדֹּר אֶל הַבַּיִת מִבַּעַד הַחַלּוֹן".

"אֵיזֶה חַלּוֹן פָּתוּחַ?" שָׁאַל ר' חֶסֶ"ד. הָרַבָּנִית חָשְׁבָה רֶגַע וְעָנְתָה: "כָּל הַחַלּוֹנוֹת בַּבַּיִת נְעוּלִים, חוּץ מֵהַחַלּוֹן הַפּוֹנֶה לַחֲדַר-הַשֵּׁנָה". הִיא עָצְרָה רֶגַע וְאַחַר-כָּךְ הוֹסִיפָה: "בַּחֶדֶר הַזֶּה אָמוּר לְהִמָּצֵא עַכְשָׁו בַּעְלִי".

ר' חֶסֶ"ד לֹא יָדַע אֶת נַפְשׁוֹ מֵרֹב מְבוּכָה וַחֲרָדָה. אַךְ בְּאֵין-בְּרֵרָה, נָטַל סֻלָּם אָרֹךְ, הִצִּיב אֶת רֹאשׁוֹ סָמוּךְ לְאֶדֶן הַחַלּוֹן הַמּוּאָר, וְהִתְחִיל לְטַפֵּס לְמַעְלָה.

שְׁלִיבוֹת הַסֻּלָּם נִדְמוּ בְּעֵינָיו כְּאֵין סוֹפִיּוֹת. 'כָּכָה לַחְדֹּר אֶל חַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִבַּעַד לַחַלּוֹן?'

רַעַד עָבַר בְּכָל גּוּפוֹ עֵת הִגִּיעַ רֹאשׁוֹ לְגֹבַהּ הַחַלּוֹן. הוּא קָפָא בִּמְקוֹמוֹ, אַךְ נִסָּה לֶאֱזֹר אֶת כָּל תַּעֲצוּמוֹת נַפְשׁוֹ לְהִתְרוֹמֵם וּלְהִתְיַצֵּב מוּל הַחַלּוֹן.

הַחַלּוֹן לֹא הָיָה נָעוּל, אַךְ הָיָה סָגוּר. ר' חֶסֶ"ד דָּחַף אוֹתוֹ קַלּוֹת וְהוּא נִפְתַּח לִרְוָחָה.

הַמַּחֲזֶה שֶׁנִּגְלָה לְעֵינָיו הָיָה מַדְהִים וּמְאַיֵּם, עַד שֶׁר' חֶסֶ"ד כִּמְעַט מָעַד לְמַטָּה מִמְּרוֹמֵי הַסֻּלָּם. הָרַבִּי יָשַׁב מוּל הַחַלּוֹן עֵינָיו הָיוּ פְּקוּחוֹת וְהִבִּיטוּ יָשָׁר, הֵן בָּעֲרוּ כְּלַפִּידִים וּפָנָיו לָהֲטוּ בְּאוֹר שֶׁלֹּא מִן הָעוֹלָם הַזֶּה.

הַשִּׁתּוּק אָחַז בּוֹ וְלֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהָנִיד אֵבֶר. אוּלָם לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא, הוֹפָעָתוֹ הַפִּתְאוֹמִית לֹא הִפְרִיעָה אֶת הָרַבִּי. עֵינָיו הָיוּ תְּקוּעוֹת בֶּחָלָל וּמַבָּטוֹ עָבַר דֶּרֶךְ ר' חֶסֶ"ד כְּאִלּוּ הָיָה שָׁקוּף.

הוּא הִתְעַשֵּׁת. בִּמְהִירוּת חָמַק פְּנִימָה, יָרַד אֶל קוֹמַת הַמַּרְתֵּף וְחִלֵּץ אֶת הַמַּעֲלִית הַתְּקוּעָה, בָּהּ הָיְתָה הָרַבָּנִית.

כְּשֶׁסִּפֵּר עַל כָּךְ לָרַבָּנִית, עֲדַיִן הָיָה נִרְעָשׁ וְנִרְגָּשׁ. אֲבָל הִיא לֹא רָאֲתָה בַּדָּבָר מְאֹרָע חָרִיג. הִיא הֵנִיפָה אֶת יָדָהּ כְּאוֹמֶרֶת: 'רְגִילָה אֲנִי בִּדְבָרִים מִסּוּג זֶה'.

ר' חֶסֶ"ד בִּקֵּשׁ כִּי תִּתְנַצֵּל בִּשְׁמוֹ לִפְנֵי הָרַבִּי עַל 'הַפְּלִישָׁה', וְשֶׁתַּסְבִּיר לוֹ מַדּוּעַ עָשָׂה זֹאת.

"הָרַבִּי כְּלָל לֹא הִבְחִין בִּכְנִיסָתְךָ פְּנִימָה..." אָמְרָה לוֹ הָרַבָּנִית לְמָחֳרָת.