ר' מָרְדְּכַי יָצָא מִבִּנְיַן הַמֶּמְשָׁלָה בְּמַפַּח נֶפֶשׁ. בַּשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה נִכְנַס גַּם הוּא לִרְשִׁימָה אֲרֻכָּה שֶׁל תּוֹשָׁבֵי בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת שֶׁקִּבְּלוּ סֵרוּב לְבַקָּשַׁת הֶתֵּר יְצִיאָה מֵהַמְּדִינָה. לְר' מָרְדְּכַי הָיָה אִשָּׁה וִילָדִים, וּכְמוֹ יְהוּדִים רַבִּים רָצָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְבַסֵּס בָּהּ אֶת עֲתִידוֹ. אַךְ לְקַבֵּל הֶתֵּר יְצִיאָה בְּאוֹתָם יָמִים הָיָה דָּבָר נָדִיר מְאוֹד, וְלוֹ לֹא נוֹתַר אֶלָּא לַחְזֹר לְבֵיתוֹ בְּתִקְוָה שֶׁה' יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ.
יוֹם אֶחָד נִשְׁמְעוּ דְּפִיקוֹת עַל דֶּלֶת בֵּיתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי. בַּפֶּתַח עָמַד אָדָם זָר, אֲדֹם שֵׂעָר וּרְחַב כְּתֵפַיִם.

"הַאִם כָּאן גָּר הַמּוֹהֵל?" שָׁאַל אֶת רַעְיָתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי שֶׁפָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת.

לְשֵׁמַע הַשְּׁאֵלָה הֶחְוִירָה הָאִשָּׁה וְקֶצֶב לִבָּהּ הוּאַץ. "כָּאן גָּרָה מִשְׁפַּחַת א." עָנְתָה לוֹ בִּזְהִירוּת, שֶׁכֵּן מִקְצוֹעַ זֶה שֶׁל מוֹהֲלוּת הָיָה אִסּוּר חָמוּר מִצַּד הַשִּׁלְטוֹנוֹת, וְאִם יִוָּדַע לָהֶם שֶׁבַּעְלָהּ מִתְעַסֵּק בְּכָךְ - רַע וָמַר יִהְיֶה גּוֹרָלָם.

"הַאִם זֶהוּ בֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוֹהֵל?" שָׁאַל שׁוּב הַזָּר בְּעַקְשָׁנוּת.

"מָה רְצוֹנְךָ?" שָׁאַל אוֹתוֹ ר' מָרְדְּכַי, שֶׁנִּגַּשׁ גַּם הוּא לַדֶּלֶת.

"אֲנִי זָקוּק לְמוֹהֵל" לֹא הִרְפָּה הָאִישׁ.

"לָמָּה לְךָ מוֹהֵל?" לֹא הֵבִין ר' מָרְדְּכַי.

"מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת לָמָּה? אֲנִי רוֹצֶה מוֹהֵל כְּדֵי שֶׁיָּמוּל אוֹתִי!"

"אֵינֶנִּי יָכֹל לַעֲזֹר לְךָ" אָמַר לוֹ ר' מָרְדְּכַי בִּיבֹשֶׁת וְרִמֵּז לוֹ שֶׁמִּצִּדּוֹ הַבִּקּוּר תָּם. הָיָה עָלָיו לְהִזָּהֵר עַד מְאוֹד מִכָּל מַלְכֹּדֶת כָּלְשֶׁהִי הַיְּכוֹלָה לְהַסְגִּיר אוֹתוֹ, וְר' מָרְדְּכַי חָשַׁשׁ שֶׁאֵין זוֹ אֶלָּא מַלְכֹּדֶת מְתֻחְכֶּמֶת. הוּא לֹא רָצָה לִפֹּל לְתוֹכָהּ בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, וְעַל כֵּן הִכְחִישׁ כָּל קֶשֶׁר לְתַפְקִיד הַמּוֹהֲלוּת וְנִסָּה לְהַבְהִיר לָעוֹמֵד בַּדֶּלֶת שֶׁמְּקוֹמוֹ אֵינוֹ כָּאן. אַךְ הַזָּר לֹא וִתֵּר וְכָל נִסְיוֹנוֹתָיו שֶׁל ר' מָרְדְּכַי עָלוּ בַּתֹּהוּ.

"מַדּוּעַ אַתָּה דּוֹחֶה אוֹתִי כָּךְ?" נִשְׁבַּר קוֹלוֹ שֶׁל הָאִישׁ "יְהוּדִי אֲנִי וּרְצוֹנִי לְהִכָּנֵס סוֹף סוֹף בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ."

ר' מָרְדְּכַי לֹא נִכְנַע בְּקַלּוּת. הַפַּחַד מִפְּנֵי מַלְכֹּדֶת שֶׁהַשִּׁלְטוֹן מְנַסֶּה לִטְמֹן לוֹ הָיָה גָּדוֹל, וְהָיָה בָּרוּר שֶׁאִם יִתָּפֵס בְּעָווֹן חָמוּר זֶה שֶׁל שִׁמּוּשׁ בְּתַפְקִיד הַמּוֹהֲלוּת, הַסִּכּוּיִים לָצֵאת אֵי פַּעַם מֵרוּסְיָה יִקְטְנוּ בְּהַרְבֵּה.

הַוִּכּוּחַ בֵּין הַשְּׁנַיִם נִמְשַׁךְ זְמַן רַב. הַיְּהוּדִי שֶׁשְּׁמוֹ הִתְבָּרֵר כְּאָלִיק, לֹא הִסְכִּים לַעֲזֹב אֶת הַבַּיִת לִפְנֵי שֶׁר' מָרְדְּכַי יָמוּל אוֹתוֹ. וְכָךְ נִשְׁאַר לִהְיוֹת אוֹרְחוֹ בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים עַד אֲשֶׁר נִפְרְצָה חוֹמַת הַחַשְׁדָנוּת שֶׁל ר' מָרְדְּכַי וְהוּא הִשְׁתַּכְנֵעַ בְּכֵנוּת דְּבָרָיו שֶׁל הַיְּהוּדִי. בְּשָׁלָב זֶה הוּא קָרָא לִידִידוֹ ר' לֵיב חֲצַרְנוֹב, בְּיַחַד הָלְכוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל אָלִיק וְשָׁם הִכְנִיסוּהוּ בִּבְרִית.

כַּעֲבֹר זְמַן לֹא רַב הוֹפִיעַ הַדַּוָּר בְּבֵיתוֹ שֶׁל ר' מָרְדְּכַי וְהִגִּישׁ לוֹ מַעֲטָפָה סְגוּרָה כְּשֶׁחוֹתֶמֶת מֶמְשַׁלְתִּית מִתְנוֹסֶסֶת עָלֶיהָ. לִבּוֹ הֵחֵל פּוֹעֵם בְּחָזְקָה וְהַמַּחְשָׁבוֹת הֵחֵלּוּ רָצוֹת בְּמֹחוֹ בְּאֵימָה. אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּתַח אֶת הַמַּעֲטָפָה, פָּצַח בְּרִקּוּד חֲסִידִי נִלְהָב. בַּמַּעֲטָפָה הָיוּ הֶתֵּרֵי הַיְּצִיאָה הַמְּיֻחָלִים! ר' מָרְדְּכַי רָאָה בָּזֶה נֵס מִשָּׁמַיִם וּכְעֵין גְּמוּל עַל שֶׁזָּכָה יְהוּדִי לְהִכָּנֵס בִּבְרִית הַמִּילָה שֶׁעָשָׂה לְאָלִיק לַמְרוֹת הַסַּכָּנוֹת.