קְבוּצַת חֲסִידִים יָשְׁבָה פַּעַם יַחְדָּו בְּהִתְוַעֲדוּת בָּעֲיָרָה לְיוּבַּאוִויטְשׁ, כְּשֶׁלְּפֶתַע אֶחָד מֵהֶם נִקְרָא אֶל הָרַבִּי, רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדְּל שְׁנֵיאוֹרְסָאהן, שֶׁהִתְפַּרְסֵם בְּכִנּוּיוֹ הַ"צֶּמַח צֶדֶק".
הֶחָסִיד מִהֵר לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי, וּזְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן נֶעֱלַם.
כְּשֶׁחָזַר לְאַחַר כַּמָּה יָמִים, דָּחֲקוּ בּוֹ חֲבֵרָיו לְסַפֵּר לָהֶם מָה אֵרַע.
"כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לְחַדְרוֹ שֶׁל הָרַבִּי" סִפֵּר הֶחָסִיד, "הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לִנְסֹעַ לִכְפָר אֶחָד בּוֹ הִתְגּוֹרֵר בַּעַל אֲחֻזָּה יְהוּדִי אַנְטִישֵׁמִי, שֶׁהִתְפַּרְסֵם בְּאַכְזָרִיּוּתוֹ, וְלוֹמַר לוֹ: 'הָרַבִּי אָמַר שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה'.
"יָדַעְתִּי כִּי בַּעַל הָאֲחֻזָּה הִקִּיף אֶת בֵּיתוֹ הַמְּפֹאָר בִּכְלָבִים אַכְזָרִיִּים תּוֹקְפָנִיִּים, וּפָחַדְתִּי לְהִתְקָרֵב לְשָׁם. לָכֵן הָרַבִּי הִפְקִיד בְּיָדַי שֵׁם קָדוֹשׁ, וְהוֹרָה לִי לַחְשֹׁב עָלָיו כְּשֶׁאַגִּיעַ אֶל הָאֲחֻזָּה. הָרַבִּי הִבְטִיחַ לִי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לִי שׁוּם דָּבָר רַע, וְכָךְ יָצָאתִי לַדֶּרֶךְ.
"הִגַּעְתִּי לָאֲחֻזָּה, וּמִיָּד חָשַׁבְתִּי עַל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁהָרַבִּי נָתַן לִי. הַכְּלָבִים אֲפִלּוּ לֹא נָבְחוּ. נִכְנַסְתִּי יָשָׁר אֶל הָאֲחֻזָּה, לְחַדְרוֹ שֶׁל הָאָדוֹן וְאָמַרְתִּי לוֹ: 'הָרַבִּי אָמַר שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה'.
"פָּנָיו הִשְׁתַּנּוּ וְנִרְאֶה הָיָה כְּאִלּוּ הִתְעוֹרֵר מִשֵּׁנָה עֲמֻקָּה. 'כֵּן, כֵּן, שָׁמַעְתִּי אֶת דְּבָרֶיךָ'. אֵלּוּ הָיוּ הַמִּלִּים הַיְּחִידוֹת שֶׁהִצְלִיחַ בַּעַל הָאֲחֻזָּה לְהוֹצִיא מִפִּיו.
"פָּנִיתִי לְאָחוֹר וְעָשִׂיתִי אֶת דַּרְכִּי בַּחֲזָרָה לִלְיוּבַּאוִויטְשׁ.
"כְּבָר בָּרֶגַע בּוֹ יָצָאתִי מֵחֲצַר הָאֲחֻזָּה, שָׁכַחְתִּי מִיָּד אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ". סִיֵּם הֶחָסִיד לְסַפֵּר אֶת סִפּוּרוֹ.
כַּמָּה יָמִים לְאַחַר מִכֵּן פָּשְׁטוּ הַשְּׁמוּעוֹת שֶׁבַּעַל הָאֲחֻזָּה הָאַנְטִישֵׁמִי נֶעֱלַם בְּאֹרַח מִסְתּוֹרִי. חִפּוּשִׂים קַדַּחְתָּנִיִּים שֶׁנֶּעֶרְכוּ אַחֲרָיו הֶעֱלוּ חֶרֶס, וְהַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית נָשְׁמָה לִרְוָחָה.
וּבִלְיוּבַּאוִויטְשׁ הוֹפִיעַ אָדָם לָבוּשׁ בְּלוּיֵי סְחָבוֹת. הוּא לֹא דִּבֵּר עִם אִישׁ, רַק יָשַׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּשֶׁהוּא מַעֲבִיר אֶת זְמַנּוֹ בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה. אִישׁ לֹא הִכִּיר אוֹתוֹ אַךְ הָיוּ כַּמָּה שֶׁהִתְלַחֲשׁוּ כִּי הוּא הוּא בַּעַל הָאֲחֻזָּה שֶׁנֶּעֱלַם...
"רַבִּי", נִגְּשׁוּ חֲסִידִים קְשִׁישִׁים אֶל אַדְמוֹ"ר הַצֶּמַח צֶדֶק וְשָׁאֲלוּ: "אִם יָכֹלְתָּ לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁכָּזֶה, מָה אִתָּנוּ?
"הֲרֵי גַּם אָנוּ מְנַסִּים לְהִתְקָרֵב לְבוֹרֵא הָעוֹלָם וּלְהִתְחָרֵט עַל הַמַּעֲשִׂים הַלֹּא טוֹבִים שֶׁעָשִׂינוּ, מַדּוּעַ אֵין הָרַבִּי מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לִתְשׁוּבָה מְהִירָה שֶׁכָּזוֹ כְּפִי שֶׁעָשָׂה לְבַעַל הָאֲחֻזָּה?"
"כַּאֲשֶׁר רוֹעֶה רוֹעֶה אֶת עֶדְרוֹ", הֵשִׁיב לָהֶם הָרַבִּי בְּמָשָׁל, "הוּא מְוַדֵּא כִּי כָּל הַכְּבָשִׂים הוֹלְכוֹת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. אִלּוּ הָיָה רָץ אַחֲרֵי כָּל כִּבְשָׂה תּוֹעָה, הוּא הָיָה מֻתָּשׁ לַחֲלוּטִין תּוֹךְ זְמַן לֹא רַב! בִּמְקוֹם זֹאת, הוּא עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ וְקוֹרֵא לַכְּבָשִׂים הַתּוֹעוֹת כְּדֵי שֶׁתָּשֹׁבְנָה אֶל הָעֵדֶר.
"אַךְ כַּאֲשֶׁר כִּבְשָׂה נוֹפֶלֶת לְבוֹר עָמֹק, אֵין לָרוֹעֶה כָּל בְּרֵרָה וְהוּא חַיָּב לָלֶכֶת בְּעַצְמוֹ וְלַהֲבִיאָהּ חֲזָרָה אֶל הָעֵדֶר..." סִיֵּם הָרַבִּי אֶת דְּבָרָיו.
