בְּאַחַד הַלֵּילוֹת, בְּשָׁעָה 23:00, נִשְׁמְעָה נְקִישָׁה עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק שְׁנֵיאוֹרְסָאהן, רַב הָעִיר דֶּנְיֶיפְּרוֹפֶּטְרוֹבְסְק. אֶל הַבַּיִת נִכְנְסָה אִשָּׁה מְבֻגֶּרֶת, כְּשֶׁהִיא מִסְתַּכֶּלֶת לְכָל עֵבֶר לְוַדֵּא שֶׁאֵין אִישׁ בַּבַּיִת מִלְּבַד הָרַב וּמִשְׁפַּחְתּוֹ.

"רַבִּי" הִיא לָחֲשָׁה בְּאָזְנָיו, "אֲנִי בָּאָה כָּעֵת מֵעִיר רְחוֹקָה שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִנְקֹב בִּשְׁמָהּ. בְּעוֹד שָׁעָה, בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, יָבוֹאוּ לְכָאן בִּתִּי וַחֲתָנִי. שְׁנֵיהֶם מְכַהֲנִים בְּתַפְקִיד מֶמְשַׁלְתִּי בָּכִיר וּבוֹאָם לְכָאן כָּרוּךְ בְּסַכָּנָה מְרֻבָּה. רַק לְאַחַר בַּקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים מִצִּדִּי הִבְטִיחוּ לִי לְבַקֵּר אֵצֶל רַב יְהוּדִי שֶׁיְּסַדֵּר לָהֶם חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין כַּדָּת וְכַדִּין, אָנָּא עֲזֹר לִי לִפְנֵי שֶׁיִּהְיֶה מְאֻחָר".

בְּדִיּוּק בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הִגִּיעוּ הַשְּׁנַיִם לְבֵית הָרַב. הֵם הָעָבְרוּ מִיָּד לְחֶדֶר צְדָדִי כְּדֵי לְהַסְתִּירָם מֵעֵין רוֹאִים. הָרַב הִתְחִיל בַּהֲכָנוֹת לַחֻפָּה.

רֵאשִׁית, יֵשׁ לְהַשִּׂיג מִנְיַן יְהוּדִים. הַשָּׁעָה כְּבָר אַחֲרֵי חֲצוֹת, הָרְחוֹב שׁוֹמֵם וְרֵיק וְנֶפֶשׁ חַיָּה לֹא נִרְאֵית בּוֹ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵאַיִן נִתָּן לְהַשִּׂיג בְּשָׁעָה כָּזוֹ עוֹד שְׁמוֹנָה יְהוּדִים לְמִנְיָן?!

לֹא עָבְרָה מַחֲצִית הַשָּׁעָה וּבַחֶדֶר כְּבָר הָיוּ תִּשְׁעָה יְהוּדִים. רַק אֶחָד חָסֵר, עֲשִׂירִי לַמִּנְיָן.

מֶה עָשָׂה הָרַב?

בְּאוֹתוֹ בִּנְיָן בּוֹ הוּא הִתְגּוֹרֵר, הוּטַל מִטַּעַם הַשִּׁלְטוֹנוֹת עַל אַחַד הַדַּיָּרִים, צָעִיר יְהוּדִי, לְשַׁמֵּשׁ כְּוַעַד הַבַּיִת. עָלָיו הָיָה לִבְדֹּק הֵיטֵב וּלְוַדֵּא כִּי לֹא נֶעֱרָכִים בְּבֵית הָרַב עִנְיָנִים דָּתִיִּים כָּלְשֶׁהֵם. שָׁלַח הָרַב לִקְרֹא לְאִישׁ זֶה כְּדֵי שֶׁיַּשְׁלִים לוֹ אֶת הַמִּנְיָן.

"אֲ נִ י ? !" – קָפַץ הַלָּה כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ, כַּאֲשֶׁר הֵבִין בִּשְׁבִיל מָה קָרְאוּ לוֹ.

"כֵּן, אַתָּה!" הָיְתָה תְּשׁוּבַת הָרַב.

הוּא נִגַּשׁ בִּמְהִירוּת אֶל הַחַלּוֹנוֹת, סָגַר אֶת הַתְּרִיסִים, הִתְיַשֵּׁב בְּשֶׁקֶט עַל מְקוֹמוֹ וְצִפָּה בִּדְרִיכוּת לַבָּאוֹת. הָרַבָּנִית הֵבִיאָה מַפָּה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר דּוֹמָה הָיְתָה לְפָרֹכֶת שֶׁל חֻפָּה, וְאַרְבָּעָה מִבֵּין הַנּוֹכְחִים הֶחְזִיקוּ בְּאַרְבַּע פִּנּוֹתֶיהָ.

פְּנֵי הַכַּלָּה הָיוּ מְכֻסִּים וְגַם הֶחָתָן הִשְׁתַּדֵּל לְכַסּוֹת אֶת פָּנָיו שֶׁלֹּא יַכִּירוּהוּ.

הַחֻפָּה הִתְחִילָה. נֵרוֹת לֹא הֻדְלְקוּ בִּגְלַל פַּחֲדָם שֶׁל הֶחָתָן וְהַכַּלָּה. הָרַב סִדֵּר אֶת הַקִּדּוּשִׁין, בֵּרֵךְ אֶת שֶׁבַע הַבְּרָכוֹת וְהֶחָתָן קִדֵּשׁ בְּטַבַּעַת וּבַאֲמִירַת "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי" אֶת הַכַּלָּה.

הַשָּׁעָה אַחַת וּשְׁלוֹשִׁים. הֶחָתָן וְהַכַּלָּה מִהֲרוּ לְהִסְתַּלֵּק מֵהַמָּקוֹם כָּל עוֹד נַפְשָׁם בָּם וְאִתָּם כָּל שְׁאָר הַמִּשְׁתַּתְּפִים – מִלְּבַד שְׁנַיִם.
הָיוּ אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּרְשׁוּתָם כַּרְטִיסֵי הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית. הֵם הוֹצִיאוּ אֶת הַכַּרְטִיסִים מֵהַכִּיס, נִגְּשׁוּ אֶל הָרַב וְאָמְרוּ לוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת:

"כָּעֵת רַבִּי, הִנְנוּ בִּמְחִצָּתְךָ וְאֵינֶנּוּ רוֹצִים לְהִפָּרֵד מִמְּךָ. כָּל זֶה" – הִצְבִּיעוּ עַל הַכַּרְטִיסִים שֶׁבִּידֵיהֶם – "אֵינָם שָׁוִים בְּעֵינֵינוּ מְאוּמָה בְּעֵת שֶׁהִנְּנוּ יַחַד אִתְּךָ".