מלחמת מדיין התנהלה במסירות נפש. וזה מה שנדרש גם מאתנו – ללחום במסירות נפש כנגד שארית הטומאה שנותרה בעולם, כדי לזכות תכף ומיד לניצחון הנכסף – בגאולה האמיתית והשלמה.
במלחמת מדיין נדרש כל שבט להקצות אלף לוחמים, לא משנה מה גודלו של השבט. פרט נוסף יוצא דופן במלחמה זו: השתתפו בה גם לוחמים משבט לוי.
המלחמות האחרות היו לצורך כיבוש אדמות, ולכן שבט לוי שהוקדש לעיסוקים רוחניים – עבודת המקדש והוראת התורה – לא נטל בהן חלק. במלחמות אלו התגייסו לוחמים לפי גודל השבט, מפני שגם חלוקת האדמות שלאחר המלחמה הייתה על פי גודל השבט. אולם מלחמת מדיין נועדה למטרה רוחנית, ולפיכך היא חייבה את השתתפותם של כל ישראל, כולל שבט לוי. במלחמה כזו היה לכל השבטים עניין שווה ולכן גם מספר הלוחמים מכל שבט היה אחיד.
למעשה, גם המלחמות שלצורך כיבוש אדמות מסמלות עבודה רוחנית: בני ישראל כבשו את אדמות ארץ ישראל מידי שבעה עמים, וכך גם בכל אחד מאתנו קיימות שבע מידות רעות הנשלטות על ידי היצר הרע, ועלינו להפוך אותן למידות טובות. שבע המידות הרעות נחשבות לרוע 'גס', ואצל מי שהקדישו את עצמם לעבודת הבורא הוא לא היה קיים. לכן בני לוי לא נטלו חלק במלחמות הללו. אך מלחמת מדיין מייצגת את המאבק ברוע מעודן יותר, כזה שקיים גם אצל עובדי השם. לכן נדרשו גם בני שבט לוי להשתתף במלחמה הזו.
את הרוע הגס קל לזהות וקל (יחסית) ללחום בו. לכן המלחמה נגד שבעת העמים נמשכה זמן קצר יחסית. אך הרוע המעודן קשה יותר לזיהוי ולמיגור. רוע זה, המסומל במדיין, מהווה למעשה את הסיבה לאריכות הגלות הנוכחית.
מלחמת מדיין התנהלה במסירות נפש. וזה מה שנדרש גם מאתנו – ללחום במסירות נפש כנגד שארית הטומאה שנותרה בעולם, כדי לזכות תכף ומיד לניצחון הנכסף – בגאולה האמיתית והשלמה.
(ליקוטי שיחות כרך כח עמוד 344)