הַשְּׁפוֹפֶרֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי הוּרְמָה, וְקוֹל גַּבְרִי עָנָה: "הָלוֹ?", מַיְיקְל פָּרַץ בְּבֶכִי. וְרַק מִלָּה אַחַת הִצְלִיחַ לְבַטֵּא: "אַבָּא!"
מַיְיקְל, בָּחוּר יְהוּדִי בִּנְיוּ יוֹרְק, עָמַד לְהִתְחַתֵּן עִם בַּחוּרָה שֶׁהִכִּיר. שְׁנֵיהֶם לֹא נֶחְשְׁבוּ לְשׁוֹמְרֵי תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אַךְ מַה שֶּׁהִפְרִיעַ לָהֶם יוֹתֵר, הָיְתָה הָעֻבְדָּה שֶׁמַּיְיקְל לֹא הִכִּיר אֶת אָבִיו. עוֹד טֶרֶם נוֹלַד מַיְיקְל, עָזַב אָבִיו אֶת בֵּיתוֹ, וְהִשְׁאִיר אֶת אִמּוֹ שֶׁל מַיְיקְל לְבַדָּהּ.
וְכָךְ נוֹלַד מַיְיקְל לְלֹא אָב, דָּבָר שֶׁגָּרַם לוֹ צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ כָּל יָמָיו, וְאוֹתָם נָשָׂא בִּפְנִימִיּוּתוֹ לְבַדּוֹ.
כָּעֵת, כְּשֶׁעָמַד לְהִתְחַתֵּן, סִפֵּר זֹאת לְכַלָּתוֹ.
"אוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּפְנֶה לְחֶבְרָה שֶׁמְּאַתֶּרֶת קְרוֹבִים"? יָעֲצָה לוֹ.
הַבָּחוּר, מַיְיקְל שְׁוַרְץ, קִבֵּל אֶת הַצָּעַת כַּלָּתוֹ, וְשִׁלֵּם הוֹן עָתָק לְחֶבְרָה שֶׁהֵחֵלָּה בְּחִפּוּשִׂים קַדַּחְתָּנִיִּים אַחֲרֵי הָאָב שֶׁנֶּעֱלַם לִפְנֵי כִּשְׁלוֹשִׁים שָׁנָה.
אַךְ אֲפִלּוּ קְצֵה חוּט לֹא הִתְגַּלָּה, הֵיכָן הָאָב מִסְתַּתֵּר, וְאִם הוּא בַּחַיִּים בִּכְלָל.
יוֹם אֶחָד פָּגַשׁ בְּמַיְיקְל חֲבֵרוֹ, חֲסִיד חַבַּ"ד. "אוּלַי תִּכְתֹּב לָרַבִּי בְּאִגְּרוֹת הַקֹּדֶשׁ?" הִצִּיעַ לוֹ.
אַךְ מַיְיקְל בִּקֵּשׁ הַבְטָחָה שֶׁזֶּה יַעֲזֹר. הֶחָסִיד חִיֵּךְ רַכּוֹת: "עֶצֶם הַכְּתִיבָה, הִיא בְּרָכָה לְעֶזְרָה". הִשְׁאִיר לוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן כֶּרֶךְ "אִגְּרוֹת קֹדֶשׁ" וְהָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
מַיְיקְל נִשְׁאַר בְּדִירָתוֹ לְבַד, הִתְבּוֹנֵן בַּסֵּפֶר אֲרֻכּוֹת, וּכְמוֹ מֵאֵלָיו צָפוּ וְעָלוּ זִכְרוֹנוֹת מַכְאִיבִים מִן הֶעָבָר.
לִבּוֹ הָיָה גָּדוּשׁ גַּעְגּוּעִים לְאַבָּא שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה, וְסֵבֶל שֶׁל שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁל צִפִּיָּה... בְּעֵינַיִם שְׁטוּפוֹת דֶּמַע נָטַל לְפֶתַע דַּף, וְכָתַב עַל רְצוֹנוֹ הָעַז לִרְאוֹת אֶת אָבִיו.
מִשֶּׁסִּיֵּם הוּא הִכְנִיס אֶת מִכְתָּבוֹ לָ"אִגְּרוֹת קֹדֶשׁ" שֶׁבְּשֻׁלְחָנוֹ.
הוּא הִשְׁאִיר אֶת הַפֶּתֶק בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, כִּי לֹא יָדַע עַל הָאֶפְשָׁרוּת לִפְתֹּחַ אֶת הַסֵּפֶר בַּמָּקוֹם שֶׁבּוֹ הִכְנִיס אֶת הַמִּכְתָּב, וְלִקְרֹא מַה שֶּׁכָּתוּב.
מַיְיקְל קָם בְּהַרְגָּשַׁת הֲקָלָה וְתִקְוָה שֶׁהַיְּשׁוּעָה תָּבוֹא מַהֵר.
לְפֶתַע צָדוּ עֵינָיו אֶת סֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים שֶׁל נְיוּ יוֹרְק, וְרַעְיוֹן מוּזָר עָלָה בְּמֹחוֹ: לְדַפְדֵּף בֵּין מִשְׁפְּחוֹת "שְׁוַרְץ" שֶׁבְּסֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים, לִבְחֹר בְּאַחַת מֵהֶן וְלִפְנוֹת אֲלֵיהֶם בִּשְׁאֵלָה אִם הֵם קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ.
לַמְרוֹת מִסְפָּרָן הָרַב שֶׁל מִשְׁפְּחוֹת "שְׁוַרְץ" בְּסֵפֶר הַטֶּלֶפוֹנִים, מָצָא הָרַעְיוֹן חֵן בְּעֵינָיו וּלְלֹא הִסּוּס בָּחַר בְּאַחַת הַמִּשְׁפָּחוֹת "שְׁוַרְץ".
"הָלוֹ" – עָנָה קוֹל גַּבְרִי מֵעֵבֶר לַקַּו.
בְּהִתְרַגְּשׁוּת מָה, גּוֹלֵל מַיְיקְל אֶת סִפּוּר הֵעָלְמוּת אָבִיו וְאֶת רְצוֹנוֹ הָעַז לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ קֹדֶם נִשּׂוּאָיו.
"הַאִם יָדוּעַ לְךָ עַל אָדָם שֶׁקּוֹרוֹת חַיָּיו דּוֹמִים לְאֵלֶּה שֶׁסִּפַּרְתִּי לְךָ כָּעֵת?"
"כֵּן, בְּוַדַּאי... זֶה אָחִי"... עָנָה הַקּוֹל מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי.
לִבּוֹ שֶׁל מַיְיקְל הָלַם בְּחָזְקָה, וְהוּא נִשְׁאַר הָמוּם. רַק בְּמַאֲמַצִּים אַדִּירִים הִצְלִיחַ לִשְׁאֹל, בְּקוֹל לֹא לוֹ, "וְאֶת מִסְפַּר הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלּוֹ, אֶפְשָׁר לְקַבֵּל?"
לְאַחַר שְׁנִיּוֹת, הַמִּסְפָּר כְּבָר הָיָה רָשׁוּם לוֹ עַל דַּף קָטָן. מַיְיקְל נָשַׁם עֲמֻקּוֹת. הוּא יָדַע שֶׁהִגִּיעַ כָּעֵת לְסוֹף פָּסוּק בְּחַיָּיו, וְשֶׁחֲלוֹמוֹ מֵאָז שַׁחַר יַלְדוּתוֹ עוֹמֵד לְהִתְגַּשֵּׁם. אֶצְבְּעוֹתָיו רָעֲדוּ עֵת חִיֵּג אֶת הַמִּסְפָּר, וְהוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהִשְׁתַּלֵּט עֲלֵיהֶן.
הַשְּׁפוֹפֶרֶת בַּצַּד הַשֵּׁנִי הוּרְמָה, וְקוֹל גַּבְרִי עָנָה: "הָלוֹ?"
מַיְיקְל פָּרַץ בְּבֶכִי.
וְרַק מִלָּה אַחַת הִצְלִיחַ לְבַטֵּא:
"אַבָּא!"