הרמב"ם מתייחס לנצחיותה של מגילת אסתר בימות המשיח, וכך הוא כותב: "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם". אמירה זו מבוססת על דברי חז"ל בתלמוד ירושלמי.
 
הרדב"ז (רבי דוד בן זמרא) מקשה, כיצד ייתכן לומר שכל ספרי הכתובים עתידים להתבטל, והלוא הלויים עתידים לומר בבית-המקדש שירים שלקוחים מספר תהילים?! האפשרות שכל הכתובים יתבטלו חוץ מאותם קטעים שייאמרו כשירים, נראית לרדב"ז דחוקה והוא שולל אותה.
 
הפירוש שהוא מציע הוא, שאין הכוונה שספרי הנביאים והכתובים יתבטלו ממש, אלא שהלימוד יהיה ישירות מהקדוש-ברוך-הוא, כמו שהיה בימי משה רבינו ולא יצטרכו להיעזר בפרשנות המופיעה בספרי הנביאים והכתובים. "הכול יהיה מבואר בחמישה סדרי תורה... שממנה נלמד הכול וכל דקדוקיה...".
 
מה תהיה אפוא הייחודיות של מגילת אסתר? על כך משיב האלשיך (שהולך גם הוא בשיטת הרדב"ז) בכמה אופנים. אחד מהם הוא, שמדובר בייחודיות ערכית, משום שבסיפור המגילה היה תלוי עתיד העולם, עתידם של ישראל המקיימים את העולם ועתידה של התורה, שעל ידה מתקיימים ישראל והעולם. ובלשונו: "נס של מקרא מגילה היה, כי היו אז מתבטלים ישראל והתורה והעולם – לולא עשה השם ככל נפלאותיו... אם לא על ידי נס זה – גם לא יגיעו לימות משיחנו". ולכן יישמר למגילה מעמד של כבוד גם בימות המשיח.
 
גם בתורת החסידות מבואר, כי ייחודיותה של מגילת אסתר תתבטא בעליונית ערכית רוחנית. כל ספרי הנביאים והכתובים יתבטלו – כלומר, לא יתפסו מקום חשיבות – משום "שבחינת גילוי אור האלוקי שבנביאים יהיה קטן בערך מאוד לגבי עוצם גילוי אור רב שיהיה לעתיד". אבל מגילת אסתר קשורה לשורש רוחני נעלה במיוחד, שתהיה לו משמעות גם בהשוואה לאור הרוחני העצום שישרור בעולם בזמן הגאולה השלמה, וזו הכוונה שהמגילה לא תתבטל.
 
מקורות: תלמוד ירושלמי מגילה פרק א הלכה ה. משנה תורה לרמב"ם הלכות מגילה סוף פרק ב. רדב"ז בתשובותיו סימן תרסו. משאת משה למגילת אסתר ט, כח. שערי אורה לאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש, דיבור המתחיל 'יביאו לבוש מלכות'. ליקוטי שיחות חלק כו, שיחה לפרשת זכור ופורים.