לְרֶגֶל ט'-י' כִּסְלֵו – יוֹם הַהֻלֶּדֶת, יוֹם הַהִסְתַּלְּקוּת וְחַג הַגְּאֻלָּה שֶׁל אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי
אִשָּׁה זְקֵנָה בָּעֲיָרָה ִלְיוּבַּאוִויטְשׁ, נָפְלָה לְמִשְׁכָּב. הִיא שָׁכְבָה חֲלוּשָׁה בְּמִטָּתָהּ וְלֹא יָכְלָה לְדַבֵּר עִם הַסּוֹבְבִים.
"הַזְמִינוּ רוֹפֵא" פָּקַד בְּנָהּ עַל אֶחָיו הַצְּעִירִים שֶׁהָיוּ נוֹכְחִים בַּמָּקוֹם.
"אִמָּא נִרְאֵית מַמָּשׁ חוֹלָה, אִי אֶפְשָׁר לְחַכּוֹת יוֹתֵר!"
שֵׂרְכוּ הָאַחִים הַמֻּדְאָגִים אֶת רַגְלֵיהֶם בֵּין סִמְטְאוֹת הָעֲיָרָה וְחִפְּשׂוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא.
"אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה הַבַּיִת! קָדִימָה מוֹיְשִׁי, בּוֹא נִזְדָּרֵז כָּל דַּקָּה חֲשׁוּבָה." הֵאִיץ דָּוִידִי בְּאָחִיו.
הֵם נָקְשׁוּ עַל הַדֶּלֶת הַכְּבֵדָה, הִסְבִּירוּ בִּמְהִירוּת לָרוֹפֵא אֶת הַמַּצָּב שֶׁל אִמָּם הַחֲלוּשָׁה וּבִקְּשׁוּ שֶׁיִּצְטָרֵף אֲלֵיהֶם.
"אַל תַּחְסֹךְ בְּמַאֲמַצִּים כְּדֵי לְרַפֵּא אוֹתָהּ, נְשַׁלֵּם כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ."
הָרוֹפֵא בָּדַק אֶת הָאִשָּׁה הַמְּבֻגֶּרֶת, מִצְחוֹ שֶׁהִתְקַמֵּט לֹא בִּשֵּׂר טוֹבוֹת. שְׁלֹשֶׁת הָאַחִים הִבִּיטוּ בּוֹ וְחִכּוּ בְּקֹצֶר רוּחַ לְמוֹצָא פִּיו.
"תִּשְׁמְעוּ יַקִּירַי, הַמַּצָּב לֹא כָּל כָּךְ פָּשׁוּט, אֲבָל אוּלַי תְּרוּפוֹת מְסֻיָּמוֹת יוּכְלוּ לְשַׁפֵּר אֶת מַצָּבָהּ".
בִּלְיוּבַּאוִויטְשׁ לֹא הָיָה בֵּית מִרְקַחַת, כָּךְ שֶׁהַשָּׂגַת הַתְּרוּפוֹת הָיְתָה כְּרוּכָה בִּנְסִיעָה לָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה.
הַדָּבָר הָיָה בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַשַּׁבָּת, וְרַבִּים מֵהַתּוֹשָׁבִים חָשְׁבוּ לְעַצְמָם כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה הִיא עוֹמֶדֶת לְהַחְזִיר אֶת נִשְׁמָתָהּ לְיוֹצְרָהּ...
אוּלַי עָדִיף שֶׁלֹּא לְחַלֵּל עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת?
אַךְ רַבִּי דּוּבֶּער, אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי, הָאַדְמוֹ"ר הַשֵּׁנִי בְּשׁוֹשֶׁלֶת חַבַּ"ד, מִהֵר לִשְׁלֹחַ עֲגָלָה מְיֻחֶדֶת לָעֲיָרָה דּוּבְּרוֹבְנָה הַסְּמוּכָה, שָׁם נִתָּן הָיָה לִרְכֹּשׁ אֶת הַתְּרוּפוֹת.
אַחַד הַנּוֹכְחִים בַּמָּקוֹם רָמַז לָרַבִּי כִּי מַצָּבָהּ שֶׁל הַחוֹלָה אָנוּשׁ, וְכִי גַּם אִם הַתְּרוּפוֹת יְשַׁפְּרוּ אֶת מַצָּבָהּ הִיא תָּמוּת בְּעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת.
"אֵינְךָ מֵבִין!" אָמַר לוֹ הָרַבִּי.
"כָּל רֶגַע בּוֹ הַנְּשָׁמָה נִמְצֵאת בַּגּוּף הַגַּשְׁמִי לְמַטָּה, מֵסֵב לְבוֹרֵא הָעוֹלָם תַּעֲנוּג שֶׁל מַמָּשׁ! עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל שֶׁבִּיכָלְתֵּנוּ כְּדֵי לְהַאֲרִיךְ אֶת חַיֶּיהָ, גַּם אִם לִזְמַן קָצָר בִּלְבַד."
